מאת: רותם ליס
הודו. אמנם היא יפה, היא מעניינת, מלאה בקסם מיוחד לה, אבל יש שיאמרו שהיא לא המקום הכי נקי ואסתטי שיש, וכנראה גם לא קונצנזוס של המקום הכי רומנטי עלי אדמות. מסתבר שיש כאלה שחושבים אחרת, או לפחות מקווים למצוא רומנטיקה מושלמת בתת היבשת המיוחדת הזאת. יצאנו לפגוש כמה זוגות שחושבים שבכל הנוגע לירח דבש – הודו היא דווקא בדיוק המקום. לחלקם זה סיבוב שני או שלישי בהודו, לחלקם זו תהיה הפעם הראשונה. אוהבים לטרק? לשכב על החוף עם לאסי מנגו? או אולי גם וגם? אם אתם חושבים על ירח דבש בהודו, הכתבה הבאה היא בשבילכם.
שילוב בין בטן גב ונופים
יותר ויותר זוגות ישראלים בשנים האחרונות, בוחרים לאחר החתונה לארוז תיק במקום מזוודה, לזרוק לתוכו כמה שרוואלים במקום ג’ינסים, להדליק כמה קטורות במקום את הסמארטפונים, ולצאת לירח דבש, שהוא בעצם גם קצת טיול, וגם קצת מסע זוגי. אולי אפשר להסביר את המשיכה הזו בשילוב המושלם שאפשר למצוא בהודו בין בטן-גב לבין טבע ונופים? אולי זו העובדה שעם הכסף שיעלה שבוע באירופה אפשר לטייל בהודו גם חודש? או שבכלל מדובר על משהו שיותר קשה להסביר, שהודו מסמלת לכל זוג באופן אישי?
הרפתקאותיו של שלג במדבר
לה היא בירת מחוז לדאק בג’אמו וקשמיר שבצפון הודו. שני (27, סטודנטית למדעי המדינה ולפסיכולוגיה) ואייל (35, דוקטורנט למדעי המחשב), נפגשו שם לפני ארבע וחצי שנים, ומתכוונים לחזור לשם לטעימה נוספת לאחר חתונתם בקיץ הקרוב. "הכרנו בלה לפני 4 וחצי שנים, זה אחד המקומות הכי יפים מכל המקומות בהם היינו. יש בו משהו מאד רומנטי ואנחנו אוהבים את האוכל והאוירה" מספרת שני, "למען האמת היינו יחד על הטיסה מישראל ולא הכרנו, אני זוכרת ששמתי לב לאייל וחשבתי שהוא חתיך אבל כל אחד המשיך לבדו ולא יצא לנו להכיר. רק אחרי תקופה שנפגשנו וטיילנו כבר ביחד, נפל לי האסימון שזה אותו בחור מהטיסה. הוא הגיע קצת לפניי ללה ויצא לטרק, אבל הוא חזר מוקדם מהצפוי כי חבר שיצא איתו חלה במחלת גבהים, וכך יצא שאייל הצטרף לטרק עם החבר’ה שלי." על המפגש הזה אפשר להודות לגורל, לחבר של אייל שחלה, וגם ל"ג’יואן", מקום המפגש המרכזי של חבר’ה שמטיילים שם. תוכלו למצוא שם אוכל הודי לצד פיצות (כמו בכל מקום מתויר בהודו בשנים האחרונות בעצם), אבל גם אנשים טובים שרוצים לצאת לטרק באזור.
מדבר של שלג, לה. צילום: איילשני
וכך, ביד הגורל, יצאו אייל ושני לטרק בהרים באזור לה. "כבר מהלילה הראשון בטרק ניסיתי לסדר את החדרים ללינה בלילה כך שאשן ליד שני, אבל איכשהו מישהי נדחפה בינינו כל פעם וזה לא קרה, עד הלילה השלישי. היום אותה בחורה ‘נדחפת’ נשואה לחבר מאד טוב שלי שפגשה מאוחר יותר בארץ."
אייל ושני טיילו לא מעט בעולם במהלך השנים האחרונות, גם ביחד (גרוזיה, סקוטלנד, סין ואיטליה) וגם לחוד (דרום אמריקה ונפאל), אבל לירח הדבש שלהם הם שומרים אמונים למקום ממנו הכל התחיל, ונוסעים ביוני הקרוב לשלושה שבועות שיתחילו בלה.
מה בעצם כל כך מיוחד בלה, שגרם לכם להתאהב בה (ואחד בשני) מלכתחילה?
אייל: "לה זה באמת מקום ייחודי מבחינת אקלים ונופים, זה בעצם מדבר לכל דבר, יבש וצהוב, קצת כמו אזור נחל צין, רק תקחו אותו ותעלו אותו 3,000 מטר, כך שפסגות ההרים שם מושלגות. ברגע שהשלגים מפשירים, המים צובעים את כל הואדיות בירוק. גם מבחינה ארכיטקטונית המקום יותר ייחודי מאזורים דרומיים יותר בהודו, הבנייה נעשית טיבטית יותר באופיה– חדרי עץ גדולים בהם חלונות ענקיים המכסים קירות שלמים. הייתי באיזה כפר לבד שבו שתי דפנות של החדר הן חלון אחד ענק שמשקיף לנוף. אני חושב שלקום במקום כזה עם בת זוג זה יותר נחמד מאשר לבד".
אייל ממליץ גם לשכור אופנוע בלה ולטייל בכפרים הקטנים והמקסימים ליד, ובעצם "בכל מקום באזור הזה שהוא יותר קטן ושקט ומבודד, כזה שכיף לקום שם בבוקר ולשוטט ביחד."
"זה בכלל היה אמור להיות סטוץ" אייל ושני בטרק באזור לה. צילום: איילשני
ומה היה קורה אם לא הייתם נפגשים בהודו?
אייל: "בהתחלה לא הבנו שזו התאהבות. די בטוח שבחיים לא היינו מכירים בארץ. שני היתה מתחת לרדאר, ילדונת בשבילי. שנינו כנראה לא היינו שורדים דייטים"
שני: "אייל תמיד אמר לי שהייתי הסטוץ הראשון והיחיד שלו, וזה מצחיק איך הוא נגמר". שני צוחקת ואייל מצטרף "באיזשהו שלב הבנתי שמשהו כאן לא בסדר, ולא יכול להיות שככה סטוץ אמור להרגיש… זה לא מה שסיפרו לי".
"מה רע בירח דבש סולידי באירופה?"
ליבנת (27, מהנדסת תכנה בחברת הייטק) וישראל (26, סטודנט להנדסת מכונות) ממרכז הארץ נישאו לפני כחודש, ונחושים לעשות את ירח הדבש שלהם בהודו. לעומת אייל ושני, הם מעולם לא היו שם, הכי קרוב (אם כי די רחוק אווירתית) היתה חופשה קצרה בתאילנד. המשפחה מרימה גבה, החברים לא מבינים מה רע בירח דבש סולידי של שבוע באירופה, אבל ליבנת מרגישה משיכה עזה לגלות את הודו, שניה לפני שהבורגנות משתלטת. "אני לא בטוחה שאני יודעת אפילו להסביר את זה" אומרת ליבנת, "אני בחורה שאוהבת שליטה ואוהבת לתכנן ולדעת מה קורה היום ומחר". בהודו, כידוע, זה לא תמיד עובד ככה, אולי אפילו אף פעם. אבל אחרי שהבינו שאירופה לא מדברת אליהם, לאוסטרליה וניו זילנד זו לא העונה, וככל ששמעו וקראו יותר על הודו – היא רק הוסיפה לסקרן אותם ולקרוא להם לבוא.
על אופנוע בדרך לג’איסלמר. צילום: איילשני
ליבנת וישראל נוסעים לשלושה חודשים ביולי הקרוב, ומשאירים חודש אחרון גם להנות מנפאל. שניהם מושבניקים מהדרום, ומפונקים הם ממש לא. ישראל צפוי לסיים את התואר, וליבנת תיאלץ לוותר על מקום עבודתה והרכב שהגיע איתו. זו החלטה שבאופן מובן לחלוטין לא הגיעה בקלות, אבל הראש של ליבנת וישראל כבר נמצא בהודו "מושך אותנו לראות את החיים שם. הריחות, הקולות, המקלחות… זה סוג של אתגר. מושך אותנו הפחד, חוסר הוודאות, וגם זה שזה לא תמיד נוח. בזוגיות אתה יכול להגיע לחוויות אחרות, ואני מאמינה שחוויות מיוחדות וגם לא פשוטות מחזקות את הזוגיות", מסבירה ליבנת. אחותה של ליבנת חזרה מהודו נלהבת לפני כמה חודשים, וזה רק חתם סופית את הסוגיה מבחינתם. "דיברנו על לנסוע להודו והיתה הסכמה כללית, ויום אחד פשוט הזמנתי כרטיסים מהר לפני שאתחרט, והודעתי לישראל שנוסעים". אין כמו ספונטניות.
אחרי שאכלה סרט קצר של "יואו מה עשיתי", כי קלטה שההשלכות הן לעשות מהפך קטן בחיים שלה מבחינת תנאים ותעסוקה – ליבנת הבינה שאם היא כבר עושה החלטות משוגעות, כנראה שיש לכך סיבה. "אני הולכת כל בוקר לעבודה ומרגישה כמו מלכה בהייטק, עם האוטו וארוחת הבוקר במשרד, ויחד עם זאת אני מרגישה נורא רחוקה מזה. זו בעצם סוג של הוכחה לעצמי, הטבע מושך אותי. להשתחרר, לחיות את הרגע, לשבת שניה, לנשום יותר טוב – תחושות שאני לא מכירה אבל מחכה להן ושמעתי עליהן הרבה בהקשר של הודו. אני בחורה בקונטרול מטורף, אני תמיד יודעת מה אני אוכלת ועושה. הודו נשמע לי כמו הטיפול המושלם בשבילי".
ליבנת לא ממש רואה את הקשר הספציפי בין הודים לרומנטיקה, אבל בשבילה רומנטיקה זה להכיר מקומות חדשים ולחוות חוויות ייחודיות ביחד, ולאו דוקא שייק פירות ועצי קוקוס (מזל שהם נוסעים לצפון הודו). מדבר השלג של לה הוא אחד המקומות שאליו הם מכוונים, "נראה לי כמו נוף מטורף שאנחנו יכולים לשבת להסתכל עליו גם שבוע רצוף", מספרת לבנת. וכל השאר – לאן שהרוח תיקח אותם.
האהבה נמצאת בפרטים הקטנים– רג’סטאן למען הרומנטיקה
רג’סטאן (שפירושה מדינת המלכים) משובצת בארמונות מפוארים ומרהיבים, חלקם מאויישים עוד היום במלך מקומי, וחלקם רק פתוחים למבקרים. ברג’סטאן תמצאו מקומיים מקסימים במיוחד, נופים בסגנון הגליל עם נגיעות של מדבר, ססגוניות ומסורתיות, יחד עם המון היסטוריה ותרבות. שני ואייל ממליצים על שני מקומות במיוחד: אודייפור וג’איסלמר.
ג’איסלמר נמצאת בלב מדבר שבמרכזו מתנשא הר שטוח, ועליו עיר עתיקה מוקפת חומה, נוסח כמעט ירושלמי. "הם היו אומנים בחרס. כל בית נראה כמו פסל, וכל פסל עם פרטים וחריטות. כל בית וכל חלון הוא יצירת אומנות. זה פשוט מקום יפייפה עם מלא סמטאות. יש גסטהאוסים על צלע ההר שצופים למישור המדברי. זה מקום מאד עוצמתי, פחות המוני, יותר רגוע", מתאר אייל.
חגיגות הדיוואל יבאודייפור. צילום: איילשני
אם כסיפתח רומנטי, ואם כסיום מרגש באווירה רגועה לירח הדבש, הדובדבן שבקצפת הרומנטית של רג’סטאן הוא אודייפור. אודייפור היא עיר ענקית, שמרגישה חמימה וביתית. מרכז העיר שוכן על גדות אגם מהמם, והרומנטיקה באוויר לא מביישת את פריז בשקיעה. "הגענו לאודייפור והיו לנו עוד כמה ימים עד שאייל חוזר לארץ" מספרת שני, "וידענו שבקרוב מאד אנחנו נפרדים" אז הם חשבו שכנראה לתמיד (בכל זאת סטוץ, לא?), מאוחר יותר התברר להם שהם נפרדים רק לחצי שנה, עד ששני תחזור גם היא לארץ. הם הגיעו לאודייפור בדיוק בזמן לחגיגות פסטיבל הדיוואלי ("שדירת האורות", חג שנחגג כל שנה ביום הקצר ביותר בשנה, ומדליקים בו בדומה לחנוכה ולכריסמס נרות וזיקוקים לגרש את החושך). "זה חג בו בין השאר אוספים צואת פרות ומכינים ממנה דמויות אדם קטנות ומקשטים את זה ושמים בכניסה לבית… כמו "קובבות" מבוץ שעשינו כשהיינו ילדים קטנים, נוסח הודו. האמת שהיה מהמם". כן, אין ספק שמעשה כזה יכול להיחשב למהמם רק בהודו.
לכבוד הלילה האחרון שלהם, החליט אייל להפתיע את שני ולקח חדר במלון יותר מפנק מגסטהאוס בו הם שהו עד אז. "בגלל הדיוואלי," משחזר אייל, "כל העיר היתה מלאה ולא היה מקום כמעט בשום מקום. בסוף מצאתי מלון שהיה כתוב בלונלי שכדאי לקחת ספציפית את חדר 11 בקומה השלישית, שהוא פינתי ועם הנוף הכי יפה שמשקיף לאגם, ובמקרה בדיוק זה החדר היחיד שהיה פנוי. כמובן שלקחתי אותו ישר, והבאתי אותה לשם בהפתעה. אפילו היה נייר טואלט בשירותים!".
מסעדה באודייפור. צילום: איילשני
שני זוכרת את אודייפור בתור רגע מתמשך של אושר צרוף וחיוך גדול על הפנים. "טיילנו בסביבות העיר, בכל מיני תצפיות-שקיעה, וביקרנו במונסון פאלאס שנמצא מרחק מה מהעיר ויש ממנו נוף מדהים." אם אתם בנויים לאופנועים, גם סיבוב על אופנוע בהרים ובכפרים המקיפים את העיר זו חוויה מומלצת בחום.
שני ואייל חוזרים לטעימת שחזור של הפעם האחרונה בה היו בהודו, וחוששים שעם כל הכבוד לירח דבש, זה לא בטוח יוכל להשתוות להתאהבות שקרתה שם לפני כחמש שנים "זה היה כזה מושלם בפעם הראשונה… איך יכול להיות טוב יותר?". משום מה יש לנו הרגשה שהם יופתעו לגלות שבהחלט יכול להיות.
אין ספק שכדי לצאת לירח דבש בהודו צריך אומץ מסויים וגם סבלנות, אבל הזוגות שאנחנו פגשנו מוכיחים שהמאמץ משתלם ויכול להיות סיפתח מצויין לחיי הנישואין, ויכול להיות שזה הקסם של הודו, שבין אם אתם חובבי הרים, אגמים או חופים, יש לה משהו להציע בשביל כל אחד. בכתבה הבאה נביא את סיפורם של זוגות נוספים שבחרו לחגוג את ירח הדבש עדיין בהודו, אבל בצורה אחרת. נתראה בשמחות!
