Categories
ללא קטגוריה

המדריך החלקי לרוכב האנפילד – חלק ג’ או חוקים ומצוות

הגעת לחלק החשוב ביותר של המדריך. החוקים הכתובים והלא כתובים הקשורים לנהיגה בהודו, החל מהנהיגה בצד שמאל ועד התמודדות עם שוטרים ותאונות. "בהודו התנהג כהודי", בהגיעך לכביש ההודי אתה נאלץ לשכוח חלק מצורות הנהיגה המקובלות בארץ ולאמץ חוקים שמבוססים על זרימה, אנרגיה ואנושיות.  

 


כתיבה וצילום: עודד קיט
 

זרימה
במבט ראשון על הכביש ההודי הוא נראה ככאוס טוטאלי, טראפיק מסאלה, משאיות אנשים ריקשות, פרות קדושות. אך כמו שאומר השיר "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", ברגע שאתה נכנס לזרימת התנועה ההודית אתה מבין את הסוד. התנועה ההודית מושתתת על הרעיון שנתיבים זה מיותר וכל שטח שניתן לנסוע עליו הוא חלק מהכביש (אספלט או עפר). בתוך אותם נתיבים "לא רלוונטיים" יוכלו לפעמים לנסוע שלושה אופנועים וריקשה לפי העיקרון של שטח פנוי, אחריות אישית והמון צפצופים. עליך לשים לב בעיקר למה שקורה מלפנים ועלול להפתיע אותך, מכוניות\ משאיות שמתחילות לסטות, כלי רכב שהולכים להשתלב בתנועה מכביש צדדי (הם לא יאטו), הולך רגל מתאבד. ברגע שזיהית סיכוי קלוש להתחכחות, צפצף כאילו החיים שלך תלויים בזה. ההודי הממוצע לא ייתעצבן וכנראה ייצפצף בחזרה. מהצד השני עליך להיות עירני לצפצופים שמכוונים אלייך.
 
 
בהגיעך לכיכר הראשונה שתתקל בה תבין את עקרון הזרימה בשיאו. כנהגים בעולם המערבי אנחנו מכירים את החוק שאומר "בכניסה לכיכר תן זכות קדימה". בהודו החליטו להוריד חלק מהחוק הפשוט והוא מנוסח כדקלמן: "בכניסה לכיכר, קדימה!". אל תצפה שהכיכר תתרוקן או שמישהו ייתן לך זכות קדימה, פשוט השתלב בתנועה. בצמתים ההתמודדות דומה אלא אם כן ישנו שלט ברור או רמזור. למזלך רוב הכבישים שתסע עליהם יהיו ראשיים ולכן כולם ישתלבו לתנועה שלך אך עדיין אתה חייב לפתח עיני נץ לריקשות ערמומיות ואופנוענים פוחזים. בפניות שמאלה פשוט השתלב דרך השוליים ובפניות ימינה גלוש את דרכך לנתיב אם הכביש גדול מדי. לאורך הדרך בהודו תראה הודים חמקמקים, חוצים כביש עמוס של 8 נתיבים בלי ללחוץ על הברקס, זה הכל בזרימת התנועה וההבנה של האנרגיה.
ההבנה של זרימת הכביש ההודי תציל חיים במצבי עקיפה ואולי גם תעזור לך לטפל בבעיית האגו על הכביש.
 
בהודו כל נושא העקיפה מאוד פתוח בצורה הפשוטה ביותר, פס חלק על הכביש רק מורה את הדרך. חשוב להבין את זה לפני שתדהר בירידות המעוקלות מדרמסלה ומאחורי העיקול תפגוש שתי משאיות שועטות מולך בכיסוי רוחבי מושלם של הכביש. כחיה הקטנה ביותר על הכביש אחרי רוכבי האופניים, עלייך לסגל דפוס חשיבה של חיה קטנה ביותר שנסה על חיה. אל תצפה שהבאים מולך יפנו את הדרך או יאטו, חפש את דרך המילוט הבטוחה ביותר גם אם זה אומר לעצור ולתת למפגע לעבור. הרבה פעמים מכוניות בזמן עקיפה יהבהבו לך, למרות שהאינסטינקט האגואיסטי יזהה את הסימן כהזמנה לדו קרב על החיים. שחרר את האגו לנוח ופנה את הכביש לשוליים.  
 
