Categories
ללא קטגוריה

קולקטה (כלכותה)

ברוכים הבאים לחלק ב' של קולקטה- קולוניאליזם ללא הפסקה.

אם גם בכם קולקטה הציתה ניצוץ של סקרנות, אתם ממש לא היחידים.

המאמר שמובא כאן לפניכם נועד לספק לכם עוד טעימה מאחת הערים המגוונות בהודו ולהרחיב קצת על המאפיינים היחודיים של העיר ומה עושה אותה, בעצם, כל כך שונה מערים אחרות.

קחו נשימה עמוקה ובואו לצלול איתנו אל תוך קולקטה!

קולקטה- סקירה היסטורית

כאמור, העיר קולקטה הייתה במשך שנים תחת שלטון הבריטים, וידוע שבאזור הייתה קיימת התיישבות במשך אלפי שנים לפני כן. מה שמעניין אותנו וחשוב להמשך הסיפור, הוא שבמאה ה-17 הגיעו סוחרים בריטים (East India Company) אל שטחה של קולקטה כיום, וקבעו מושבם בין שלושה כפרים קטנים: סוטונוטי (Sotonuti), גובינדפור (Govindapur) וקוליקטה (Kolikata).

כאן הכל התחיל. פארק מיידן, בגרעין ההתהוות של קולקטה. צילום: ענת גזית

הבריטים השכירו וקנו זכויות על הקרקע מהמשפחות המקומיות והקימו בסמוך את מצודת ויליאם (על שם ויליאם השלישי). מה בכלל הם חיפשו פה? פוטנציאל כלכלי כמובן! הבריטים רצו מרכז סחר, קרוב לים, שדרכו תהיה גישה נוחה למזרח וצפון מזרח הודו, עד לסין וטיבט (האם המנוע הוא האובססיה הבריטית לתה?). תוך זמן קצר התפתח ישוב עירוני קטן, לתפארת “חברת הודו המזרחית”. במאה ה-18, הבריטים הפכו את אותו ישוב למרכז מסחרי חשוב, על אף התנגדותם של הנסיכים המקומיים שלא חיבבו את הסוחרים הזרים שהשתלטו על מדינתם. בהמשך, ב-1756, מבוקש הודי ברח אל שטחה של קולקטה, והמושל הבריטי שהיה בעיר סירב להסגירו לידי שליטה המוגולי של מדינת בנגל. השליט סיראג’ אוד- דואולה החליט לפתוח במתקפה על הבריטים, ובאותה שנה כבשו הבנגלים את המצודה. 146 מתוך הבריטים שישבו במקום לא הצליחו להימלט ונישבו בידי הבנגלים. הם נכלאו בצינוק בית הסוהר שהיה בתוך המצודה ובמשך לילה שלם נאבקו על אויר. בבוקר הוצאו משם רק 23 אנשים חיים, ביניהם רוברט קלייב שחזר כעבור שנה וכבש את קולקטה. הבריטים הכריזו על קולקטה כעל בירת הודו הבריטית, וכזו היא נשארה במשך שנים רבות, עד 1912, אז השלטון הבריטי עבר לניו דלהי.

העיר קולקטה היוותה במשך שנים סמל לעוני המזוהה כל כך עם הודו, לצד ארגוני התנדבות שבבסיסם מפעל חייה של האם תרזה. בימים אלו העיר נהנית מתנופת התפתחות, והעוני בה צומצם, אך רבבות מתושביה עדיין חיים בתנאים מחפירים ברחובות או בשכונות פחונים (סלאמס).

מכבסים ומתקלחים בתעלות המים. עוני ועושר צד לצד. צילום: ענת גזית.

קולקטה- תרבות

העיר קולקטה נחשבה במהלך השנים גם לבירת התרבות של הודו. אחד מכינוייה של קולקטה הוא “עיר של אנרגית יצירה שוטפת” (City of Furious, Creative Energy) והעיר נחשבת למוקד ממנו צמח החזון לעצמאותה של הודו. בעיר נולדו וגדלו אמנים מפורסמים ואנשי רוח כמו סוואמי וויויקננדה וחתן פרס נובל לספרות רבינדרנאת טאגור. השם טאגור נשמע לכם מוכר? גלו למה בהמשך.

