רואים כוכבים

לרובי חושנגי (33)  וקובי כהן (39) מפתח תקווה יש מספרה כבר 11 שנה (נקראת "יופי של מקום") . במספרה שלהם יש אווירה כיפית ומשפחתית כאשר קהל היעד שלה הינו- נשים מהמעמד הגבוה . אז אמנם פן ואיפור כלות הם עניין שבשגרה אבל מוזיקה הודית שמושמעת ברקע (בוליוודית. האהובים עליהם הם: שהאן, סונו ניגם, אליקה יגניק)  היא בהחלט מחזה כיפי ויוצא דופן. רובי וקובי מחוברים להודו בכל רמ"ח איבריהם.שניהם יודעים הינדי שוטפת (יש להם מורה פרטית מדי שבוע), שניהם רוקדים ריקודים קלאסים בוליוודים ואת רוב זמנם הפנוי מעבירים עם סרטים הודים, מוזיקה הודית, אוכל הודי ועוד.

ספרו לי על הרומן שלכם עם הודו

קובי: "הרומן שלי עם הודו התחיל בגיל ממש מוקדם. מגיל שמונה אני שומע מוזיקה הודית. זה התחיל כשהייתי הרבה אצל דודה שלי והיא אהבה מוזיקה הודית. הייתי לומד את המילים בע"פ אפילו לפני שהבנתי בכלל מה הם אומרים. נמשכתי לצלילים, למוזיקה לקולות המיוחדים ואז נחשפתי בגיל קצת יותר מאוחר גם לסרטים ההודים והריקודים ההודים ודרך הסרטים התחלתי ללמוד את השפה, הינדי, ומאז זה כל עולמי. "

רובי: "אני נסחפתי למוזיקה ההודית בגיל מאוד קטן מהמשפחה, כשכל הדודים שלי וההורים שלי היו מתחפשים להודים בשבתות, לצלילי שירים של זמרים מפורסמים כמו אמאר אקבר אנתוני ושם בעצם התחברתי להודו. בגיל 13 בפעם הראשונה בחיי, בבר מצוה שלי, נסחפתי אחר ריקוד של רקדנית הודית שהופיעה אצלי בבר מצוה ויחד איתה אחרי חצי שנה התחלתי להופיע בכל מיני אירועים, חתונות, בר מצוות, ברית מילה. וכו'."

רובי וקובי רוקדים ריקודים קלאסיים בוליוודים ומשתתפים בהופעות במה. הם הופיעו בהופעות בבנייני האומה בירושלים, בהיכל התרבות בראשל"צ וכו' ומופיעים גם אצל מירב יוסף לוי מפרוייקט "צ'אי מסאלה" שנערך פעם בחודשיים בפתח תקווה- אירוע ואירוח שכולל חטיפים הודים בהווי הודי עם זמרים או רקדנים הודים.

 

רובי בהופעה אצל מירב יוסף לוי

 

שניכם הייתם בהודו למעלה מעשר פעמים. ספרו לי על הרגעים המרגישם ביותר שלכם שם

רובי: "אחת החוויות הגדולות שקרו לי בהודו היא שהגעתי עם קובי לבומביי והכרנו נהג מונית שהיה לו חבר בתעשיית הסדרות של הודו- בתכנית מאוד מאוד מפורסמת שאנחנו גם מאוד אוהבים בשם "pavitrarishta" (קשר קדוש) ודרך החבר של הנהג הגענו יום אחד לסט הצילומים שהיה ממוקם בבומביי, בתוך עיירה מאוד פסטורלית וירוקה. הגענו לסט מוקדם מאוד בבוקר. כל הדרך לשם היתה מאוד מרגשת- לא האמנו שאנחנו הולכים לראות שחקנים כל כך גדולים של סדרה שאנחנו רואים כבר 6 שנים (מההתחלה שלה). כשהתחילו להגיע השחקנים לסט ניגשנו אליהם והם קיבלו אותנו מאוד יפה עד שמפגש שאמור היה להיות דקה עם חתימה ותמונה הפך להיות מפגש של שמונה שעות עם א.בוקר, א. צהריים, צ'אי בין לבין. היו לנו שיחות מאוד מעניינות ומרגשות במיוחד על זה שאנחנו מישראל ודוברים את השפה ההינדית- הם היו בהלם. ראינו פרק שלם איך הוא הצטלם בהודו- חוויה עוצרת נשימה, משהו שונה לחלוטין."

