אני ממליץ: לצאת מהשדה תעופה עם החברים שפגשת במטוס או אפילו לבד.. לקנות כרטיס למונית שמשלמים עליה מראש…. לנוסע למיין באזאר.. לחייך לבלגן ולהלם שיהיו סביבך.. לרחובות (היחסית נקיים) של דלהי שבין שדה התעופה למיין באזאר… להגיע לשם…. לשבת בקצה המיין באזאר על הריצפה ולשתות צ’אי.. להתעלם מהצקות שתיקח גסט האוס… להבין שאתה פה בבלגן הזה… לנשום ולהסתכל.. ואחרי פרק מה – ללכת לגסט האוס שאתה רוצה ולקחת חדר. דווקא הישיבה הזאת על המדרכה בהתחלה ולא למהר למצוא חדר בפניקה מסויימת כמו שדרך כלל אנחנו רוצים.. היא סיפתח טוב.. אם תצליח לעשות את המדיטציה הנכונה בשביל זה.. זה קצת בראש של הודו.. .שבעצם לא חשוב איפה אתה נמצא בה.. נסה את זה תגיד אם הצלחת. אני מניח שגם אם אתה תרצה לעשות את זה שותפיך למונית כבר יגידו לך שהם ממהרים לאללה להגיע לגסט האוס הזה שהם שמעו עליו.. כל עוד יש חדרים.. בלחץ… נסה לשכנע אותם לשנות גישה 🙂 ואם תצליח כבר תכניס אותם ברגל ימין להודו…. יהיה חדר גם עוד שעה… תמיד תסתדר בסוף בהודו.. וזה מזכיר לי מאמר נחמד שכתב פה גיא שטרליך המופלא:
הודו