כל הדאון-טאון קטמנדו זה גסט-האוס אחד גדול

כמו שדני אמר, אתה לא צריך להכיר את ריח הגרביים המזיעות של תיירים המנמנמים לצידך בשביל למצוא עם מי לתקשר. למרות שזה נושא מצויין לפתיחה של שיחה:
“אתה מוכן להזיז את התחתונים שהלכת איתם בשבועיים האחרונים מהכרית שלי” – אין מצב שלא תצמח כאן חברות לחיים 🙂

כל איימת שתצא מהמלון (ויש שם מלונות ממש נעימים שחבל לפספס את ההתאווררות הזו), תכיר אנשים.

אישית, לא שמעתי על דורמטורי’ז בקטמנדו אבל ישנתי בכאלו במהלך טרקים (באוורסט ובאגמים הקפואים). בטרקים יש לפחות יתרונות לחום שמייצרים הנוכחים בחדר… לא שזה הוביל אותי לחברויות חדשות או משהו כזה, אבל האנגלים השיכורים היו דיי מצחיקים באותו הלילה, נו טוב… לפחות עד שהם גרמו לשריפה בחדר.