סבבה לכי על זה, אם את שואלת אותי (ואני מבינה שאת לא) את משלה את עצמך

גם ההודים המהוללים שלך משתנים כשהם נמצאים במדינה מערבית.
כשעבדתי ב- Indian Diner (טייק-אווי הודי) בסידני (כמעט שנה), כדי לממן את לימודיי, אני זוכרת איך כל ערב לפני העבודה, רציתי להוריד פיילה רותחת של “ביף וינדלו” על הראש של הבוס שלי.
אותו בוס, VJ שמו, הודי בן 45, שחי כבר 20 שנה בסידני ודיבר אנגלית-אוסטרלית למהדרין, התייחס בזילזול מחפיר לעובדים שלו, שהיו רובם סטודנטים/מהגרים הודים מסכנים בני 20.
הוא ניצל אותם בצורה כ”כ מחפירה, קילל אותם בטאמיל ואפילו לא שילם להם לפעמים.

תשאלי אותם אם הם רוצים לחזור להודו? אף אחד מהם לא יגיד לך כן. למרות שרובם הגיעו ממשפחות יחסית אמידות (אי אפשר לקבל ויזת סטודנט בלי ערבויות כספיות) שיכלו לספק להם כל מה שרק רצו. חלק מהם אפילו בונים על איחוד משפחות לאחר שיקבלו את הויזה הקבועה שלהם באוסטרליה.