היי הגר,
באוקטובר האחרון אני טיילתי לבד בקשמיר.
אני חייבת לציין שזה אזור מקסים, נקי, והאנשים שם באופן כללי מאוד ידידותיים.
חשוב לזכור שזו אכן מדינה עם אוכלוסייה מוסלמית רבה. על כן, לא כולם מחבבים ישראלים.
חלק מהאנשים המקומיים המליצו לי לא להגיד שאני מישראל, כי יש אנשים שכועסים על המצב היהודי-מוסלמי בארץ.
מה שכן, האנשים שיקדמו את פנייך בברכה, בעזרה אינסופית וידידותית, יהיו בעיקר הסוחרים- בעלי בתי הסירה, המוכרים.
עבור רובם, לקוח הוא לקוח, אדם הוא אדם. חשוב להם מאוד לקדם את התיירות, ולכן הם מאוד מתאמצים, והם באמת בעלי לב רחב מאוד.
יש לציין, שהאווירה ברחוב, ממש לא מפחידה, בטח לא באזורים המרכזיים.
יש בהחלט צורך לנקוט באמצעי זהירות- מהחוויה שלי, לא הייתי ממליצה לטייל שם לבד. מהסיבות שהזכרתי קודם, לא להסתובב באזורים לא מתויירים בלילה (אבל זה נכון לכל מקום), וההמלצה העיקרית שלי, היא שלא כדאי להתחיל את הטיול מקשמיר.
קשמיר לא מייצגת את הודו, היא מרגישה יותר כמו מדינה מוסלמית מאוד מפותחת, ולכן, אולי כדאי לך להתחיל מאזורים יותר מייצגים שמתאימים ל"נחיתה רכה". את יכולה למשל, להתחיל מלאדאק, ואז לעלות לקשמיר.
עוד נתון חשוב שכדאי לקחת בחשבון- המנטאליות הקשמירית היא מאוד מסחרית, יש להם נטייה "להכנס לך לארנק", לשאול אותך שאלות על כסף, לנסות להתערב בהחלטות שלך, ולקחת אותך למקומות שכדאי לקנות בהם. (לפעמים הם מקבלים על זה אחוזים).
קשמיר עצמה היא מדהימה, מלאת תרבות, גנים יפים, אגם קסום, גנים של פרחי לוטוס, שווקים על המים, אמנות של עבודות יד מפותחת במיוחד, אנשים מעניינים ואינטלקטואלים, ואוכל הכי טוב שטעמתי בהודו.
ככה שלמרות כל מה שכתבתי למעלה, לא הייתי מוותרת על הביקור שם.
דבר אחרון, יש לי חבר טוב ומקסים שגר שם, הוא קשמירי, אם תרצי אני יכולה להפנות אותך אליו, כדי שתרגישי בטוחה יותר.
שיהיה טיול מדהים ובטוח,
טל מצוות האתר
בפייסבוק: Tal Mor-yanoy