איפה יש וואי פיי בהודו? איך מזמינים רכבת? מאיפה שולחים חבילה? התשובות לכל השאלות הללו ועוד- במאמר של טל כרמי, שמפנקת אותנו בטיפים הכי שימושיים שיש לטיול בהודו. תהנו!
הודו כל כך גדולה ומגוונת, כל מדינה בה שונה מהשניה בנופים, בשפה ובמקומיים. וכך גם מגוון האפשרויות לסוג הטיול שתוכלו לבחור לעצמכם. ריכזתי מספר טיפים שיקלו בעיניי על התרמילאי המתחיל בהודו:
תחבורה
הגודל של הודו לא נתפס לנו והנסיעות בה הם חלק גדול מהטיול ומהחוויה: טיסות, רכבות, מוניות, ריקשות ואפילו מטרו.
המטרו בדלהי: מערך רכבות המטרו בדלהי פרוש כמעט בכל רחבי העיר והוא משוכלל, נוח וכיפי לשימוש. בכל רכבת קיים גם קרון מיוחד לנשים. אם נוחתים בדלהי ורוצים להגיע למיין בזאר ניתן לקחת מטרו מהשדה ועד לתחנת הרכבת של המיין בזאר ב- 100 רופי. בסוף הנסיעה יוצאים מהמטרו לכיוון תחנת הרכבת הגדולה ומעברה השני נמצא המיין בזאר, בשכונה ההודית: פהרגאנג'.
המטרו בניו דלהי (תמונה מתוך: מויקיפדיה)
רכבות: מערכת הרכבות בהודו היא מהנוחות בעולם וניתן להגיע איתה כמעט לכל מקום בהודו. קיימות מחלקות שונות ברכבת וכל מחלקה היא ברמה אחרת. כדאי לברר על תנאי הנסיעה בכל מחלקה ועל פי כך להזמין כרטיס למחלקה שמתאימה לכם. המחלקה הזולה ביותר המומלצת לתיירים היא הסליפר: קיימות בה 8 מיטות דרגש בכל קרון. מומלץ לבקש את המיטות העליונות כי את המיטות התחתונות כנראה תצטרכו לחלוק עם שאר הנוסעים מאחר והן גם מיועדות גם לישיבה.
'תטקאל' הינו שירות מיוחד של הרכבות המתאים מאוד לתיירים: מכיוון שרוב המטיילים מקבלים החלטות על היעד הבא ולאן להמשיך במסע ברגע האחרון, לכן יש מקומות חרום פנויים עד הרגע האחרון שבדרך כלל מיועדים לתיירים. שירות זה יקר יותר ממחיר כרטיס הנסיעה הרגיל אך נוח ביותר. שימו לב שלאחר שנרכש כרטיס לא ניתן לבטל אותו, בניגוד לכרטיס רגיל שניתן לבטל.
מערכת רכבות מהנוחות בעולם. בתמונה: רכבת מבנגלור לגואה
קיימות מס' דרכים להזמין רכבות בהודו:
בתחנת רכבת עצמה- אם יש לכם כוח ובא לכם לחסוך כסף פשוט תנו קפיצה לתחנת הרכבת ותקנו שם.
בתחנת הרכבת במיין באזאר בניו דלהי קיימת מחלקת תיירים ידידותית מאוד שממנה ניתן להזמין כרטיס ללא עלות של סוכן. הם בדרך כלל לא מספקים שירות של קניה בתטקאל אך אם מבקשים ממש יפה הם לפעמים מסכימים לעזור.
פתיחת חשבון באתר האינטרנט של רכבות הודו דרכו ניתן להזמין כרטיסים. כדי להירשם צריך מס' טלפון הודי (כלומר כרטיס סים הודי) ודרך זו קצת יותר מסובכת, אך כך אתם לא תלויים באיש וחוסכים את עלויות הסוכן.
דרך סוכן נסיעות: אך יש לזכור שהוא לוקח בדרך כלל גם עמלה על ההזמנה כך שהכרטיס יעלה יותר. מומלץ לבדוק קודם לבד באינטרנט כמה עולה הכרטיס באמת או להשוות אצל מס' סוכנים כדי לוודא שלא עובדים עליכם במחיר הכרטיס. לרוב על הכרטיס רכבת שהוא יביא לכם רשום סכום הכרטיס האמיתי. ניתן להתמקח איתו גם על גובה העמלה שלו. בחלק מהרכבות קיים תא שלם לתיירים או קרון לנשים, יש לשאול את הסוכן לפני האם זה קיים ברכבת המבוקשת.
