שאלה מאד יפה

יש לי הרבה מה לומר בנושא אבל אני אנסה בקצרה (נו טוב, קצת יותר מקצרה) :
לדעתי שאומרים למטייל “כל הישראלים שם” זה מקנה לו איזשהיא תחושת ביטחון, והישראלי הממוצע אפילו (אם זה בתת מודע שלו) חש בכל מקום אזושהי תחושת חשדנות בסיסת כלפי אחרים בחזקת “אשם עד שלא יוכח אחרת” – הנחת הבסיס אומרת כי בכל מקום יש כאלו שלא משנה מה, לא אוהבים או שונאים ישראלים.
אנחנו תמיד שופטים אחרים ביחס למדיניות של המדינה ממנה באו ביחס לישראל (צרפת לדעתי דוגמה מעלפת: כמה שישראלים שונאים צרפתים וכמה שנוכחתי לדעת שהשנאה אינה הדדית, ועכשיו שהשלטון התחלף פתאום אנחנו אוהבים צרפתים). אנחנו תמיד כועסים שעושים את זה לנו (מתייחסים לישראלים עפ”י מה שמראים בטלויזיה בארצות השונות), אבל אנחנו עושים בדיוק את אותו הדבר ל”אחרים”.
ת’כלס זה לא ממש נכון ולא נתקלתי בשינאה לישראלי ובטח שלא בהודו. והיכן שלא אוהבים ישראלים זה רק בגלל ההתנהגות הוולגרית לעיתים של הטיילים הישראלים שנמצאים בחופש ומתנהגים כאילו הכל מגיע להם ומי שינסה לסבן אותם ולא בחצי שקל הם כבר ידעו להתנקם בו ומי שלא יהיה ער כל הלילה ויעשה להם צ’אי “ידאגו” שכולם ידעו שזה מקום לא טוב לישראלים.
ומכאן מגיעים לקוטב השני של אלו שדווקא מחפשים להתרחק מישראלים.
זה מגיע משני סיבות עקריות:
הראשונה כאמור הסלידה שמתעוררת נוכח התנהגות של חבורות ישראלים והשניה, מה שיותר אופיני לטיילים שבאו לזמן ממושך או שזה לא הטיול הראשון שלהם, היא ההבנה שאם אתה מתקבץ לך איפה שכולם יש כאן בסופו של דבר פיספוס של החוויה מהמקום עצמו.
ההרגשה של להיות בבית כנמצאים ב”מישרצה” ישראלית מתחלפת במחשבה, רגע אחד, מה אני באילת? באתי עד כאן ואני רוצה לחוות את מה שיש למקום להציע, גם אם זה להכיר תיירים ממדינות אחרות וגם אם זה להיות במקומות שישראלים בפרט או תיירים בכלל לרוב לא מגיעים לשם.

נסיוני האישי לימד אותי שהכי טוב זה להינות מ-2 העולמות, או יותר מכון לדלג מצד אחד לצד שני.
היו גם מקומות שהייתי בהם במקביל לעוד הרבה ישראלים אחרים, אבל דווקא התחברתי והסתובבתי עם אירופאים. המראה שלי אז ממש לא הסגיר את אזרחותי וגם אם היתי בחברה של ישראלים לא חשבו שגם אני כזה. היה מעניין מאד מצד אחד לשמוע איך ישראלים מדברים על אחרים (תוך הנחה שלא מבינים אותם) ואיך תיירים מאירופה מתייחסים לתופעה הזו של החבורות הישראליות.

אגב 1 – לא תמיד ההמלצות של הישראלים הן באמת טובות. אנשים ימליצו לך ללכת למקומות ופתאום תמצא שאתה בגסטהאוס אחד עם עוד 100 ישראלים שבצ’ילומים מבוקר עד הבוקר למחרת. יש כאלה שזה מעניין אותם ויש כאלה שממש לא. עשיתי נסיונות לקבל המלצות מאוסטרלים, מספרדים, אנגלים, גרמנים ווואלה… יותר התאים לי מהמלצות שישראלים נתנו לי על אותם המקומות.

אגב 2, יש גם בני לאומים אחרים שחוברים לקבוצות (לא אנחנו המצאנו את זה…), אבל לרוב הישראלים יותר קולניים ופחות מגלים עניין במקומיים או בתיירים ממדינות אחרות (אלמט החשדנות הבסיסי + תחושת הביטחון שבסביבה ביתית).