בנוסף, קיימת בעיר תרבות אלטרנטיבית ענפה ומפותחת, בין היתר תרבות עם אופי מחתרתי ופוליטי. העיר מומבאי (Mumbai) נחשבת למרכז של קולנוע מז’אנר בוליווד, אך בעיר קולקטה נעשים סרטי איכות וסרטים אומנותיים יותר מאשר בכל מקום אחר בהודו. נוסף על כך, העיר קולקטה נחשבת למרכזה האקדמי של צפון מזרח הודו, ומרוכזות בה תשע אוניברסיטאות ומכללות רבות. יתר על כן, קולקטה עשירה בפסטיבלים למיניהם. בחודש נובמבר מתקיים בה פסטיבל קולנוע מרתק, ובינואר נערך בה פסטיבל הספרים הגדול באסיה-Kolkata Boimela  וגם פסטיבל מוזיקה הודית קלאסית הנקרא Dover Lane. תקופת החורף בקולקטה נחשבת לתקופה העשירה ביותר מבחינת אירועי תרבות וכדאי להגיע אליה בחודשים אלו.

ועוד מילה או שתיים על רבידרנאת טאגור– הידעתם שבתל אביב, באזור האוניברסיטה, ישנו רחוב על שמו של רבידרנאת טאגור? נתקלתם בשם ותהיתם במי מדובר? זהו בדיוק הזמן לספר לכם שטאגור, יליד קולקטה, הוא משורר וסופר בעל שם עולמי. הוא נולד למשפחה ממעמד גבוה ב-1861, ולמד משפטים באנגליה. עם חזרתו להודו הקים מצפון לקולקטה את מוסד “שנטיניקטאן” (Shantiniketan)- “ממלכת השלום”- בית ספר ששם במרכזו את אהבת האדם והקירבה לטבע, תוך הזנחת שיטות החינוך הישנות והנוקשות (ואנחנו מדברים על תחילת המאה ה-20!). לאחר זכייתו בפרס נובל, התפתח בית הספר למוסד אוניברסיטאי מהבכירים בהודו ובין בוגריו גם אינדירה גנדי (שהייתה ראשת הממשלה השלישית של הודו, וכנראה גם האהודה ביותר- על שמה שדה התעופה בניו דלהי). טאגור אף קיבל תואר אבירות ממשלת בריטניה, תואר שעליו ויתר לאחר האלימות שהפעילו הבריטים כנגד הפאנג’בים באמריצר.

מתוך וויקיפדיה

הכנות לדורגה פוג’ה. צילום מתוך וויקיפדיה.

פסטיבל דורגה פוג’ה  (Durga Puja)

זהו הפסטיבל הגדול ביותר בקולקטה ובמזרח הודו בכלל, שבחודש אוקטובר הופך את העיר לחוויה מטריפה בפני עצמה. במהות הפסטיבל נמצא הפולחן לאלה הלוחמת, מרובת הזרועות, דורגה. דורגה מהווה מעין גלגול עוצמתי של פארוואטי, אישתו של שיווה ולרוב תמצאו אותה רוכבת על אריה או טיגריס עם כלי נשק בידה והיא מייצגת את הכוח הנשי הבלתי מנוצח (כן, כן!). פסטיבל דורגה פוג’ה נחגג במשך 5 ימים ומסמל את ניצחונה של דורגה על השד הנורא מאהישאשרה, וכך, את ניצחון הטוב על הרע. דורגה פוג’ה הוא פסטיבל שנחגג בכל רחבי הודו, אך דווקא כאן, בקולקטה, החג תפס לראשונה גם משמעות לאומית, כשהאלה הלוחמת לבשה את דמותה של הודו, והאלה הפכה לסמל המאבק במשטר הראג’ הבריטי. היום זהו אחד הפסטיבלים הגדולים והמיוחדים בהודו- העיר כולה מתמלאה אלפי מנשאים עליהם יושבת האלה, בשם פאנדלים (Pandals) שמשמעותו מקדש ארעי או נייד. מלבד המשמעות הדתית של החג, עם השנים הפכו הפאנדלים מקושטים ומפוארים יותר, ומכל רחבי הודו באים להנות מהפסטיבל הצבעוני. מאות אלפי עולי רגל ותיירים מגיעים לעיר בתקופה זו, ולכן מומלץ להזמין מראש כרטיסים לרכבת/טיסה וחדרים.