אוטובוס מקומי: בהודו ניתן להגיע כמעט לכל מקום באוטובוס מקומי (לוקל באס) בו נוסעים ההודים. הוא בדרך כלל פחות נוח מאוטובוס תיירים אך גם יותר זול באופן משמעותי. זו בהחלט חוויה לנסוע עם ההודים המקומיים, המוסיקה, הצפירות… חוויה מומלצת לפחות פעם אחת.
פחות נוח אך זול וחווייתי. בלוקאל באס באנדמן
אוטובוס תיירים: גם לכך קיימות אופציות רבות: עם מזגן וללא מזגן, עם מיטות יחיד וכפול, עם כיסאות נשענים אחורה ועם כסאות רגילים. רוב האוטובוסים לתיירים הם בלילה שזה יתרון בכך שנחסכות עלויות הלילה של הגסטאוס. את הכרטיס קונים לרוב דרך סוכן. תבררו על התנאים של האוטובוס שהוא מציע לכם, ניתן גם לבקש לראות את המחירון של חברת הנסיעות או לברר אצל כמה סוכנים אחרים כמה עולה הנסיעה. תופתעו לגלות שלאותה נסיעה ישנם מחירים שונים.
דרך נוספת אם רוצים להוזיל את עלויות הסוכן ולרכוש לבד כרטיס נסיעה באוטובוס היא דרך אתר רד באס שמרכז את כל האוטובוסים בהודו.
מוניות: Ola היא חברת מוניות בעלת אפליקציה נוחה- השירות מזכיר את שירות 'גט טקסי' בארץ למי שמכיר. הם פועלים בכל הערים הגדולות הודו: דלהי, מומביי,בנגלור, קולקטה ,צ'נאי וג'אייפור. כשמזמינים מונית מקבלים את שם ומספר המונית וניתן לעקוב אחריה בהגעתה אליכם. החיוב הוא ע"פ קילומטר והשירות שלהם אמין ופעמים רבות זול יותר מהמוניות שתעצרו ברחוב שייקחו לכם מחיר תיירים. ניתן גם להזמין דרכם מוניות לשדה תעופה.
תמיד כדאי לשאול מקומיים נחמדים דוברי אנגלית שלא קשורים לעסקי הנסיעות או אחד מאנשי הגסטאוס שאתם סומכים עליו מהי הדרך הנוחה ביותר להגיע ממקום למקום וכמה עולה הנסיעה באמת, ככה תוודאו שלא עובדים עליכם במחיר.
נסיעות ואן: טרנד חדש בהודו שמאפשר לראות את הודו בצורה קצת אחרת. חבר'ה שקונים ואן מציעים למטיילים להצטרף אליהם לנסיעות במהלך הדרך. לכם זה מאפשר נסיעה שונה, נוחה, כיפית, העצירות תלויות בכם ככה שניתן לראות מקומות שלא הייתם מגיעים אליהם אחרת ולבעלי הואן זה מכסה את הוצאות הנסיעה. רק חשוב שתבדקו קודם את נסיונו של הנהג ותסמכו עליו כי בכל זאת מדובר בנסיעה בכבישי בהודו.
לינה
ממלונות יוקרה ועד לחדר עם שירותים ומקלחת משותפים, קיים מגוון של אפשרויות לינה בהודו ותוכלו לבחור את הנוחה לכם ביותר. הנה כמה מהיותר מיוחדות שבהם:
אשראמים: כמעט בכל מקום אליו תגיעו בהודו ישנו אשראם. אשראם הוא בדרך כלל מקום רוחני שמציע לקהילתו תרגולי יוגה, מדיטציה וארוחות. כל אשראם הוא שונה ותלוי במייסדו או במנהיג הרוחני שלו ובדרך החיים אותה הוא רוצה להעביר לתלמידיו. מכיוון שכל אשראם שונה מהאחר, גם תנאי הלינה ומה שהוא מציע לאורחיו הם שונים. בדרך כלל לינה באשראם תהיה זולה יותר מבגסטאוס. החדרים פשוטים יותר ולפעמים המחיר אף כולל את שיעורי היוגה והמדיטציה. בקיצור שווה לבדוק זאת.
אשראמים מוכרים ברחבי הודו: אושו בפונה, אמה אשראם בקרלה, ארובינדרו – רשת של אשרמים בכל רחבי הודו: דלהי, מומבאיי, שילון, פונדיצ'רי ועוד.
