פרק שני ובו יסופר (יסופר) טיפה על היוגה סוטרא, על סאי בבא, על דרכו המיוחדת של קרישנמורטי ועוד. הנה ממשיכים...
למי שפספס את החלק הראשון של המאמר – ליחצו על הלינק הבא:
הפעם אתחיל מהסבר קצר על פטנג’לי , שהוא משהו כמו אבי פילוסופיית היוגה. הוא חי מתישהו בסביבות הספירה.
פטנג’לי תיעד את מסעו הרוחני, באמצעות פסוקים שנקראים "היוגה סוטרא". כל סוטרא היא בעצם משהו כמו "פסוק". כל פסוק קיבל אלפי פרשנויות, אך בגדול מדובר ב"כל מה שהצטרכת לשאול על יוגה ולא ידעת את מי לשאול". רק כדי לתת דוגמא, הנה שלושת הראשונים:
– "ועכשיו זמן ליוגה"
– "היוגה היא השקטת הפעילות המנטאלית"
– "כי אז שורה הנשמה במצב האמיתי שלה, כלומר חופשייה מהשינויים, התנודות והפעילות הבלתי פוסקת."
פטנג’לי ממשיך ומסביר על מה קורה אחרי שמתחילים לתרגל, איך משקיטים את המחשבות, מהם הספקות העולות בראש (מוזר לראות שזה נכון לכולם…).
עם הזמן כל סוטרא הפכה גם ל"אסנה" – תנוחה פיסית של יוגה.
הרעיון מאחורי זה שאם נתרגל לכדי שלמות את תנוחת היוגה הספציפית, נבין לבד את מה שיש להבין מהסוטרא. לא שצריך לדעת מהי הסוטרא, זה אמור לקרות לבד.
בכל מקרה, קיים קשר גוף – נפש והעסק איכשהו עובד.
בשלב מאוחר יותר, אנסה להסביר טיפה על איך הפילוסופיה של היוגה מתייחסת למחשבות, ומה המחשבות עושות לנו.
הודו היא מקום שלמושג הגורו יש חשיבות גדולה מאוד.
ההודים מכבדים אנשים רוחניים, ואלו מצד שני לוקחים תפקיד של ממש בלעזור למדינה הזו להתקיים – בתי חולים, מרפאות מקומיות בכפרים וחיסונים, מים זורמים למקומות שבהן אין תשתית וכדומה, נעשים על ידי אירגונים שונים שמאחוריהם עומדים גורואים, ששמים את הנתינה כדרך רוחנית.
לנו, כמערביים, המושג גורו לרוב בעייתי, ומיד קופצים לנו כל מיני שרלטנים בראש, רודפי שלטון או שררה.
גם סוואמי וויקאננדה – אחד מהפרשנים היותר מוצלחים לפטנג’לי, מיתייחס לנקודה הזו ממש ומגדיר קריטריונים למי יכול להיות גורו – ויותר חשוב – מי לא. על רגל אחת אפרט:
מי לא:
– מי שגובה כסף עבור שירותיו.
– מי שטוען שמה שיש לו לעולם לא תוכל להשיג (המהות של היוגה היא שכל בנאדם קיים הפוטנציאל ה"אלוהי")
– מי שרוצה ממך משהו (פרסום, תהילה, הכרה).
הפעם המאמר יצא קצת כבד, אז נעבור למשהו קליל יותר… נדבר על דרך, ועל אחד הגורואים הידועים והשנויים במחלוקת בהודו – סאי באבא .
סאי באבא הנוכחי, איש בעל תסרוקת אפרו מרהיבה טוען שהוא גלגול של סאי באבא משירדי – שזה מקום לא רחוק מבומביי, במדינת מהרשטרא. סאי באבא משירדי הוא בהחלט קונצנזוס בהודו ואהוד על ידי הינדים ומוסלמים כאחד (המוסלמים טוענים שהוא היה מוסלמי, וההינדים שהיה הינדי). תמונתו עם זקנו הלבן מתנוססת על אוטו ריקשות רבות ברחבי תת היבשת. סאי באבא "הנוכחי", טוען שהוא גלגול של סאי באבא "הקודם". מה שבטוח, ש סאי באבא (מעכשיו נדבר רק על הנוכחי) נחשב בעל כוחות לעשות קסמים של ממש, החל מריפוי חולים וכלה ביצירת מתנות לחסידיו – יש מאין.
מצורפות למטה תמונות, של שניהם.
מעבר לזה, מה שקורה באשראם הראשי שלו, הממוקם בדרום הודו לא רחוק מבנגלור (140 ק"מ) בהחלט מעורר התפעלות. האשראם נמצא בעיירה קטנה ( פוטפארטי ) שנמצאת בשייכות למדינת מאדיה פראדש . פרט למתחם האשראם העצום שבו לנים רוב המבקרים העיירה הפכה למפעל של ממש. בתי חולים מודרניים, איצטדיוני ספורט, נמל תעופה ועוד כיד הדימיון הטובה. הכל בשמו של הבבא – כפי שקוראים לו בני המקום. מכל פינה מתנוססת תמונתו המחייכת.
סאי באבא אוהב את הכל מנקר עיניים ורהבתני.
להגיע זה די פשוט, אחרי שיוצאים מבנגלור יש גם רכבת וגם אוטובוסים ל פוטפארטי שבו ממוקם האשראם הקרוי "פרשנטי ניליאם". מומלץ להגיע לאשראם בזוגות, כי אז מקבלים חדר זוגי ואם מגיעים לבד צריכים לישון בדורמטורי.
