הי מורן

קודם כל לגבי טיול עם חבר מהבית או לבד – אז יש יתרונות לכאן ולכאן. בכל מקרה פוגשים שם עוד חברים שיהיו איתכם אולי לכל החיים ! לטייל עם חבר מהבית זה טוב כי ההרגשה ביתית, יש הומור משותף ושפה משותפת וכיף לעבור חוויות ביחד עם מישהו שמכירים – זה עוד פרק בחברות שלכם… מצד שני לטייל לבד זה מדהים מדהים כי אתה נפתח יותר לקשר עם אנשים אחרים – והחברויות עמוקות יותר עם האנשים החדשים שפגשת בדרך. אתה גם מבקר במקום הרבה יותר חשוב – בעצמך – באופן יותר מעמיק. זה ממש דבר חשוב במסע לדעתי, גם בגיל מבוגר גם צעיר, גם אחרי הצבא. ובמיוחד בהודו. כשאתה עם חבר לפעמים אתה רגיל לצורת דיבור מסויימת, תבניות מסויימות ביחסים ביניכם וכולי. כשאתה בלי החברים מהבית, פתאום אתה יכול לגלות את עצמך מחדש בלי התבניות, כמו שהודו יודעת לתת לנו – היא חושפת אותנו יותר טוב. ואז אנחנו יכולים פתאום לעשות ניסויים עם עצמנו – להתנהג איך שבא לנו להכיר את עצמנו יותר טוב בלי שהחבר מהבית מסתכל עלינו כל הזמן ואז אנחנו קצת לכודים בעבר… אבל שוב יש יתרונות לכאן ולכאן לכן זה לא רע לשלב… אבל עדיף לבד כי חברים מהבית תמיד יהיו בבית – פה בכל זאת עושים משהו חדש. גם הלבד – לא באמת יהיה לבד – את תמצאי אנשים ותמיד תהיי מוקפת.. ההרגשה בהודו המון אנשים אומרים היא הרגשה ביתית וחמה, ומלא בטחון, אפילו שאתה לבד.. אז מה שהרבה אנשים עושים זה מתחילים לטייל עם חבר מהבית, מה שמקל על ההתאקלמות בחיים המשוגעים החדשים בהודו ובאיזשהוא שלב – נפרדים ומטיילים לבד. זה לא אומר שצריך לריב או משהו כזה – בהסכמה וברוח טובה – ממשיכים קצת לבד ואז יהיה אפשר להיפגש יותר מאוחר או בבית…
(המשך בהודעה הבאה – הי מורן 2)