חחח ללא ספק מעלה חיוך :)

לדעתי זה טבעי שאמא דואגת ככה, לא?
אמא שלי מאוד דאגה אבל היא גם תמיד דאגה לא להראות את זה.. ואני ממש מעריצה אותה על זה… שאמרתי לה שאני טסה לבד היא חייכה ואמרה שהיא סומכת עליי….

מורן.. אולי תנסי לצרף את אמא שלך לאתר ולפורום הזה?? שהיא תקרא בזמן שלה את המאמרים ויומני המסע, שהיא תראה לבד שנשים בגיל שלה טסות לטיול לבד…. אני מבטיחה לך שהכל יראה לה אחרת…
בסה"כ אחרי שהיא תסתובב לה בפורום היא תבין שלא מדובר בחבורת סטלנים 😉
לא ברצינות עכשיו.. תזמיני אותה להכנס.. שתהיה חברה בפורום ותהיה עצמאית בה… אולי היא אפילו תוכל לשאול שאלות ואנשים בוגרים יותר או אפילו צעירים יוכלו להרגיע אותה מעט….