🙂
פשוט הדבר היחיד שאת שואלת זה “האם יש טלפון” .. בדרך כלל אנשים שואלים: “איך המקום” “יקר?” “מה המזג אויר” “איך הגסטהאוסים” וכולי.. אז הנחתי שלפי השאלה על הטלפון וגם זה שצריך להרגיע את ההורים .. שאיך נאמר.. ההורים שלך לחוצי טלפון קמעה.. מה שנפוץ מאוד…
אבל אולי אני טועה ושאלת את זה רק כי את שאר המידע כבר היה לך..
בכל מקרה המדיניות שלי לגבי טלפון: אני בעד להתקשר רק מתוך מקום של עצמי והעובדה שאני רוצה להודיע לאמא שלי כי אני רוצה לעשות לה טוב, ולא מתוך מקום של אשמה, או לחץ, או שאמא שלי תכעס אם אני לא אתקשר. 2 הסיבות האלו נשמעות שונות אבל הרבה פעמים אנשים מבלבלים אותם ביניהן, ועושים סלט משתיהן. לימדו להבחין מה באמת הסיבה שאתם מתקשרים. אם למשל לא בא לכם להתקשר הביתה כמה שבועות, זה נורמלי מאוד וגם בריא לדעתי בשביל עצמכם. הניתוק הוא חשוב כדי לראות דברים שלפעמים נעשים מתוך אשמה. אפשר להגיד להורים – “אני רוצה להתנתק למספר שבועות, אני באיזור כך וכך, ותסמכו עלי שאני שומר על עצמי”. כמובן שתמיד כהורה אתה דואג לילד שלך והם לא יהיו רגועים לגמרי בלי לשמוע ממך, אבל זה מחיר מקובל כדי לדעת להירגע ולתת חופש לילד להתפתח קצת עם עצמו. יש אנשים שלא מסכימים איתי אני יודע וחושבים שזה לא מחיר מקובל ותמיד צריך להתקשר. מה דעתכם בנושא ? (אור הדיון כבר לא ביני לבינך…:) )