מעיינצ’וק – שלל דיונים בפורום על טרבלר צ’קס… הם הצורה הנפוצה והטובה ביותר בעיני לטיול. במיוחד טיול ארוך של חצי שנה. ההפרשים בשערים הם זניחים , לעיתים טרבלרס יותר נמוך לעיתים יותר גבוה ממזומן, אבל מה זה חשוב – זה קטנות. זה במיוחד תכונת אופי של ישראלים ללכת לחפש את השערים שיותר נמוכים במאית האחוז.. ובסוף הם חסכו שקל.. עזבי אותך.. קני טרבלים כמו כולם… אפשר לקנות שם אבל זה ארוך הודי ומייגע.. למה לא בבנק הדואר בארץ ? הכי קל וללא עמלות.. הכי טוב זה שטרות של 100 דולר. קראי שלל הודעות בפורום…
בנוגע לתקשורת – סקייפ הכי טוב כי זה בחינם כמובן. כמעט בכל אינטרנט בהודו היום כבר יש אוזניות עם מיקרופון. יש כמה הודים עסקנים במיוחד שלוקחים על מחשב עם סקייפ יותר כסף ממחשב בלי סקייפ.. כולה תוכנה הרי אנחנו באותו אינטרנט כן ? אבל הודו זה הודו.. הזוי למדי.. וגם זה די נדיר נתקלתי בזה רק פעם אחת או שתיים….
לא צריך כרטיס חיוג – יש טלפונים שרצים על רופיות בכל חור. בדלהי יש מקום אחד מוטרף של 2 רופי לדקה לישראל.. זה הזוי ולא ברור איך זה אבל ביליתי שם שעות בטלפון.. יותר זול משיחה מקומית בארץ. לרוב שיחה תעלה 20 רופי מאזורים זולים (דלהי/בנגלור) ומאזורים נידחים יותר – 20-100 רופי לדקה.. שם כבר יקר ולא דופקים סתם שיחות לארץ בלי סיבה מיוחדת…..