טיול בדרום

אהלן יעל,
הפעם האחרונה שבה הייתי בהודו הייתה לפני כמה שנים, אבל אני מניח שרוב מה שאכתוב פה רלוונטי עדיין.
המסלול שאני עשיתי היה מהנה, אבל התחלתי אותו יותר מוקדם ממך, ואת קצת קרובה לבואו של המונסון השני.
כמו תמיד בהודו, לא חייבים לתכנן מסלול כך שיצא הכי “יעיל” – אפשר לתפוס נסיעת רכבת של יום ולחצות את כל המדינה. אני הייתי מתחיל דווקא בקרנטקה – מדינה מגוונת מאוד שאפשר להיות בה בחופים של זולה מוחלטת (גוקרנה), אזורי הרים יפהפיים וקרירים (מאדיקרי), ערים עם תרבות, שווקים, ארמונות ומקדשים (מייסור), כפרים של פליטים טיבטיים (סרה ג’ה וסרה נה) ומעוזי תיירות, עתיקות ונוף שמאפשרים גם קורסי יוגה (האמפי). להאמפי הייתי מגיע בתחילת הסיבוב (לנחיתה רכה) או בסופו (כדי לנוח).
משם אפשר להדרים לקראלה – מדינה טרופית בעיקרה, ירוקה ונעימה. לא הייתי מוותר שם על קוצ’ין – גם נעים ומערבי שם וגם מעניין. אם את בענייני חוף אפשר להגיע לורקאלה – מאוד מאוד יפה שם, אבל גם מאוד ממוסחר.
משם אני ממליץ להגיע לטאמיל נאדו – זו מדינה פחות מתויירת ע”י מערביים (למרות שיש שם הרבה תיירות של הודים) והיא מאוד מיוחדת בתרבות שלה, בשפה ובאוכל. אם את מעוניינת לפגוש תרבות, הייתי הולך למאדוראי – עיר שבנויה סביב מקדש ענק עם 9 מגדלים שמכוסים לחלוטין בדמויות של אלים ושדים הודים. הכל רועש, מלא בהולכי רגל והעיר גם ידועה בחייטים שלה כך שאפשר לתפור לעצמך בגד הודי.
אח”כ אפשר להצפין מטאמיל נאדו ולתפוס מעבורת לאיי אנדמן – לא הייתי אז אני לא יודע.

לגבי גואה – הכל תלוי כמה זמן יש לך וכמה את מחפשת זולה. אפשר להיתקע בגואה חודש ואפשר להתעצבן ממנה מהר ולעבור הלאה.

אם את צריכה המלצות ספציפיות – בשמחה!