השבוע המטיילת שלנו היא הילה אלון, שבדיוק עזבה את הודו לטובת נפאל, ותפסנו אותה כדי לספר לנו על זה.
כתיבה: נגה פסו
הילה אלון זה עתה סיימה את הטיול בהודו והמשיכה לנפאל והיא חותמת את הטיול שלה בהודו אצלנו.
איזה מקום בהודו הכי אהבת?
"את כל צפון הודו כבשתי במו ידיי לבד!" היא מספרת, "אבל למען האמת… רישיקש הייתה העיר שהכי משכה אותי מכל הערים בהן ביקרתי בצפון הודו. לא יודעת אם זה השקט שהיא משדרת אליי או משהו אחר, אבל היא החזיקה אותי בתוכה 3 שבועות… ואם הייתי יכולה הייתי מוכנה להיתקע עוד תקופה שם. אפילו היו מחשבות על לעבור לגור שם".
הילה אלון, כובשת את הצפון
למה רישיקש?
"אני אדם שמאוד אוהב לטייל ואני חושבת שנורא נעים לטייל ברישיקש על הגשר ולהסתכל על נהר הגנגס וגם לצלם את הקופים החצופים שחוטפים לאנשים אוכל. זכור לי עכשיו אישה אחת, נראה לי תיירת יפנית, שהלכה על הגשר כשהיא אוכלת ארטיק להנאתה כשלפתע הגיח קוף ופשוט חטף לה את הארטיק… מסכנה כמה שהיא נבהלה ממנו".
"פעם אחת הסתובבתי על הגשר שמוביל ללקסמן ג'ולה וחיפשתי מישהו שיצלם אותי. שתי הנשים האלה היו עם גבר שבטח היה הבעל והאבא שלהן, ולא רק שכבודו הסכים לצלם אותי אלא הציע גם לצלם את הנשים המקסימות איתי".
.jpg)
הילה אלון על הגשר ברישיקש
איזה דברים הזויים "הודו סטייל" קרו לך בהודו?
"בימים הראשונים שלי כשהייתי בבית חב"ד, יצא לי להכיר בחורה מקסימה ותוך כמה דקות אחרי שישבנו לדבר וכו' התברר לשתינו שאנחנו לא רק מאותה עיר, רחובות, אלא כי אם מאותה השכונה ורק רחוב אחד מפריד בינינו. מקווה לפגוש בה ביום מן הימים כשאחזור לארץ…", הילה מספרת בחיוך ומוסיפה עוד רגע הזייתי שקרה לה;
"היו כמה חבר'ה שרצו לצאת לאיזה טרק והציעו לי להצטרף אליהם אז זרמתי איתם.
הטרק (קשה למדי) שהיה אמור להיות אולי 4-5 שעות הפך לסיוט של 7-8 שעות רק כי היה לי קשה ללכת הרבה ומשכתי את הזמן. אני לא אכחיש שהרגשתי קצת מסכנה כי שני ההודים שהיו איתי ממש נאלצו לעזור לי ללכת/ לעלות/ לרדת כמו שעוזרים לזקנים. כשהגעתי ל"עיר המתים", וראנסי, אין לי ספק שנכנסתי לשיא הגיהנום… 7-8 מקלחות ביום!!!!! בהחלט הזוי".
יש איזשהי חוויה ספציפית ומיוחדת להודו שחווית?
"חג "ההולי" ברישיקש היה פשוט מדהים. בכל מקום שלא הלכתי תקפו אותי עם אקדחי מים ומרחו לי אבקות צבעוניות ומגוונות. חטפתי סילוני מים מכל מקום ובכל מקום באו ובירכו אותי ב HAPPY HOLI ומרחו עליי אבקות צבעוניות. היה חג ממש צבעוני ומדהים וגם הרחובות נשטפו בצבעים שונים ומגוונים".
"חג "ההולי" ברישיקש היה פשוט מדהים. בכל מקום שלא הלכתי תקפו אותי עם אקדחי מים ומרחו לי אבקות צבעוניות ומגוונות. חטפתי סילוני מים מכל מקום ובכל מקום באו ובירכו אותי ב HAPPY HOLI ומרחו עליי אבקות צבעוניות. היה חג ממש צבעוני ומדהים וגם הרחובות נשטפו בצבעים שונים ומגוונים".
הילה אלון חוגגת בפסטיבל ההולי
מה היה לך הכי קשה בהודו?
"זה הטיול הראשון שלי לבד בחו"ל ואת כל הטיול שלי בהודו ונפאל עשיתי לבד. אני אדם שמאוד קשור לאמא. כזו שמתחבאת מתחת לסינר של אמא שלי. תמיד הייתי נעזרת בה ותמיד מתייעצת איתה. אני חושבת שכל דבר שעברתי לטוב או לרע עשה לי געגועים לאמא… אם זה לראות אמא משחקת עם הילדים שלה או אם עברתי חוויה לא נעימה, (לדוגמא כשגנבו לי כסף בקאסול), היה קושי לשתף את אמא שלי שלא תחשוב שאני זקוקה לה כל הזמן… היו בהתחלה לא מעט רגעים של בכי וגעגועים".
