איך רוקדת טווסית בהודו?

ההתחלה

בפעם השניה שלי בהודו הלכתי לבדוק מה זה ריקוד הודי קלאסי בפושקר, ובמקרה נתקלתי במורה לקאטק. מאותו רגע התאהבתי ולא יכולתי להפסיק. למדתי כמה חודשים בהודו, לאחר מכן המשכתי בארץ כמה חודשים, חזרתי שוב לפושקר, למדתי עוד קאטק ובשביל הגיוון והכיף למדתי גם ריקוד בוליוודי וריקוד ראג'סטני צועני. כשחזרתי מהטיול השלישי שלי בהודו החלטתי לקחת את הנושא ברצינות וקבלתי דרך שגרירות הודו בישראל מלגה לשנת לימודי ריקוד בבית הספר 'Kadamb' בעיר אהמדאבד במדינת גוג'ארט.

 

"בפעם השלישית בהודו לקחתי את הנושא ברצינות." ברישיקש על נהר הגנגאס

 

החיים בהודו

כשהגעתי לא ידעתי יותר מידי על העיר, על בית הספר או על האיזור. אהמדאבד זו עיר ללא תיירים כלל ולא פשוט לתייר לחיות פה. יש לי מזל שאני חצי הודית במקור לכן כשאני בתלבושת הנכונה, לא מחייכת יותר מדי, לא מסתכלת בעיניים יותר מידי (כמו אישה הודית רגילה…) ולא פותחת את הפה- חושבים שאני הודית. האנשים פה ממש חמודים אבל זו עיר די משעממת. אני מניחה שזה עוזר לי להתמקד במה שאני עושה. עכשיו אני מרגישה פה בבית, לא יודעת אם זה רק בגלל המראה או בגלל שאמא שלי נולדה פה, אבל אני כבר מרגישה הודית בהרבה מובנים (או שתמיד הייתי..) גם ההודים מרגישים את זה, ואפילו הישראלים ותיירים אחרים שפוגשים אותי.

 

"מרגישה פה בבית." בהכנות לחתונה מקומית בגואה

 

בהתחלה היה לי לא פשוט למצוא מקום לגור, גרתי בכמה מקומות זמניים מעניינים ולבסוף מצאתי במקרה שני הודים- דבש ואמבריש, שגם הם היו חדשים בעיר וחיפשו בית. אחרי שבוע חיפושים משותף החלטנו לקחת דירה שלושתנו יחד.

דבש היה נזיר רוב חייו והיום, בגיל 29, החליט לחיות חיים "רגילים". הוא אדם חייכן ומתוק ביותר (למרות שלא מבטאים את שמו כמו דבש, הוא לגמרי דבש). האנגלית שלו לא משהו אבל בעזרתו ההינדית שלי ממש משתפרת. אמבריש הוא מהנדס לשעבר שלפני כמה שנים החליט לפרוש לחיות חיים רוחניים ביער ושם פגש את דבש. כבר בשיחה הראשונה שלי איתו הבנתי שעומד מולי מישהו עם ידע ותובנות עמוקות. שניהם באו לאהמדאבד להתחיל חיים חדשים. דבש הוא הדמות האימהית בבית: מבשל, מנקה, משרה נוחות ופשטות. אמבריש הוא הדמות האבהית: חושב ומנהל איתי שיחות עמוקות על החיים. השיחות שאני מנהלת איתו בשבילי אלו השיחות הכי מעניינות שיכולות להיות. מהי משמעות החיים? מה זה אושר? איך להתנהל במערכות יחסים? מה זה mind? מזה consciousness? מה זה להיות בן אדם מתורבת?

 

"בהתחלה היה לא פשוט למצוא מקום לגור." שאנטי על הגהאט ברישיקש

 

מה זה קטאק (Kathak)?

קטאק זה ריקוד הודי קלאסי של צפון הודו. הוא נחשב לריקוד הקשור לאל קרישנה. אני לומדת כל הזמן עוד ועוד, הריקוד הוא כה עמוק ובתוכו קיימת התרבות ההודית בכל עוצמתה. כל יום אני מתאהבת בו מחדש. הריקוד כה אסתטי ויפה אך לוקח זמן להינות מכל יופיו. אני מגיעה מרקע מדעי אז הראש שלי פועל גם באופן מתמטי ולוגי, ובריקוד אני מוצאת את השילוב של מתמטיקה עם ריקוד בדרך כה יצירתית ויפה. קטאק רוקדים ביחד עם התוף טאבלה, יש שפה משותפת אשר מקשרת בין הריקוד והתוף. אפשר להגיד שהמתופף והרקדנית מנגנים יחד את אותן הקומפוזיציות. משמעות המילה 'קטאק' היא 'סיפור'- בעבר הריקוד היה דרך להעביר סיפורים וחינוך לאנשים, אז יש הרבה סיפורים ומיתולוגיה שבאים לידי ביטוי בריקוד ומשחק. רק השנה הבנתי שדרך הקטאק אני יכולה למצוא ולעסוק בכל מה שאני אוהבת ומתעניינת: ריקוד, נגינה, משחק, שירה, פילוסופיה, ספרות….