קובי: "גם בשבילי זה היה יום מאוד מרגש. כשהיינו בדרך למקום לא האמנתי שאני יכול לראות אותם וממש לשוחח איתם ושהם יתעניינו בנו כל כך. יש שחקנית אחת שהיא השחקנית הראשית שהגיעה בסוף לסט. חיכינו וחיכינו ובסוף היא הגיעה. וכשהיא הגיעה ישר לקחו אותה לצילומים ולא היה לנו כ"כ זמן להיות איתה כמו עם שאר השחקנים שהיה כיף איתם אבל לא נורא. בחמש דקות ההפסקה שהיו לה היא ניגשה אלינו והצטלמה איתנו והיתה מאוד מנומסת. בעיקר דאגה שהתמונה תצא טוב. כי היא עמדה ליד הזרקורים וכמה פעמים אמרה לנו- עוד פעם נצטלם. היא רצתה שנהיה מרוצים מהמראה של התמונה. אבל היא היתה מעלפת! (רובי מוסיף). "

 

"היא רצתה שנהיה מרוצים מהמראה של התמונה ". רובי עם השחקנית המפורסמת אנקיטה לוקהנדה

 

רובי: "שאר השחקנים היו מאוד אדיבים ורצו שנאכל ונשתה ודיברו על ישראל מאוד יפה."

קובי: "חלקם ביקרו כבר בישראל. ונהנו . אמרו שבעיקר עשו קניות בקניונים."

 

"שאר השחקנים היו מאוד אדיבים". קובי עם שחקנים נוספים

 

ספרו לי על עוד חוויה מרגשת שהיתה לכם שם

רובי: "היינו במומבאי בתוכנית טלויזיה שנקאת 'Dance India dance' שזה ה'נולד לרקוד' ההודי. היינו בקהל והיתה לנו חוויה מאוד מיוחדת. אירחו הרבה שחקנים בוילוודים. כשהיינו שם התארח בדיוק סלמאן חאן. את השחקנים הבוליוודים מאוד קשה לראות בהודו אז כיף שיצא לנו לראות אחד."

 

הקולנוע ההודי

בתור מומחה לקולנוע בוליוודי מסביר לי רובי: "כיום יש 2 סוגי קולנוע בהודו. אחד שהוא סטייל סינמה סיטי ואחד בסגנון הודי אותנטי- מגיעים אליו כל פשוטי העם וזו חוויה עוצרת נשימה כי כולם בסרט בוכים, שמחים, צוחקים. כשיש שירים אז הם שרים ורוקדים וזאת חוויה מיוחדת במינה"

 

אז איך אפשר לחוות את הודו בארץ ?

רובי: "האמת שבארץ מאוד קשה לחוות את הודו כי הרבה אנשים שנוסעים להודו וחוזרים הם לא מחוברים להודו, אלא לשאנטי, שזה שונה. אנשים שחוזרים צריכים  לחוות אותה באוכל, בשירים בוליוודים, והכי חשוב להכניס את הודו הביתה- על ידי קטורת, מוזיקה הודית, טלויזיה הודית. מי שרוצה לבשל אוכל הודי אותנטי חשוב לקנות את כל התבלינים מחנויות של הודים ולא מחנויות רגילות. יש חנויות כאלה ברמלה ובפתח תקווה- שם אנחנו יודעים שאפשר להשיג בקלות. ובשביל לחוות חוויית ריחות וטעמים הודים בבית חובה את התבלינים האלה. כל תבשיל הוא מעדן לחיך."

קובי:  "לפעמים יש גם אירועים מיוחדים שקשורים אליה. לפני כמה שנים לדוגמא הגיע הזמר האהוב עלינו "שהאן" להופעה בהיכל נוקיה. האולם היה מלא עד אפס מקום !

 

רובי מצולם עם שהאן הזמר ההודי המפורסם

 

אין ספק שאתם מאוד מחוברים להודו. שקלתם גם לעבור אליה?

קובי: "אני שוקל מאוד לעבור בהמשך החיים שלי להודו. כרגע פחות מתאפשר לי בגלל עבודה ומשפחה"

רובי:"אותו דבר."

 

לסיום, משהו בהינדי?

קובי: "פיר מילנגה!" ("נתראה!")

 

גם אנחנו מברכים את רובי וקובי ב"פיר מילנגה" ומפרגנים בשיר של שהאן ששמו "הירח שמשכנע" (chand sifarish)