"זה הטיול הראשון שלי לבד בחו"ל ואת כל הטיול שלי בהודו ונפאל עשיתי לבד. אני אדם שמאוד קשור לאמא. כזו שמתחבאת מתחת לסינר של אמא שלי. תמיד הייתי נעזרת בה ותמיד מתייעצת איתה. אני חושבת שכל דבר שעברתי לטוב או לרע עשה לי געגועים לאמא… אם זה לראות אמא משחקת עם הילדים שלה או אם עברתי חוויה לא נעימה, (לדוגמא כשגנבו לי כסף בקאסול), היה קושי לשתף את אמא שלי שלא תחשוב שאני זקוקה לה כל הזמן… היו בהתחלה לא מעט רגעים של בכי וגעגועים".
המעבר מהודו לנפאל
"טיילתי בהודו שלושה חודשים כשהעיר האחרונה שהייתי בה היא וראנסי, סבלתי שם מחום, והמשכתי מוראנסי בנסיעה בת 24 שעות במונית שהזמינו לי מהמלון, לקטמנדו (נפאל).
כעת אני בנפאל ובאמת עם כל הכבוד שלי אל הודו ואל החלום שחלמתי עליה, נפאל הרבה יותר מרשימה ונעימה מהודו, שיסלחו לי ההודים, כבודם במקומם מונח.
בפוקרה עשיתי צניחה חופשית, היה ממש כייף לדאות באוויר מעל ראשי הציפורים מעל האגם ששמו 'פיווה' (כמעט כגודל הכנרת שלנו), לצפות במצנחים שונים שדאו איתי יחדיו ולראות את הבתים למטה כגודל קופסאות תכשיטים, האנשים בגודל של בובות לגו קטנות… שלא לדבר על כלבים ותרנגולות שנראו כמו נקודות קטנות שרצות ממקום למקום… מצחיק!"
"טיילתי בהודו שלושה חודשים כשהעיר האחרונה שהייתי בה היא וראנסי, סבלתי שם מחום, והמשכתי מוראנסי בנסיעה בת 24 שעות במונית שהזמינו לי מהמלון, לקטמנדו (נפאל).
כעת אני בנפאל ובאמת עם כל הכבוד שלי אל הודו ואל החלום שחלמתי עליה, נפאל הרבה יותר מרשימה ונעימה מהודו, שיסלחו לי ההודים, כבודם במקומם מונח.
בפוקרה עשיתי צניחה חופשית, היה ממש כייף לדאות באוויר מעל ראשי הציפורים מעל האגם ששמו 'פיווה' (כמעט כגודל הכנרת שלנו), לצפות במצנחים שונים שדאו איתי יחדיו ולראות את הבתים למטה כגודל קופסאות תכשיטים, האנשים בגודל של בובות לגו קטנות… שלא לדבר על כלבים ותרנגולות שנראו כמו נקודות קטנות שרצות ממקום למקום… מצחיק!"
הילה אלון בצניחה חופשית מעל אגם פיווה בפוקרה, נפאל.
צניחה חופשית בפוקרה בוידאו:
התאקלמות בנפאל
"הגעתי לצ'ייטואן, כפר שנמצא בין פוקרה לקטמנדו. נתנו את השם הזה גם לטיול בספארי בטבע. הייתי מאוד אבל מאוד מאוד קרובה לתנין, די רגוע למזלי… כשהגעתי לצ'ייטואן הרגשתי שהגעתי לגן עדן, הכול מלא צמחייה. הערסלים זה הבונוס".
"הגעתי לצ'ייטואן, כפר שנמצא בין פוקרה לקטמנדו. נתנו את השם הזה גם לטיול בספארי בטבע. הייתי מאוד אבל מאוד מאוד קרובה לתנין, די רגוע למזלי… כשהגעתי לצ'ייטואן הרגשתי שהגעתי לגן עדן, הכול מלא צמחייה. הערסלים זה הבונוס".
צ'ייטואן, (נאפל), זה גן עדן והערסלים זה בונוס
"אשאר בנפאל חודש (חוזרת לדלהי ומשם לישראל), אני לא רוצה להישאר בדלהי, ישר לשדה תעופה. מעדיפה להתאבד. או לעלות חזרה לצפון הודו (אם רק היה לי כסף). בדלהי אישאר לילה אחד ובלילה הבא אני על המטוס לכיוון ארצנו הקטנטונת".
ומה את עושה עכשיו עכשיו?
"נחה, רואה סרט בטלוויזיה עם אווישריה ריי, אחת השחקניות הבולטות של בוליווד. ואחת השחקניות הטובות שהכרתי".
"נחה, רואה סרט בטלוויזיה עם אווישריה ריי, אחת השחקניות הבולטות של בוליווד. ואחת השחקניות הטובות שהכרתי".
צילום: הילה אלון