כיף לשמוע דברים כאלו 🙂 כבר שווה ההרצאות רק בשביל זה !
בקשר לטיפים – אמרתי אני חושב לא ? שלמה לא לתת טיפ למישהו שבאמת עזר לך. אין בזה כל בושה או פחיתות כבוד למקבל – וזה מאוד נהוג במזרח. אני ממליץ לתת טיפים – אבל הכי חשוב לא ממקום של התנשאות – אפשר לתת טיפ לאדם אבל גם להסתכל עליו בגובה העיניים באותו זמן ! אני לא נוהג להשאיר טיפים למטחנות הכסף של התיירות כמו מסעדות וגסטהאוסים – אבל לאנשים פשוטים ברחוב שעזרו לי במשהו- למה לא. לא יוצא לי לתת הרבה טיפים אבל אני חייב להודות, כי אני לא משתמש כלכך בשירותים האלו של למשל לסחוב לי את התיקים – אני סוחב בעצמי בדרך כלל. אבל למשל אם אני מזמין ארוחת בוקר צ’אי משהו כזה לחדר – אני כן נותן לבחור שהביא – בדיוק זה שבתחתית השרשרת במלון – זה שנותנים לו לסחוב ולתקן דברים והוא בא אלי לחדר. אז לו אני נותן טיפ ודואג לציין לו שזה בשבילו ולא להעביר לבעל המלון…
הכי חשוב לדעת לבחור למי לשלם ולמי לא, ממי לקבל שירות וממי לא.. נשמע טריואילי לא ? אז זהו שבהודו זה לא ברור אם אתה באמת בחרת את מי שנתן לך שירות. עם הנסיון אתה לומד ללכת ברחוב ולהימנע מהנדחפים השונים שרוצים לתת לך שירותים. ללכת בלי להסתכל בעיניים אם לא מעוניינים – לא לענות למישהו שפונה אליך ומסתכל עליך – קשה אבל מתרגלים. תראו הודים עשירים או מטיילים יותר מיומנים עושים את זה.
נועה מותק איפה התמונה ? אני אשמח לראות עם מי אני מדבר…