זהו אחד המקומות הזולים בהודו, וכדאי להצטייד לפני שעוזבים בהרבה קטורת " נאג צ’אמפה " שמיוצרת שם.
כל יום סאי באבא יוצא אל האולם הראשי שמלא מפה לפה במאמיניו הרבים. אז תהיה שירה גדולה והגורו הקשיש יסתכל על מאמיניו – מה שנחשב לברכה גדולה. אחר הצהריים אפשר לבקר במוזיאון עליו, או בילוי דומה.
זהו בהחלט אחלה מקום לקבל את הודו לפנים.
צריך לציין באותה הנשימה שאל סאי באבא נקשרו שמועות של ניצול מיני שלעולם לא הוכחו (הכותב לא נחשף אליהם…). סאי באבא מקורב לצמרת השלטון ההודית ומאמיניו מפוזרים בהודו כולה.
בעונה החמה, סאי באבא נודד אל האשראם שלו בדרום, בהרי טאמיל נאדו הקרירים.
בהקשר של מה שדיברנו קודם, סאי בבא בהחלט מסמל את הדרך השלישית שהוזכרה: בהקטי יוגה. בבא מהווה מוקד לסגידה המונית בכל הודו, בדארשן שלו תמיד יש שירה הודית מסורתית… בקיצור, חוויות חזקות מובטחות לכם.
עוד על סאי בבא, באתר הישראלי שלו: http://www.sathyasai.org.il
דרך אחרת, ומאוד פופולרית בין ישראלים, זהו קרישנמורטי , הגורו שלא האמין בגורואים.
קרישמורטי נולד למשפחה ברהמינית, בדרום הודו, ליד צ’נאי.
אימו נפטרה בגיל צעיר ואביו, שעבד במטה החברה התיאוסופית , גידל אותו.
החברה התיאוסופית היתה ועודנה אירגון שעוסק ברוחניות, ללא הגבלה של דת זו או אחרת. הוקמה על ידי אישה רוסייה, מאדאם בלבצקי ופעלה בעיקר במערב. האמריקאים, כרגיל, לא ממש אהבו את ההתגודדות המיסטית של חברי האגודה והערימו עליהם קשיים שגרמו למאדאם בלבצקי להעתיק את הארגון למדינה שבה יש חופש דתי מוחלט, הודו.
בשלב מסויים מאדאם בלבצקי הכריזה כי הארגון ממתין לבואו של המורה העולמי הבא. לאחר מותה, סגנה של מאדאם בלבצקי ראה את קרישנמורטי הצעיר בחוף הים הסמוך למטה הראשי. בעקבות הפגישה, החברה התיאוסופית החליטה לקחת את קרישנמורטי להתחנך באנגליה, וסימנה אותו בתור המורה העולמי הבא.
קרישנמורטי היה תלמיד חרוץ והרשים מאוד את כל מי שפגש בו. סביב ההמתנה לגדילתו של המורה, קמה תנועה בתוך החברה התיאוסופית, שקראה לעצמה "מסדר הכוכב מן המזרח".
בשנת 1929, בשוויץ, כש קרישנמורטי בן 34, התכנס המסדר על מנת להכריז על בואו של המורה.
נאומו של קרישמורטי בפניהם, היה אחד מאלו שנכנסו להיסטוריה.
קרישנמורטי דיבר בחריפות נגד הרעיון שיש מישהו שיכול ללמד מישהו אחר:
"אני אומר שהאמת היא ארץ ללא שביל, ואינך יכול להתקרב אליה על ידי דת כלשהי. זו השקפתי, שאני עומד עליה ללא פשרה וללא תנאי. האמת, בהיותה ללא גבול וללא תנאי, אי אפשר להגיע אליה דרך שיטה כלשהי, אי אפשר לארגן אותה, ואין מנהיגים שיכולים לעזור להוליך אליה בני אדם…"
קרישנמורטי גם טען כנגד חברי המסדר, שהוא מאמין שהם לא יקשיבו לו, וימשיכו לחפש מחוצה להם מישהו שילמד אותם. הוא דחה את התפקיד אותו יעדו לו, את הנכסים הרבים שהיו מיועדים לו – ובכך הפך לדמות מופת.
את חייו חילק בין הודו, אנגליה וארצות הברית, משוחח בפני קהל צעיר שחיכה לראותו.
התרומה היחידה שהסכים לקבל היתה לפתיחת מוסדות חינוך בהודו ובמערב.
יצא לי להתארח באחד מבתי הספר הללו. היה זה לא רחוק מאוטרקאשי – במחצית הדרך בין רישיקש לבין מקור הגנגס, גנגוטרי.
שם ראיתי חינוך מסוג אחר – כיתות בנות 7 תלמידים, כאשר המבוגר שבהם בן 16 והצעיר בן 6. הכיתה היתה יושבת בכיתה מלאת חלונות אל נוף עמק הגנגס, ומשוחחת בטבעיות על מה שבאמת עניין את הילדים. המורים היו שוקדים בלילות אל מול האינטרנט, להכין לתלמידים את כל התשובות ששאלו ביום האתמול.
המקומות המומלצים לאלו שמוצאים עניין באיש, הם בתי הספר שלו באוטרקאשי ובורנסי, וכמובן ביתו שממוקם בצ’נאי ובו תוכלו לרבוץ בספריה ולשמוע עוד.
הנה האתר הישראלי של קרישנמורטי . http://www.krishnamurti.org.il
בחלק הבא נמשיך לדבר על אנשים ומורים מעניינים, בהקשר של בודהיזם בעיקר.
אם יש משהו ספציפי שמעניין אתכם, כתבו בתגובות.