אשראם 'Kailash' ברישיקש
קאוץ'- סרפינג: אנשים מכל העולם פותחים את ביתם ומציעים לכם לבוא להתארח אצלם בבית. כל שצריך זה לפתוח כרטיס באתר קאוץ'- סרפינג ולחפש מישהו שמציע את ביתו לאירוח באזור אליו אתה מגיע. חוץ מהחיסכון הכספי, החוויה הגדולה יותר היא באינטראקציה עם המקומיים שהרבה פעמים ימליצו לכם על מקומות ויצאו איתכם לבלות למקומות שלהם. יש בזה קצת סיכון כי בכל זאת מדובר בלישון בבית של אדם זר אך אתם יכולים ליצור איתו קשר ולברר איתו פרטים על תנאי האירוח שהוא מציע ועל מי הוא. באתר קיימת גם אפשרות לראות את כמות האנשים שאירח כבר ולקרוא ביקורות של אנשים שהתארחו בעבר. ההודים שעושים זאת הם בעיקר הודים צעירים דוברי אנגלית שוטפת ומערביים, והרבה פעמים מרענן ומגניב לפגוש אותם. כדאי לתאם מראש כי אנשים צריכים להתכונן לאירוח.
הום סטיי (Home Stay): משפחה מקומית שפותחת את דלתות ביתה ומציעה לכם חדר בביתם בתמורה לסכום שלרוב יהיה נמוך מלינה בגסטאוס. אתם בעצם חיים איתם בבית וחווים איתם את חיי ההתנהלות הביתית.
דרכי תקשורת בהודו
סים הודי: אם אתם מתכננים טיול ארוך מומלץ לרכוש סים הודי מקומי. הוא ישמש אתכם לתקשורת עם המקומיים אך גם עם חברים שתכירו במהלך הטיול. ניתן להשתמש באותו סים בכל רחבי הודו כאשר לעיתים קיימים אזורים שרשתות מסוימות עובדות יותר טוב מאחרות, או אזורים בהם רשתות מסוימות לא עובדות.
וואי-פיי: לצערנו או לשמחתנו ברוב המקומות היום בהודו קיים וואי-פיי, כולל במסעדות ובגסטאוסים. למעט מקומות פחות מתויירים כמו מדינות מזרח הודו ואיי אנדמן. כך שאין מה לדאוג- כל עוד אתם על "שביל החומוס" אתם יכולים להישאר מחוברים לעולם בכל מקום.
וואי-פיי חינם במסעדה בדרמקוט, דראמסלה
מוצרי צריכה בהודו
מים: בקבוקי המים בהודו הם בעיה סביבתית קשה לכן במקומות רבים קיימים מים מפולטרים והם בטוחים לחלוטין לשתייה. ע"י מילוי בקבוקי מים ריקים ניתן לחסוך בכסף ובפלסטיק. פשוט חפשו שלטים במסעדות או שתשאלו את בעל הגסטאוס.
דרך נוספת לחסוך בכסף ופלסטיק היא לקנות בקבוק של 5 ליטר לחדר (שהוא זול יותר מ-5 בקבוקים של ליטר) וממנו למלא כל פעם לבקבוק קטן יותר.
ניתן גם לבוא מוכנים מהארץ ולקנות טבליות לטיהור מים בכל אחת מחנויות לציוד מטיילים. אפשרות נוספת לאמביציונים מבניכם שמטיילים עם גזיה או כף חשמלית היא פשוט להרתיח את המים לבד.
מים בבקבוק: קיימות בהודו מאות חברות של בקבוקי מים. סוג המים בבקבוקים שונה, הם כולם טובים לשתיה אך לא כולם מינרלים! ישנם מים מסוננים, מפולטרים, מינרלים וכו' אז שימו לב איזה סוג מים כתוב על הבקבוק שאתם קונים. החברות הגדולות ביותר של מים מינרלים הן 'ביסלרי' ו'קינלי'.
מחיר קבוע למוצרים: על מרבית המוצרים הארוזים שקונים כמו שתייה קלה, נייר טואלט, חטיפים, סיגריות, אבקת כביסה וכו' כתוב המחיר המקסימלי שניתן למכור אותו. ניתן למכור אותו גם בפחות אך שימו לב שלא מוכרים לכם אותו ביותר! המחיר המקסימלי לאותו מוצר משתנה ממדינה למדינה ויש לבדוק על האריזה. כמו כן חשוב לבדוק את תאריך התפוגה של מוצרים, בעיקר אוכל ושתייה.
