על אנוכיות

הי דרורה, אני שמח שהגבת ואני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. ברור לי שמדובר ב-“פרה קדושה” ומה שאמרתי יגרור התנגדות. בכל מקרה אני שמח שכתבת 🙂 וככה נעורר דיון ואולי גם עוד אנשים יצטרפו… אז אם ניגש לעניין, אני מדבר מתוך נסיוני האישי מול אמא שלי (ז”ל). ואני חושב שזו תופעה נפוצה לאנשים רבים נוספים. אני יודע שזה לא פוליטקלי קורקט להגיד, אבל לדעתי קודם כל אנחנו צריכים להיות אגואיסטים, ולאחר שדאגנו לעצמנו נוכל לדאוג לאנשים אחרים. ואפילו הורים. אני יודע שיש פה פער גדול בין דורות, ולפי דוקטורינות ישנות (אני ממשפחה פולנית וכך גם אמא של אמא שלי גידלה את אמא שלי) – קודם כל צריך לרצות את הוריך ב כ ל מחיר, ורק אז אתה חופשי לעצמך. אבל לא ניגרר לדיון הזה עכשיו. אני הייתי מתקשר כאשר הרגשתי שאני עושה את זה מתוך עצמי, שוב כפי שכתבתי. יש גם אנשים שנוסעים לבקר את ההורים מתוך אשמה, ובכלל לא בא להם. מה נכון ? להתנתק מההורים ? לא. אבל צריך למצוא איזון מסויים. אולי פעם בשבועיים לבוא אליהם ?

לפעמים צריך לעשות “אפליה מתקנת” לאחר שהשיגרה היתה בצל אפליה תמידית. למשל – אני חושב שמפלגות דתיות צריכות להיות חלק מהקואליציה, מכיוון שיש ציבור דתי בארץ וצריך להיות מיוצג על ידן. אבל – אין ספק שמשקלן של המפלגות הדתיות מאז קום המדינה אינו פרופורציוני לחלקם היחסי של הדתיים באוכלוסיה (ולכן הן מוצלחות מאוד, כי הן לשון מאזניים בד”כ וכולי). לכן, אני הייתי רוצה שתהיה עכשיו תקופה, שבה אין כלל מפלגות דתיות בקואליציה, ולכן שמחתי שמפלגת שינוי הוציאה את ש”ס מהקואליציה. אבל אני לא חושב שהייתי רוצה שלעולם ועד ש”ס לא תהיה בקואליציה. היא צריכה להיות מדי פעם כמו כל מפלגה, כמו כולם. פשוט בגלל האפליה לפחות ברמת השלטון שלפיה מאז קום המדינה תמיד חרדים בשלטון -הייתי רוצה שתהיה אפליה הפוכה לזמן מה – ואז אחרי שיחזור איזון מסויים – אפשר להחזיר את המינון למשהו שהוא “נורמלי” ו-“טבעי”.

אותו דבר עם הורים, אין הכוונה שלי שאתנתק מאמא שלי. אבל, לפחות במקרה שלי – דברים רבים בחיי עשיתי בשביל לרצות, מתוך תחושת אשמה ולא בשביל עצמי. זה כבר כלכך נטמא בי ששכחתי מזה. פה המקום שהייתי בטיול כזה – להתנתק ולעשות את האפליה המתקנת. ואני אומר לך שהרגלתי את אמא שלי, ולאחר זמן מה היא נעשתה פחות מודאגת. זה הכל עניין של הרגל. כשהורה הוא חרדתי והילד נענה לחרדה שלו – החרדתיות ממשיכה. מסתבר, שמישהו יכול מספר שבועות להסתובב ולהרגיש נפלא ולא אשם על כך, וגם ההורה שלו או הבנזוג שלו או לא יודע מי ירגישו בסדר וידעו שהכל בסדר שסומכים עליו, שעוד זמן מה, יום שבוע חודש הוא יחזור אל הקשר.