אח יקר על מה שאני הולך לכתוב לך עכשיו היה לי הרבה זמן לחשוב אפילו יותר מידי זמן תכף תבין למה...
סיפור ראשון: מתוך ״מכתבים ליויו בראש שקט"
אז ככה אחרי שירדנו מטוש ראית אותי פעם אחרונה שנפרדנו בקאסול ב11:30, הלכת לבית חב״ד ואני להביא ת’תיק הגדול, אז מה שקרה זה שהבחור עם המפתח לחדר עם התיקים נעלם ורק ב12:30 חזר, קשרתי את כל הציוד לאופנוע ונתתי גז… יצאתי מקאסול וכמו שקיוויתי השמיים נפתחו ויצאה השמש שייבשה את כל הכביש וגם אותי בשלב מסוים. נסעתי עד למנדי והכל היה חלק אפילו מצאתי שם קיצור דרך של 1.5 ק״מ שמקצר את ההגעה שלי לדרמסלה ב-4 דק לפחות הרגשתי כזה מלך שהרשתי לעצמי לעצור בצד ולהתענג על 2 שורות של קיט קט… אחרי 200 ק״מ נסיעה שהכל היה חלק וזורם נקרע לי הכבל קלאץ עכשיו מי אני שידע להחליף בטח שזה פעם ראשונה שזה קורא לי. אז עצרתי בצד הסתכלתי קצת, פתחתי תסט כלים המטורף שהכנת לי והתחלתי לשחק עם האופנוע עד שהבנתי איזה ברגים אני צריך לפתוח והכל מזל, היה לי 2 כבלים ספייר כי אחד שקניתי היה קצר מידי.
בכל אופן אחרי כל החיבורים והפתיחות ברגים בשיניים היה צריך להכניס את השפיץ לתוך הגיר ולחבר אותו שם למשהו (לא ממש רלוונטי) הבנתי שאת זה אני לא אצליח לעשות בלי הכלים המתאימים אז שאלתי מכוניות שעברו בדרך איפה המוסך הקרוב ואמרו לי ק״מ אחד אבל זה היה בעליה אז שלחתי כל מיני שליחים לקרוא למוסכניק אבל כלום! בשלב מסוים עצרתי אופנוע עם 3 חבר׳ה הורדתי 2 ואמרתי לבחור שיסע להביא לפה תמוסכניק כי אני ממש עצבני כבר.. כמובן שרק אחרי שעה וחצי הוא הגיע כבר היה 18:00. תיקן תכבל ואז איך שהנעתי יצא מלא עשן מהאופנוע ומסתבר שנשרפו לי הפיוזים של הסוויצ’ ואי אפשר להניע אז גררנו ביחד ת’אופנוע למוסך עליה שלקחה חצי שעה ארורה!! שם הם עבדו שעות על האופנוע, האורות, הכל כדי שאוכל לנסוע בחושך.
ב20:00 יצאתי מהמוסך כאשר יש לי 70 ק"מ לדרמסלה בערך שעתיים קצת פחות. כולי מבסוט עולה על האופנוע ובנסיעה מרגיש קצת לא בסדר כאילו ירד לי כל הביטחון בנהיגה ומשהו אומר לי לא לעבור ת-50 קמ"ש כאילו כל סיבוב, כל ברקס, גז, משהו לא בסדר (אל תתלהב אני יודע שהיית עולה על זה תוך שניה) אני עוצר בצד ומגלה שהגלגל האחורי שלי רוקד בזיגזג כאילו שתה איזה חצי בקבוק ויסקי ואי אפשר לנסוע ככה. אז החלטתי לנסוע שוב למוסך אבל לא לחזור אחורה כמובן, אמרו לי 8 ק"מ.. זה היה ה-8 ק"מ הכי ארוכים בחיים שלי נסיעה של 20 קמש וכל הדרך אתה מרגיש כאילו אתה נוסע בבוץ חלקלק ככה שהאופנוע מזגזג מצד לצד.
בקיצור הגעתי למוסך בערך ב21:00 וכמובן שהם אמרו לי שיש בעיה, משהו נשבר או לא יודע מה אבל רק בדרמסלה אפשר לתקן, טוב מה המרחק 50 קמ!! ההגיון הבריא שלי מיד אמר לי עזוב תישן כאן סע מחר בבוקר לפחות שיהיה אור אבל 3 מילים רצו לי בראש ״דרמסלה ראש שקט!״ אז נסעתי לדרמסלה במהירות של 12 קמש אחרי שהרגשתי בטחון הסכמתי לעלות ל14 קמש כל הדרך בהילוך ראשון משעמם תחת ומעצבן עוד יותר והגלגל עושה קולות כאילו עוד רגע הוא עף מהאופנוע ועוקף אותי בסיבוב! בדרך שאלתי להכוונה ומישהו עם מלא ביטחון אמר לי סע שמאלה וכל הזמן ישר זו הדרך הראשית, אז אחרי כמה דקות נסיעה משהו מרגיש לי מוזר, אולי זה הכיוון נסיעה, אולי כי אני לא מזהה משהו מוכר, אולי זה בכלל הבטן שלא אכלה כלום, אולי יתחילו להכין פנקייקים ביום שישי בקיבוץ, אז אני מחליט לעצור בצד ולשאול שוב, נפלתי על אופנוען קצת מפוקפק למען האמת, שאומר לי בוא אחרי זה בכיוון ההפוך. טוב אז אני נוסע אחריו ובדרך שואל עוד אנשים כדי לוודא שזה נכון ומסתבר שהטמבל בהתחלה סתם בלבל אותי.. בקיצור אני עולה על דרך המלך בערך בשעה 21:30 וממשיך לתת גז ב14 קמש..