אוכל: עזרה לעניים היא דבר חשוב בהודו ולכן בהרבה מקדשים ברחבי הודו מחלקים ארוחות צהריים בחינם. הארוחה היא טאלי בסיסי אך לרוב מדובר באוכל ההודי הכי אותנטי וטעים שתאכלו בהודו! למרות שמדובר באוכל לעניים, המטבח פתוח לכולם והם תמיד שמחים לארח גם תיירים. אם אתם מרגישים לא בנוח עם עניין החינם, תמיד תוכלו לתרום כסף למקום. מקדשים כאלה קיימים בכל הודו, פשוט בררו עם המקומיים.
ובגדול: תגיעו עם כמה שפחות דברים, אפשר לקנות בהודו הכל! ואל תשכחו שאתם צריכים לסחוב הכל על הגב.
יתושים
הצרה בהודו היא שאי אפשר לברוח מהם! אך כן אפשר להפחית את הגירודים בכמה דרכים. ראשית, ישר כשתנחתו בהודו רוצו לבית המרקחת או הסופר הקרוב וקנו 'אודמוס'- תכשיר הודי נגד יתושים שמגיע בספריי או במשחה והוא הולך להיות ידידכם הטוב ביותר במסע.
תרופת סבתא הודית: תאכלו הרבה שום ותמנעו ממתוק. נכון שזה לא כיף ואולי תסריחו קצת אבל לפחות לא תתגרדו…
אם בא לכם להגיע מוכנים בחנויות לציוד מטיילים בארץ מוכרים צמידים שבתוכם יש טבליה שמשחררת ריח ציטרונלה. כל טבליה אמורה להספיק לשבועיים אך בפועל עד שהריח נגמר לחלוטין עובר קצת יותר.
כילה אישית: למרות שברוב המקומות שיש הרבה יתושים יספקו לכם כילה ללילה, לעיתים יש בהן חורים כך שאם אתם רוצים להיות מוגנים לחלוטין ויש לכם כוח לסחוב פשוט תקנו אחת חדשה וטיילו איתה.
מלריה: מלריה נגרמת מעקיצת יתוש רגיל שנושא את מחלת המלריה. הסכנה גדלה יותר באזורים נמוכים וליד מאגרי מים. קיימים 4 סוגים כאשר רק 2 מהם הם חמורים וב-2 האחרים ניתן לטפל די בקלות. מלריה אינה מחלה נפוצה במיוחד בהודו ובמיוחד לא בשביל החומוס או באזורים התיירותיים. אם אתם יוצאים מאזורים אלה כדי שתבדקו על האזור לפני ובהגיעכם דברו עם המקומיים. לתרופות נגד מלריה יש תופעות לוואי שונות לכן לא מומלץ לקחת אותם סתם.
אי אפשר לברוח מהיתושים. כילת יתושים בהודו.
שליחת חבילות לארץ
כמעט מכל מקום בהודו ניתן לשלוח חבילה לארץ. ישנן שתי דרכים לעשות זאת:
דרך הדואר ההודי: היתרון בו שהוא יותר זול וקיים כמעט בכל מקום בהודו. החיסרון הוא שלא כל סניף דואר שולח חבילות לחו"ל כך שתצטרכו לברר בסניף הספציפי במקום שממנו תרצו לשלוח. חיסרון נוסף הוא שבחבילות גדולות תצטרכו לעטוף את החבילה לבד ככה שלרוב זה טרחה ויכול לעלות לכם כסף. בנוסף קיימים דברים שלא ניתן לשלוח בדואר רגיל כמו פסלים וכסף.
דרך סוכן: הוא ידאג לכל הארגונים הכרוכים באריזה והשליחה, יודע מה מותר ומה אסור ובאיזה דואר ניתן לשלוח כל דבר. לכו לסוכן ששמעתם עליו מאחרים ושניתן לסמוך עליו כי במידה והחבילה שלכם לא תגיע, אתם רוצים שיהיה מישהו שיענה לכם לטלפון, שימו לב גם שהוא נותן לכם מס' מעקב אחרי החבילה.
אל תשלחו דברים יקרי ערך כמו מוצרי חשמל או דברים שבירים. בהודו לדואר אין ביטוח! יש סיכוי שהחבילה שלכם תפתח במהלך הדרך לארץ ופשוט יקחו ממנה דברים ואין למי לבוא בטענות. דברים שבירים, גם במידה ועטופים ממש טוב יכולים להישבר, וחבל על הכסף ועל הבאסה שאחרי.
