היי שירה!
אני הייתי בחודש ספטמבר בשנה שעברה בלה.
לא מתחרטת לרגע.
זה נכון שהבית היהודי סגור, אבל אנחנו כינסנו את כל הישראלים ועשינו חג ביחד, והיה מקסים.
מזג האוויר בספטמבר התחיל להתקרר לקראת אמצע ספטמבר.
בתחילת ספטמבר היה ממש נעים.
בכל שנה יש ב1 בספטמבר פסטיבל שנקרא באופן בכלל לא צפוי: פסטיבל לדאק.
מאוד שווה להשאר ולראות מופעים מקומיים, ללכת לבית ספר מהבודי, לטעום מהמאכלים, ללמוד על האמנות והמסורת המקומית, לראות גם סרטים נחמדים על לדאק.
בקיצור, שווה להשאר.
אם את מעוניינת לעשות ריטריט של מדיטציה בשתיקה של 3 ימים. אני מאוד ממליצה לפנות לבי"ס מהבודי, ולנסוע לריטריט. חוויה מרתקת.
חוץ מזה, כדאי ללכת לאגם פנגונג, נוברה, לכפר ארו שיש שם מנזר מהמם ונוף קסום ומיוחד. אפשר ללכת לסיור בכפרים ויש גם טיולי אופניים למי שבעניין.
הכי שווה זה לעלות למקדש סטופה. יש שם בכל ערב בשעה 4 או 5, צריך לברר, נזירים ששרים במדיטציה ואפשר להצטרף אליהם. ללא ספק זה הנוף המדהים ביותר באזור לה. שווה להשאר לשקיעה.
לגבי הנסיעה, אני נסעתי בסוף אוגוסט והייתה נסיעה ארוכה אבל נעימה מאוד. (היה הרבה יותר מפחיד מדלהי לדראמסאללה), הכל תלוי בנהג, ובמזג האוויר. יש מצבים שאזור מסוים בדרך מתחיל להיות מושלג ואז מסוכן יותר לנסוע. את זה כל סוכן נסיעות יוכל לבדוק לך.
זו נסיעה ארוכה ויפה מאוד, כן יש סיכון, אבל כמו בכל מקום שאת נוסעת בהודו.
גם אותי הפחידו וזה היה הרבה פחות גרוע ממה שחשבתי.
מה שבטוח, לנסוע רק במיניבוס ולא באוטובוס.
באמת ממליצה לא לוותר על לה 🙂