אהלן שלי,
איזה כיף לך! מבחינת מרכזים ספציפיים ליוגה, אני לא יודעת לתת לך שם, אבל משום שאת מגיעה בפברואר, עוד תוכלי להינות קצת מהדרום ולכן אני אתחיל עם המלצות דרומיות:
אני יודעת שמייסור משופעת במרכזי יוגה, אבל התרגול שם הוא קצת אחר, נקרא mysore style והוא דווקא מגיע מהאשטנגה ויניאסה, אבל הוא לא נוקשה, אלא עובד יותר כתרגול פרטני שהמטרה שלו לייצר רצף תרגול פרטני (זאת אומרת שבמהלך התרגול לא תראי כיתה שבה כולם מבצעים את אותן האסאנות ברצף, אלא המורה עובר תלמיד תלמיד ובונה איתו את התרגול שמתאים לו). שמעתי המון דברים טובים על התרגול עצמו ואם כבר להתנסות, אז במייסור. מייסור שבמדינת קרנטקה היא עיר מקסימה ומסבירת פנים ואני חושבת שזה מקום טוב להתחיל בו טיול כי זה לא הודו הארד קור.
אופציות נוספות הן באשראמים ומרכזי לימוד של sivananda, אם היוגה הזו ספציפית מרגישה לך הכי בבית אז אולי כדי ללכת דווקא על זה. ישנו מרכז בקראלה, בטריוואנדרום (שלשם תוכלי לקחת טיסת פנים די בקלות), שמציע קורסים וסדנאות. אחרי כן תוכלי בכיף להמשיך לטייל בקראלה, טריוואנדרום קרובה יחסית לקוצ’ין וגם לחוף ורקלה המהמם.
מרכז נוסף של שיבננדה נמצא במדינת טמיל נאדו בעיר מאדוראי. עכשיו- מילה לגבי מאדוראי- זו עיר, על כך המשתמע מכך, היא משוגעת לגמרי, אבל שם נמצא המקדש המדהים ביותר שאי פעם עיני נחו עליו, מקדש האלה מינאקשי- אין דברים כאלה, משהו בעוצמה של המקום פשוט מבהיר לך באחת למה דרום הודו זה קסם צרוף.
עוד אופציה, במחשבה אחרת לגמרי, זה לנסוע לחשודה המיידית, רישיקש, בירת היוגה, שם האופציות הן בלתי נדלות אבל באמת שאפשר להגיע לרישיקש גם אחרי פברואר, במסע שלך צפונה אני בטוחה שממילא תעברי שם ותוכלי לתרגל גם שם.
תהני ותברכי את השמש גם בשמי 🙂
מורן