קולקטה- קריקט

ואם כבר בתרבות עסקינן, משחק הקריקט הוא תופעה בהודו; מילדים קטנים שמשחקים יחפים ברחובות ועד אצטדיוני ענק מפוארים ועונת המלפפונים ההודית, אנחנו רואים את המשחק בכל פינה, שומעים את השם “טנדולקאר” ולא מבינים מה העניין. המשחק שהתחיל בבריטניה לפני מאות שנים כבש את תת היבשת, וכיום הוא סוחף אחריו יותר ממיליארד אוהדים מושבעים בהודו ועוד מאות מליונים סביב העולם. בקנה מידה שכזה, משחק של בית”ר ירושלים מול סכנין שקול למשחק דוקים בסלון, בהשוואה לאחת היריבויות הספורטיביות (והמדיניות) הגדולות בעולם- הודו פקיסטן; מפגש מחשמל שמצמיד את אפם של יותר ממיליארד וחצי צופים למסכי הטלוויזיה!

שיגעון הקריקט

שיגעון הקריקט. צילום: טל גטרייטמן

בפארק מיידן (כמו גם בשבתות בגן סאקר בירושלים), תוכלו לצפות בקבוצות נערים וחובבנים שמשחקים קריקט. אם תביעו מספיק התעניינות אולי תוכלו אפילו להתנסות במשחק של ממש.

אבל דווקא קולקטה היא המקום להצטרף לשיגעון הקריקט ולראות את “הילדים הגדולים” עולים למגרש:

איצטדיון הקריקט Eden Gardens 

יש האומרים כי מי שבהודו חייב ללכת לבית קולנוע לראות סרט בוליווד, כדי לספוג מהאווירה. זה נכון ומומלץ, אך קולקטה מזכירה לנו שיש דברים נוספים שלא כדי לפספס. משחק הקריקט. סממן מובהק (וספורטיבי) לשלטון הבריטי שסוחף אחריו יותר ממיליארד צופים נלהבים. הקריקט נחשב לעניין תרבותי-חברתי חשוב לא פחות מסרט בווליוודי, ושחקני קריקט נערצים (ומרווחים) לא פחות מהכוכבים הגדולים של הסרטים.

מתוך וויקיפדיה

אצטדיון הקריקט. צילום מתוך וויקיפדיה

האצטדיון בגני עדן הוא אחד מהאיצטדיוני הקריקט המכובדים, ואם יתמזל מזלכם ויערך משחק חשוב בין נבחרות קריקט גדולות. אז רוצו לקנות כרטיסים.

קולקטה- הקהילה היהודית

בעבר הייתה בקולקטה קהילה היהודית ענפה ותוססת עם בתי כנסת ובית ספר יהודי. מרביתה היגרה מעיראק במאות ה-18-19, והיא מנתה אלפי יהודים (סביבות 30,000). מאז הקמת מדינת ישראל הצטמצמה הקהילה וכיום חיים בה בערך עשרות בודדות של יהודים בלבד, רובם קשישים. בעיר ישנם 3 בתי כנסת, כשברובע העמוס B.B.D Bagh נמצאים שני בתי כנסת חבויים- ‘מגן דוד’ ו’בית אל’. מגן דוד הינו בית הכנסת הגדול במזרח, מהודר ומרהיב ביופיו, ונחשב לאתר מורשת עולמי בהודו. בית הכנסת משמש את הקהילה, והוא פתוח לתפילה בחגים. יש לתאם את הביקור עם השומר בכניסה. כתובת: Synagogue Street.

בית כנסת נוסף באזור הוא בית אל. ניתן להיכנס אליו רק עם אישור מבעל מאפייה יהודי- Nahuom Bakery. לדעת תרמילאים זה קצת מוזר ודורש יותר מידי התארגנות. אתם יכולים לחפש את נחום במאפייה שלו בניו מרקט (Bertram St.). בית הכנסת נמצא ברחוב Pollock St.

בית הכנסת נוסף בעיר הוא נווה שלום- בית כנסת נטוש שמשמש כיום כמחסן, נמצא ב- Brabourne Rd.

קולקטה – בילויים

בעיר קולקטה היצע יחסית גדול של מקומות בילוי, על אף העובדה שרוב הגסטהאוסים נועלים את שעריהם כבר בעשר- אחת עשרה בערב. בגלל עובדה זו רוב המטיילים מעדיפים להישאר בגסט האוסים. אם בכל זאת אתם מחפשים בילוי לשעות הערב המאוחרות, ישנם בעיר פאבים וברים שמציעים מגוון של בירות ואלכוהול, וגם מועדונים. המועדון המפורסם ביותר בעיר הוא Tantra, אשר נמצא במלון פארק שברחוב Park street, שהוא רחוב שוקק חיים בפני עצמו. תמצאו כאן מסעדות רבות, ברים וחנויות. במלון Fairlawn אשר ברחוב סאדר ישנה חצר נעימה ומוקפת צמחייה ובשעות הערב יושבים בה תיירים מערביים על בירה.