אפשר דרך סוכן או דרך הדואר. חבילה מהודו לארץ
קיימים מס' סוגי שליחה ולרוב הם מציעים לכם לבחור: ארוכה, קצרה או אקספרס, בספינה או במטוס. ככל שיקח לה יותר זמן להגיע עלות המשלוח זולה יותר. עלות משלוח בדואר היא לרוב 700 רופי לק"ג הראשון ואחריו בין 100-200 רופי לקילו. על זה תוסיפו את עלויות האריזה שהסוכן יקח לכם- בערך 250 רופי ושכר הטיפול שלו שזה עוד 200 רופי בערך.
כסף
ניתן להוציא כסף בשלוש דרכים: המרת דולרים בבנק, משיכה מכספומט או דרך סוכן.
המרת דולרים בבנק: לרוב תקבלו את השער הגבוה ביותר ואת העמלה הנמוכה ביותר ולכן זו הדרך המשתלמת ביותר. כל שצריך זה למצוא סניף בנק שעושה צ'יינג וזה יש כמעט בכל מקום.
כספומטים: כיום בכל הודו ישנם כספומטים כך שאין צורך לדאוג. כספומטים של בנקים הודים מאפשרים למשוך עד 10,000 רופי ולא יותר. כספומטים של בנקים לא הודים מאפשרים למשוך סכומים גבוהים יותר אך גובה העמלה זהה, כך שזה משתלם יותר. גובה העמלה למשיכה נע בין 200-250 רופי וזה ללא קשר לעלות שיקח לכם הבנק בארץ ולשערי ההמרה הנמוכים יותר.
דרך סוכן: אצלו ניתן להחליף דולרים ע"פ השער שהוא מציע או למשוך דרך כרטיס אשראי. הוא יקח לכם לרוב עמלה של בין 2-3% על גובה המשיכה שלכם, אך חוץ מזה לא יהיו לכם חיובים נוספים. זה בדיוק כמו גיהוץ רגיל של כרטיס האשראי בחו"ל. שער ההמרה יהיה ע"פ זה של חברת אשראי שלכם, דבר שכדאי לברר בארץ.
הייתי ממליצה, במידה ואין לכם דולרים, לבדוק איזה כספומט נמצא באזורכם כמה ניתן למשוך ממנו ולהשוות לכמה יעלה לכם למשוך את אותו סכום אצל הסוכן המקומי ע"פ העמלה שהוא גובה. בנוסף תמיד רצוי למשוך את הסכום המקסימלי האפשרי כדי שהעמלה תשתלם.
בטיול קצר ההבדלים לא משמעותיים אך בטיול ארוך מדובר בהצטברות של עמלות שיכולה לחסוך הרבה כסף.
תמיד עדיף לשלב ולקחת מהארץ סכום מסוים בדולרים וגם כרטיס אשראי.
רופי הודי. (תמונה: ויקיפדיה)
הינדי למתחילים
אם אתם מתכננים לצאת משביל החומוס או לאזורים פחות תיירותיים כדאי שתלמדו כמה מילים ומשפטים בסיסיים בהינדית ככה שתוכלו לתקשר עם המקומיים שלא דוברי אנגלית רהוטה.
מה גם שלרוב הם ממש שמחים לראות ולגלות שאתם יודעים את שפתם גם אם מדובר רק בכמה מילים.
שלום, להתראות – נמסטה/ נמסקאר
תודה- דאניהאבאד
כמה עולה – קיטנה פאיסה
איפה – קידר
לא- ניי
כן- אה
מים-פאני
אוכל- קאנה
כדאי לדעת מילים בסיסיות. מילון אנגלי-הינדי
דבר אחרון: הודו היא יחסית מדינה ידידותית למטייל. אנחנו בחיים לא נשלם את המחירים ההודים כי אנחנו לא הודים וכנראה שגם עליכם יעבדו, אך אין מה להרגיש מתוסכלים מכך או לכעוס עליהם, זה כך בכל העולם! זה חלק מהיותנו תיירים במדינה שלהם וזה סיפור טוב לחבר'ה אחרי. מרבית ההודים ברחוב שלא קשורים לעסקי התיירות או הנסיעות נחמדים מאוד ואוהבים לעזור לתיירים אז אל תפחדו לדבר איתם, לשאול אותם שאלות ולבקש עזרה והנחיות. פעמים רבות הם יענו לכם גם אם הם לא יודעים את התשובה כי ככה הם, לכן תמיד עדיף לשאול את אותה שאלה מס' אנשים שונים. תראו שלפעמים גם יעשו מעל ומעבר בשבילכם, אך תזכרו לכבד אותם ולהיות מנומסים ונחמדים בחזרה.
תהנו!