נמסטה אפרת,
דווקא לרכבות אני לא מומחה גדול, אני חייב להודות שאת רוב
הטיול שלי עשיתי בצפון ו 95% מהנסיעות היו באוטובוס מקומי.
דווקא את הנסיעה הזו יצא לי לעשות גם באוטובוס וגם ברכבת מספר
פעמים.
כיוון שמדובר בנסיעה קצרה (4-5 שעות), העלות שלה היא גם ככה
זולה, אז קניתי תמיד כרטיס דרך אחד ממאות .משרדי התיירים. שיש
במיין בזאר.
לקנות כרטיס רכבת ברכבת בהודו זה פרוייקט שאת ההתמודדות איתו
דחיתי כל פעם עד שבסוף למעשה לא קניתי כרטיס ככה מעולם.
מבחינתי לשלם עמלה של 200 רופי למישהו שממלא את הטפסים, הולך,
ממתין בתור עם כל ההודים שעוקפים ומה לא, ואוסף בשבילי את
הכרטיס,נראה לי מחיר הוגן. גם כרטיס לרכבת שיוצאת באותו יום
מדלהי להארידוואר קניתי ככה מספר פעמים, הולכים לבעל גסט האוס,
או לבחור שהחלפת אצלו כסף, שבמיין בזאר ואני מניח שגם בשאר
המלונות הם תמיד גם בעלי .משרד תיירים. ומבקשים ממנו את הכרטיס
הוא אומר לך מתי יש רכבת ומתי הכרטיס יהיה אצלו, מאוד פשוט.
רק לאחרונה פגשתי בחור שבאמת קנה בעצמו את כל הכרטיסים, הוא
אמר שהוא קנה ספר של חברת הרכבות שממש עזר לו בזה, אני מאמין
שלטיול ארוך זה משתלם ללמוד את השיטה הזו גם.
בכל מקרה אני שמח לשמוע שאת נוסעת להארידוואר ולא ישירות
לרישיקש, הארידוואר היא לדעתי אחד היעדים המעניינים ביותר
בהודו. ד.א שיטה נוחה לראות אותה היא כן ליסוע ולהתמקם ברישיקש
(לקסמן-ג’ולה) ומשם לחלוק עם חברים ריקשה להארידוואר, לעשות בה
טיול יום ולחזור בלילה. הנסיעה בריקשה אורכת 40 דקות. תבקשי
מהנהג שייקח אותך לבהרט-קי-פהירי שזו הגת טבילה המרכזית.
מקווה שעזרתי.