הודו עם ילדה קטנה

הי שירה,

1. אנחנו טיילנו עם עגלה ועם מנשא גב- יש הרבה מקומות שאפשר להסתובב עם עגלה (למרות שלא כולם) ובסה.כ זה די קשה ללכת לאורך זמן עם מנשא (גם לילדה וגם להורה הנושא).
אנחנו שהינו בעיקר ברישיקש, שם באופן כללי קל להסתדר עם עגלה כמעט בכל מקום. כשהיינו בקסאר-דווי היה יותר קשה כי יש שם כביש אחד והמון שבילים מתפתלים. אבל גם שם הלכנו עם עגלה בחלק מהימים.
בעיקר עם הילדה יודעת לישון בעגלה זה חשוב כי אז אפשר לפעמים לשבת לשתות צ’אי בשקט כמה דקות כשהיא ישנה בצהריים.
בכל מקרה אין מדרכות מסודרות אז הולכים בשבילים ובדרכים לא מסודרות אבל זה לא כל כך נורא.

2. אנחנו לא עשינו טיסות פנימיות- נסענו ברכבות ועם נהגים. רכבות היו חוויה די קשה. נהגים באופן כללי זה בסדר. משלמים קצת יותר ומקבלים מכוניות מאוד מרווחות וגדולות (תבקשו תמיד DELUXE). יש ב lonely planet טלפונים של שתי סוכניות טובות בדלהי שאת יכולה להתקשר כבר מהארץ ולדאוג שתחכה לך מכונית עם נהג בשדה התעופה.
טיסות זה בטוח יותר קל ויותר יקר- לבחירתכם כתלות בתקציב.
באופן כללי נסיעות זה החלק הכי קשה בטיול עם ילדים ואנחנו די מהר החלטנו לצמצם את מספר המקומות שנהיה בהם ונשארנו לאורך זמן רב יותר בפחות מקומות.

3. אנחנו ישנו במלון בקונאט-פלייס, שהיא קצת יותר נעימה מהמיין-באזאר בדלהי. אפשר לפחות לרדת למטה ולהסתובב עם העגלה (בעוד במיין-באזאר סביר להניח שתידרסו ע.י ריקשה או פרה אחרי חצי שניה). המלון נקרא prem sagar guest house והוא גם היה יקר- 3500 רופי על חדר די פשוט. אבל בסה.כ היה בסדר. אני לא הייתי נשאר בדלהי יותר מלילה אחד בכל מקרה- היא די משעממת ומעיקה. בכלל לדעתי הכי נכון לקחת מונית משדה התעופה לרישיקש (4 שעות נסיעה) ולהתאושש שם בכיף.

אופיר