הריקוד הבוליוודי (המגיע מתוך הסרטים ההודים) מכיל תנועות רבות מהקטאק. ההודים מבטאים את עצמם הרבה דרך תנועות הגוף והבעות הפנים לכן הריקוד גרם לי גם להתחבר מאוד לתרבות. היום בוליווד הוא חלק עיקרי מאוד בתרבות ההודית וכשהם רואים אותי רוקדת או שרה שירי בוליווד הם נמסים…

 

"בריקוד קיימת התרבות ההודית בשיא עוצמתה." צילומים של ריקוד בוליוודי בפושקר

 

החשיפה לרוחניות

כל הראיה שלי השתנתה באיך שאני רואה את הבריאה, והרבה בזכות החיים עם השותפים שלי. זה לא משהו רוחני ללא קשר למציאות, אני מרגישה שהוא הכי פרקטי שיכול להיות. עכשיו אני מבינה שרוחניות אמיתית בשבילי היא לא לעשות מדיטציה ולהגיע לאיזה עולם אחר ששם יותר נעים ושליו, והיא גם לא ניתוק וריחוק מהעולם הפיזי והתשוקות שלנו. רוחניות אמיתית היא לדעת איך להתנהל עם האנשים שסביבך, איך לנהל מערכות יחסים, איך לחיות פה בעולם הזה בצורה הנכונה והטובה ביותר שאפשר ושמיטיבה לכולם. וכן, חלק מהמחקר לכך יכול להיעשות דרך מדיטציה. זה ידוע שהפילוסופיה ההודית היא אחת מהפילוסופיות המסורתיות העתיקות והעשירות בעולם. הידע שנחשפתי אליו שאוב מדרך המחשבה הפילוסופית ההודית, אך רדיקלי במהותו ונותן הסבר מלא ורציף של הקיום ופתרון לבעיות המטרידות אותנו. הראיה וההבנה של התנאים המועדפים שאנו צריכים ליצור בחברה ושהאינדווידואל הוא רק תגובה למערכת.

 

"רוחניות היא לדעת איך להתנהל עם אנשים סביבך." תנועת הלוטוס (Lotus mudra)

אני מרגישה שמה שאני לומדת זה לא משהו תרבותי ייחודי רק להודו, זו בעצם תרבות שבתוכה היא מתכווננת לכולם, לכל בני האדם באשר הם. עכשיו אני לומדת כמו ילדה, את הקצב שלי, את קצב החיים שלי. אם זה דרך התיפוף בטאבלה, התיפוף ברגליים בריקוד הקטאק, התזונה שלי, המחשבות שלי, הקשרים בחיי, מהות החיים ומטרתי בהם. לאט לאט הכל מתחיל להתבהר. אני מרגישה שמה שאני לומדת זה לא משהו תרבותי ייחודי רק להודו, זו בעצם תרבות שבתוכה היא מתכווננת לכולם, לכל בני האדם באשר הם.

 

טווס או טווסית?

שמי המקורי הוא מור, אך כשהגעתי להודו גיליתי ש'מור' פירושו בהינדי 'טווס', לכן ההודים החלו לקרוא לי 'מורני', שזה טווסית בהינדי. ואז ברישיקש פגשתי גורו אחד שבילה חלק גדול מחייו בטבע, וסיפר לי שראה שטווסיות רוקדות מאוד יפה, אפילו יותר מהזכרים. אני לא בטוחה כמה זה אמין, אבל זה התאים לי. אחר כך בארץ שמתי לב שאני יותר אוהבת שקוראים לי 'מורני' מאשר 'מור', כי בגלל ה"ני", חייבים לחייך בסוף. אז שיניתי.  

 

"מרגישה הודית בהרבה מובנים." מוכרת פירות בגואה

 

הודו או ישראל?

עוד חודש וחצי אני חוזרת לארץ ואני כבר ממש מתגעגעת. אני מתכננת לחזור ולנסות כמה שיותר לשמוח את שמחת הריקוד ההודי בארץ ובשאיפה להגיע כל שנה בשנים הקרובות לאיזושהי תקופה להמשיך ללמוד. את ריקוד הקטאק לומדים כמה שנים טובות. יש תמיד עוד ועוד ללמוד. אני חושבת שלא הייתי מסוגלת לחיות לחלוטין בהודו, הגעגועים למשפחה ולחברים גדולים מדי. חצי חצי זה מעולה.

בעתיד הרחוק אשמח לטייל בעוד מקומות וללמוד סגנונות ריקוד אחרים ולחוות תרבויות אחרות, אך כרגע המטרה היא לשתף וליהנות עם אחרים- אם זה בלימוד ריקוד, בהופעות או שיתוף הידע המדהים אליו נחשפתי כאן.

לעמוד הפייסבוק של מורני

למידע עבור מלגות לימוד משגרירות הודו