מרוב שכאב לי התחת עלה במוחי רעיון גאוני לנסוע קצת בעמידה כדי לרענן תאזור, אחרי עשירית שניה שהאופנוע שלי עשה כמעט 360 הבנתי שזה רעיון פחות טוב אז החלטתי לעצור לעשן סיגריה. בזמן שאני מעשן פגשתי איזה הודית ושאלתי אותה איפה דרמסלה והיא הצביע בצורה כזאת כאילו התכוונה לאתה ממשיך ישר ואז מתעקל שמאלה ואז ימינה״ כמובן שזה לא מה שהיא התכוונה כי הדרך משם הייתה רק ישר.. כבר 22:00 בלילה ואני עדיין לא בטוח ב100% שזו הדרך וכמו ששלום נוהג לומר ״השעה מאוחרת הרחובות ריקים מאדם״, ״ואתה מרגיש שאתה האיש הכי בודד בעולם״ (הורדתי שורה אבל לא רלוונטי!) ואז פתאום אני רואה תמרור שמורה על מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש והייתי כל כך מבסוט לנסוע לפי החוק. בקיצור בעודי נוסע אני מסתכל אחורה לראות שהכל עדיין על באופנוע ולפתע אני מגלה שאחד התיקים חסר, נפל, וכמו שחשבת זה התיק עם המגבת שמתייבשת מהר (אגב מצרך נדיר בטיול) אה וגם הדרכון הכסף המסמכים וכל השטויות.. אני מסתובב מיד ומגביר מהירות ל17 קמ"ש לא יותר כי זה כבר מסוכן ואחרי כמה דק למזלי אם אפשר לומר כך אני מוצא תתיק זרוק בצד הכביש. אני מרים אותו קושר היטב וממשיך בנסיעה. כבר 22:30 ואתה לא מבין איזה זיין זה כשטרקטור עוקף אותך ודופק לך מבט של "או שתרד מהאופניים שלך או שתתן גז".. אז אני ממשיך כולי מפוחד רועד מקור ואחרי כמעט שעה שוב חוזרת התחושה שזה לא הכיוון הנכון אז אני רואה חבורה של נערים מתבגרים עם שפם בר מצווה ושואל אותם, הם גם ידעו אנגלית אז זה הגביר לי תבטחון בהם, כולם פה אחד אמרו לי ליסוע לכיוון ההפוך אבל האינטואיציה שלי אומרת לי אחרת כי עד עכשיו זה הדבר היחידי שעבד לי, אז אמרתי להם שאני חושב שהם טועים, אז הם דפקו לי פרצוף של ״אתה רוצה סע ישר אתה לא תגיע!״ המשכתי עוד 200 מטר וראיתי שלט ימינה 15 למדרמסלה.
הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לקחת תגלגל האחורי שלי ולזרוק אותו על הילדים האלה אבל החלטתי לוותר על זה כי ״דרמסלה ראש שקט״ שוב זה חוזר וחוזר וזה הדבר היחידי שעניין אותי, אני אומר לך אחי יש יותר סיכוי לראות פה שלט של עוד 3500 ק״מ קיבוץ יזרעאל מאשר שלט לדרמסלה בני זונות הייתי כבר בטוח שחציתי תגבול לאפגניסטן.. בשעה טובה הגעתי לדרמסלה ואם אתה זוכר יש למטה בצומת המרכזית לבחור דרך אחת למקלוד בעליה קשה וקצרה ובטח שלא אפשרית כי צריך לתת הרבה גז ועוד עם הגלגל האחורי שלי שמזגזג, או נסיעה מסביב קלה אבל טיפה יותר ארוכה שוב הפעלתי תאינטואיציה שלי וכמובן שעליתי בדרך הקשה אך הקצרה. העליה צלחה מעולה ואפילו לא נתקעתי בפקק המעצבן במקלוד כי כולם כבר ישנים ממזמן.. בשעה 00:15 הגעתי לבגסו וברוך השם הכל בסדר. שתדע שכל הדרך חשבתי איך לכתוב לך את זה אני יודע שזה ארוך אבל התמודדת יפה! יאללה אח שלי אוהב אותך ניהיה בקשר.