 
אנרגיה
אני ממליץ בחום לפתוח כל יום רכיבה במדיטציה ובצהריים למצוא נקודה שקטה בטבע ולהטען מחדש כי הרכיבה יכולה להוציא אותך מהכלים באלף דרכים שונות. כשאתה יוצא מהכלים, באופן אוטומטי אתה חשוף יותר לפגיעות תאונות או סתם טעויות מטופשות שעלולות להסתיים עם הפנים על הכביש, לא נעים. במצב של עצבים אנחנו נותנים משקל גדול למה שמתרחש בתוך הראש במקום להיות ערים למה שקורה מסביבנו. לכן אל תקח קשה טעויות של נהגים אחרים, תהיה אדיב למכוניות שנוסעות לידך עם 12 פרצופים בוהים ונופף לאותם נהגי משאיות שיאנסו לך את עור התוף בציפצופים רק בשביל טיפת תשומת לב. אתה בהודו, אתה רוכב על אנפילד בהודו, אתה רוכב לבן על אנפילד בהודו. אתה אטרקציה. אל תשכח שאותם אנשים שאתה מתעלם מהם בצורה גסה ומנסה לברוח מהם יהיו אלה שיעזרו לך כשתתקע בדרך אז אל תהיה כפוי טובה.


שוטרימים
ההתמודדות עם רשויות החוק בהודו היא התנסות מעניינת שתלויה בעיקר בקור הרוח והאנושיות שלך. ישנם סיפורים על היתקלויות עם שוטרים שנגמרו בגרירה ואותו סיפור בדיוק עם לשון חלקה יותר יכול להגמר בצ’אי שופ. החוק היבש אומר שבראותך שוטר, האץ והתעלם כעיוור מנוכחותו. לפעמים הם יחכו מאחורי עיקול או גשר כאשר אחד מהם יזנק על הכביש. קודם כל נסה לא לדרוס, אם בכל זאת עצרת, נא לא לאבד עשתונות. דבר בנימוס, השתמש בעצם היותך תייר כמי שלא מודע לכל החוקים ולרוב המפגש יסתיים באזהרה (נעצרתי 4 פעמים בלי קסדה עם 0 קנסות). אל תתבייש לשחק את הטמבל והשתדל לא לשחק את האבו-עלי.
 
 
תחזיק תמיד את המסמכים לאופנוע בהישג יד ולרוב דרכון ישמש כרשיון נהיגה (תחזיק גם את הרשיון הישראלי). אם 90% מהסיטואציה תהיה בגדר החוק כנראה שתשוחרר לדרכך. כל אדם שלא נראה, לבוש או בעל חזות של שוטר שמנסה לעצור אותך, תמשיך לנסוע. לא יצא לי להיתקל בכך, אך ישנם סיפורים על שוטרים מושחתים או סתם שרלטנים שינסו לסחוט בקשיש תוך התחזות לשוטרים.
אפרופו בקשיש, אל תחזיק בכיס יותר מ-2000 רופי, אם תצטרך להשתמש בכלי הזה לפחות שלא תפסיד יותר מדי.

בום טראח
חס וחלילה חס ושלום טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה. במקרה ועשית תאונה השתדל לצמצם את ההתחכחות עם ההודי הממוצע למינימום. במידת האפשר בקש סליחה וסע בלי להסתכל אחורה. כל התעקבות באזור עלולה לעלות לך בבקשיש או בפגיעה פיסית. תאונה קטנה שעשיתי כמעט הסתיימה בלינץ’ למרות שאף אחד לא נפגע, בתוך 40 שניות מרגע התאונה כבר היו סביבי שלושים הודים (וזה היה באמצע כביש נידח ברג’סטאן). בלי סליחה ובלי שלום הרמתי את האופנוע וברחתי. יכול להיות שזה היה מסתיים בלחיצת יד ויכול להיות שזה היה מסתיים במחיצת יד, אל תבדוק מה יקרה.
 

לסיכום, בוא נסכים על נהיגה איטית וזהירה לפחות בהתחלה, סבלנות ופיקחות אל מול השוטרים ואנרגיות חיוביות עם הנהג ההודי. אל תתן לפיוזים בראש לקפוץ בגלל כל שטות ואת האגו תשאיר בנתב"ג. מי ייתן ולא תדע תאונות.
אני לא רוצה להשמע כמו אמא שלך אבל אני אשמע, סע בזהירות!

בפעם הבאה ניגע בכמה כבישים שכדאי לחוות וכמה כבישים שכדאי להמנע.

 
לכתבות הקודמות של עודד בסדרה:
חלק שני

   
 

 

 

alt= style=

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *