אסיה על המפה

אסיה בינוס (26) מכפר סבא, סיימה השנה תואר ראשון במשפטים במכללה למנהל. בעוד חודשיים היא מתחילה את התואר השני ובמרץ כבר מתחילה התמחות בפרקליטות המדינה. בתוך כל המירוץ הזה היא החליטה שצריכה קצת הודו. עד עכשיו היא ביקרה בדראמסלה, מנאלי וקאסול ועוד רגע בבית. תפסנו אותה שניה לפני שהיא חוזרת לשיחה על הטיול הקצרצר, על פוביית החרקים ועל חזרה לאקדמיה כשהטעם של הודו עוד בפה.

 מה הביא אותך להודו?

"אחרי 3 שנים של תואר היה לי ברור שאסע בקיץ לחופשה ארוכה. בהתחלה הכיוון היה מרכז אמריקה, אבל אחרי הרבה לבטים בחרתי דווקא את הודו כי חיפשתי את השקט. הייתה לי שנה מאוד קשה, בעיקר מבחינה רגשית. הודו היא מאוד לא הסגנון שלי, גם רוב התגובות שקיבלתי מהסביבה הקרובה היו "השתגעת?!" או "מה את קשורה להודו?". דווקא בגלל זה רציתי לנסוע, רציתי לנסות משהו חדש ששונה לחלוטין ממה שאני."

 

"רציתי לנסות משהו חדש". אסיה בטוש

 

הגעת עם חברה מהבית, מדוע התפצלתן?

"למרות שבתאוריה מאוד חיפשתי את השקט וחוסר המעש, בפועל זה פחות התאים לי והתחלתי להשתעמם מאוד מהר. חברה שלי יותר התחברה ולא רציתי שהיא לא תמצה רק בגללי, אז היא נשארה בדראמסלה ואני המשכתי הלאה למנאלי עם בחורה שהכרנו בדלהי."

 

שלושה שבועות זה נחשב מעט להודו, את מרגישה שהספקת?

"תכננתי להיות בהודו חודש וקיצרתי. אני ממצה מאוד מהר. ראיתי את כל המקומות שרציתי ושהיו בתכנון שלי, לא הרגשתי צורך להשאר עוד רק בשביל למשוך זמן. אפילו היו לי רגעים של שעמום כשנשארתי במקום אחד יותר מדי זמן. מחכה כבר ליומיים פינוק שמחכים לי עכשיו בדלהי (הרחק מהמיין באזר!), אחרי זה קצת שופינג בבנגקוק והביתה."

 

"לא רציתי שלא תמצה בגללי". אסיה וחברתה מהבית בדלהי

 

מה הדבר שאת הכי אוהבת לעשות בהודו?

"לאכול. לא יודעת על מה אנשים מתלוננים, בעיניי האוכל מעולה!"

 

במה שונה הודו ממקומות אחרים שהיית בעבר?

"בהכל. יצא לי לראות תרבויות שונות, מיפן שהיא קיצון אחד ועד סין שהיא ההפך המוחלט. ובכל זאת, הודו זה פשוט עולם אחר. צריך לראות את החיים פה בעצמך כדי להבין. מהמיין באזר, דרך הפרות ברחובות, הסבתות שמסתובבות שעות יחפות בהרים כדי לאסוף עצים ועד העיירה תחת כיבוש שנקראת קאסול."

 

"הודו זה פשוט עולם אחר". בטאג' מאהל

 

עם מה היה הכי קשה להתמודד בהודו?

"חד-משמעית עם החרקים. איך שהגענו לדרמסלה נכנסנו לחדר וראיתי מלא פרפרים וחרקים. התחלתי לבכות, לקחתי את התיק ואמרתי שאני חוזרת הביתה. הבנות הרגיעו אותי ועברנו לחדר "יוקרתי" בקומה האחרונה, והוא באמת היה נקי לחלוטין. רק חבל שלא חשבנו על זה שכשחשוך החרקים מתאספים בנקודות אור. בערב כשבאנו לעלות לחדר ראינו שכל המסדרונות והמדרגות מלאים בעשרות פרפרי לילה, כמו בסרטי אימה. העלו אותי למעלה עם כיסוי על הראש ועל העיניים. אחת הבנות נפלה (במלוא מובן המילה) מרוב צחוק, אני לעומתה חטפתי התקף חרדה שלקח לי חצי שעה להרגע ממנו. אבל במבט לאחור זה לגמרי אחד הרגעים המצחיקים בטיול."

 

"לקחתי את התיק ואמרתי שאני חוזרת הביתה". במנאלי

 

קשה לך לחשוב פתאום על להמשיך לעוד תואר?

"להפך, אם היו בי איזשהן מחשבות שאולי הייתי צריכה לקחת זמן חופשי עד ההתמחות- הן נעלמו. נחתי, טיילתי, צברתי כוחות."

 

אנשים אומרים שהודו משנה אותך. מסכימה?

"אני לא חושבת שהודו שינתה אותי, כי לא באתי מהמקום הזה. לא חיפשתי את זה. בקיצור, בשפת הודו- הודו לא נפתחה לי. אבל היא כן גרמה לי להתמודד עם דברים שלא חשבתי שאתמודד איתם בחיים."