בעיר תמצאו גם בתי קולנוע רבים. Nandan הוא הבולט שבין בתי הקולנוע, והוא גם מרכז תרבותי בפני עצמו- מוצגות במקום תערוכות של אומנות במשך כל ימות השנה. במרכז Mani Square תוכלו לראות סרטים בתלת מימד.

קולקטה- המטבח הבנגלי

המטבח הבנגלי עשיר בדגים ובבשר (לא כולל בשר בקר), ומגוון המנות הוא אדיר. מי מכם שמעוניין לאתגר את הטעם והבטן יהנה מהחוויה הקולינרית שהמטבח הבנגלי מציע: אחד מסימני ההיכר של קולקטה- דוכני קאטי רולס (Kati rolls)- מזון בנגלי מהיר ידוע. מדובר ברול מטוגן הממולא בעוף/בשר או גבינת פאניר, עם Hot kati– ירקות (בד”כ בצל) ורטבים. הקאטי נמכר בחנויות קטנות ודוכני רחוב. מאכל רחוב מעניין נוסף הוא ג’אל מורי Jhal Muri– תערובת של כדורי אורז מתובלים-חריפים ופריכים. המלצה מעניינת נוספת היא Fuchka או water balls  שהם כדורי תפוח אדמה מתובלים בתמרינדי. ואל תשכחו את הממתקים הבנגלים המפורסמים, שבניגוד לאזורים אחרים בהודו, עשויים גבינה ממותקת. אל תוותרו, שווה לנסות לפחות אחד מהם!

אל תהססו לנסות. דוכני אוכל רחוב בקולקטה. צילום: דני אברהמי

מרבית ההיצע מבחינת מסעדות תיירים נמצא ברובע צ’ורינגי (Chowringhee) כשרחוב סאדרSudder  הוא הרחוב הראשי-  ה’מיין בזאר’ של קולקטה. מסעדת Zurich היא אחת מהמסעדות הפופולאריות בקרב מטיילים מערביים באזור הרובע. המסעדה מגישה מנות הודיות מגוונות עם הסברים מפורטים באנגלית. סמוך למסעדה נמצא מעין דוכן- מסעדה המבוסס על טהרת היוגורט ההודי ומגיש מנות טעימות של יוגורט סמיך ולאסי. מסעדה פופולארית נוספת באזור היא Blue Sky Cafe אשר מגישה גם מנות הודיות וגם אוכל קונטיננטלי מגוון, בין היתר גם מאכלים ישראלים, באוירה נחמדה. כתובת המסעדה: Chowringhee lane.

מקום נוסף שהינו ותיק ופופולארי בקרב הודים ומערביים הוא Peter cat, שמגיש מנות צמחוניות ובשריות. המלצרים במקום לבושים בתחפושת רג’סטאנית. המחיר בסביבות 100-200 רופי למנה עיקרית. כתובת: Park street 18.

אם מאסתם באוכל מקומי, או שסתם מתחשקת לכם הפסקה, תוכלו למצוא ברחוב פארק רשתות מזון מהיר מערביות כמו מקדונלדס, דומינוס, KFC ורשתות הודיות נוספות.

קולקטה- סיכום

איך נוכל לסכם לכם עיר כמו קולקטה? הזכרנו המון את הבריטים ואפשר לנהל דיון סוער על משמעות דריסת הרגל הבריטית בהודו אבל אי אפשר להתעלם מכך שיש לה חלק בלתי נפרד בעיצוב המדינה שאנחנו כל כך אוהבים. מי שרוצה (לנסות) להבין יותר, לראות בעיניים איפה הכל התחיל ולחוות עיר הודית “הארד קור”- שלא יוותר על קולקטה. בדרך כלל אחרי הטראומה של הנחיתה, רובנו בוחרים לברוח להרים או לחופים ולהנות מהשקט והסתאלבט. אבל למרות הפחד והרתיעה יש כאן פנינה שאסור לפספס. צריך להגיע למפגש מוכנים.  זוהי ללא ספק אחת הערים המורכבות, המיוחדות והמעניינות בהודו.

Tagore

רבידרנאת טאגור

“So in the streets of Calcutta I sometimes imagine myself a foreigner, and only then do I discover how much is to be seen, which is lost so long as its full value in attention is not paid. It is the hunger to really see which drives people to travel to strange places”.

Rabindranath Tagore, My Reminiscences.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *