הפעם בפינת התרבות, איך השפיעה הודו על הלהקה הגדולה והמשפיעה בעולם - הביטלס?
רבות סופר על החיבור של ארבעת המופלאים והודו. ב-1967 הם התארחו באשרם של מי שגילה לעולם המערבי את המדיטציה הטרנסנדנטלית,מהרישי מש יוגי, שם הם נכנסו לאחת מהתקופות הפוריות ביצירה שלהם. אז למה הם הגיעו להודו? למה ג’ון לנון לא הפך להיות באבא ג’י בעצמו? ומי הפך לאחד מתלמידיו המפורסמים של ראוי שנקר ז"ל, לאחר הביקור?
אז בגלל שפול מקרטני היה בדיוק בממתינה ורינגו סטאר בדיוק הלך לטייל עם הכלבים בפארק, בקשנו עזרה מתום פלר, מומחה לביטלס וחבר בלהקת The Lastbeat שנתן לנו רקע לחיבור בין הביטלס להודו.
Love me do גירסאת הסיטאר.
קצת ביטלס בסיטר שיהיה לכם ברקע.
פלר מספר: "בין השנים 1963-1965 הביטלס הופיעו בערך פעם ביומיים בעולם ועוד הספיקו להוציא 5 אלבומים". ואת מי לא היה מתיש להופיע פעם ביומיים ולהיות בין לבין באולפן הקלטות? תום ממשיך לספר "ובאמת לקראת שנת 1965 הם הרגישו שהם מותשים מההופעות ומכל הבלגן (והצרחות) סביבם שהם החליטו פשוט להפסיק להופיע".
מזל שלא באנו בעונה של הישראלים. הביטלס, הנשים והמהרישי.צילום מתוך ויקיפדיה
מכאן הדרך להודו הייתה קצרה. כשנה וחצי אחרי צצו השמועות (מדובר בתקופה שטרם עידן הפייסבוק… לא היה להם דף משל עצמם) שהלהקה, החצי מפורקת ומותשת להחריד, הרחיקה עד להודו לקבל קצת שלווה.
איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר גרסת הביטלס.
אז מה קורה אחרי תקופה באשראם וימים ולילות על הגנגס ברישיקש? האם גם לכם אמרו שאתם לא אותו דבר מאז הודו?
"הביטלס חוו תהליך משמעותי וכל כך חזק שפתאום זו הפכה ללהקה אחרת לחלוטין", מספר תום, "הקהל העולמי לא ידע, והשהות של הלהקה בהודו היא הדלת לתקופה חדשה ואפלה בחיי הלהקה, ויחד עם זאת בין הכי מוצלחות וטובות מבחינת התקליטים שלה. הלהקה חוותה שינוי מוסיקלי שלקח אותם הרחק הרחק מכל שירי אהבה והנעורים המוכרים".
ואיך זה בא לידי ביטוי? אחרי הודו יצאו תקליטים שמראים את השינוי בסגנון המוכר כמו בתקליט שיצא בRevolver . הביטלס העידו בעצמם שזה אלבום שמסמל את הביטלס החדשה. התקליט שופע במקצבים וכלי נגינה שונים ממה שהאוזן של המעריצים הייתה רגילה לשמוע (קרן יער וסיטאר), הפסיכודליה מתחילה להתפשט לתקליטים אחרים וג’ורג’ הריסון מקבל סוף סוף את הבמה כאשר שירים בהלחנתו זוכים לקבל מקום בין מקרטני ללנון.
גם בתקליט של סרג’נט פפר רואים איך הלהקה שינתה את עצמה כשהפיקה תקליט שהוא בעצם הופעה. בתקליט יש שיר שהיה מוקד מריבה המבוסס כולו על סיטאר (Within without you) שג’ורג’ הריסון כתב. מקרטני היה זה שהיה נגד. טוב מה הוא כבר מבין במוזיקה…יה רייט!
האשרם המפורסם ברישיקש כיום. השמועה אומרת שהקופים הזקנים ברישיקש עדיין מזמזמים ביטלס. צילום: טל גטרייטמן
כמובן שעניין הסמים תפס גם הוא תאוצה, אולי זה הרגע לכתוב משהו ציני בנוגע לעניין, אבל מי בשנות ה-60 לא השתמש בסמים? אם הודו או בלעדיה. מי שהכי היו מנוגדים בנוגע לתפיסתם את הודו היו ג’ון לנון וג’ורג’ הריסון. לימים סיפר לנון כי כל עניין הרוחניות בהודו זה בדיחה אחת גדולה ואף האשים את המהרישי יוגי בכבודו בעצמו כסתם מתחזה חרמן וזקן המשתמש ברוחניות שלו להשגת דברים אחרים. על כך נכתבו בין היתר השירים SEXY S AIDY I SHE SAID הלועגים למהרישי. לעומתו הריסון הלך והעמיק בתפיסת החיים של המזרח ורוחניות בכלל. הוא זה שדחף את כלי הסיטאר לביטלס ועם השנים נהיה לתלמידו של נגן הסיטאר המוכר בעולם שהלך לעולמו בשנה האחרונה ראוי שנקר. השניים אף יצרו תקליט יחד והריסון היה מושפע ממנו רבות. ולא רק ממנו, הריסון אף הזכיר בשיריו (לאחר פירוק הלהקה) את הארי קרישנה ועסק בסוגיות של רוחניות ואלים הודים למיניהם. על החיבור של הריסון והודו תוכלו ללמוד רבות מהסרט הדוקומנטרי המצוין של מרטין סקורקסזה "חי בעולם חומרני" (2011) המספר את סיפורו של הריסון ומתמקד באותו חיבור.
הריסון לא ויתר והשיר נכנס לתקליט.
תום מסכם את המסע להודו כעניין הרה גורל בלהקה. מלבד הסגנון המוזיקלי שהשתנה, כל אחד מהם התפתח לעבר מקומות שלא היה בהם. היחסים התחילו להתדרדר. הודו דווקא הרחיקה בין פול וג’ון (אולי הם נסעו יחד לספיטי קינור באותו ג’יפ צפוף?!) ולאט לאט, לאחר שהלהקה הגיעה לשיא לפרק הכי מופרע וקסום, נראה שלא היה עוד לאן לעלות והם החליטו על הפירוק. והפרק הזה של הודו הוא עוד פרק שמסופר כשמדברים על הלהקה הטובה ביותר בעולם.
רוצים עוד ביטלס? בקרו באתר של להקת The Lastbeat
כתיבה: טל גטרייטמן