המדריך השלם לטבעוני בהודו

טבעונים יקרים, דבר ראשון הסירו דאגה מליבכם- בחרתם לטייל במדינה המתאימה לכם ביותר מבחינה קולינרית ואולי אפילו מבחינה תפיסתית, בכל הנוגע לערך חייהם של בעלי חיים. להינדואיזם ולבודהיזם יש מסורת ארוכה בת מאות שנים של המנעות מאכילת בעלי חיים ובאופן כללי המנעות מאוכל שמקורו בסבל. על כן המטבח ההודי הצמחוני והטבעוני מציע מבחר עשיר מאוד, בריא ובעיקר טעים. שלא כמו בדרום אמריקה ובדרום מזרח אסיה, בהודו לא תתקשו למצוא אפשרויות קולינריות, בהנחה שאתם מוכנים לוותר על צ'אי ואוכלים חריף, כמובן.

 

ארוחת בוקר טבעונית בהודו

 

הקשיים העיקריים

למרות כל אלו, כמו בכל מדינה בעולם, גם בהודו תאלצו להתמודד עם מספר קשיים:

1. "חלביות" המטבח ההודי: כאמור, ההינדו הדתיים לא נוהגים לאכול בעלי חיים ואף נמנעים באדיקות מאכילת ביצים אך, כידוע לכם, בהודו הפרה קדושה לכן חלב ומוצרי חלב לא נתפסים כאוכל שמקורו בסבל, אלא כמזון שיש בו ברכה ואף מידה מסוימת של קדושה. לכן החלב, הגי (חמאה הודית מרוכזת מאוד) והפניר (גבינה הודית), נפוצים מאוד במטבח ההודי. 

2. הקינוחים: הקושי השני שתתקלו בו בהודו נובע מהראשון והוא הקושי למצוא קינוחים ומתוקים שלא מכילים חלב. שלא כמו בארץ, בהודו קשה למצוא קינוחים "פרווה" ובהנחה שגם אתם, כמוני, זקוקים למנת המתוק שלכם, בתחום הזה היכונו לתרגל איפוק. הצד השני של המטבע הזה הוא שככל הנראה לא תמצאו את עצמכם עולים במשקל בהודו.

 

האם צריך בכלל להיות טבעוני בהודו?

למה לא פשוט להסתפק בצמחונות והימנעות מביצים, כמו ההודים? טבעונים רבים שמטיילים בהודו בוחרים לעבור לצמחונות, כל עוד אינם במדינה מערבית. לא פעם פגשתי בהודו טבעונים, שבחרו לצרוך חלב ומוצרי חלב כל עוד הם בהודו. יתרה מכך, פעמים רבות שמעתי אנשים שטוענים שמשקי החלב בהודו הם לא תעשיתיים כמו בעולם המערבי ושהפרות בתעשיית החלב מקבלות בהודו יחס טוב בשל היותן קדושות.

נעשה קצת סדר בבאלגן: נכון שהפרה קדושה בהודו, בדומה לקוף, לעכבר, לפיל ולחיות נוספות הקדושות גם הן. לפרות בהודו יש מעמד מיוחד ואין זה נדיר לראות אותן מסתובבות ברחובות, בחופים ובכבישים, שמחות ומטונפות. ובכל זאת, באותה מידה אין זה נדיר לראות פרות ושוורים משמשים כבהמות משא בהודו, סוחבים משא כבד בידי איכרים וחיים חיי אומללות. הודו היא מדינה ענקית שמכילה בליל גדול ומורכב של דתות, מנהגים ותפיסות. על כל בן דת הינדו מאמין שלא רוצה לגרום סבל לפרה, יש הינדו חילוני, נוצרי, מוסלמי וסיקי שלא ממש אכפת להם ולא מעניקים לפרה עדיפות על פני חיות אחרות. תת היבשת הודו היא המדינה שמכילה את ריכוז האוכלוסין הגדול בעולם (כן אפילו יותר מהסינים) וכדי להאכיל את עשרות מיליוני ההודים בחלב ומוצריו אין מנוס ממשקים תעשייתים. החשיבה שהמשקים פה מעניקים לפרות יחס מיוחד, שהופך את צריכת החלב לשונה מבארץ, היא מחשבה נאיבית שגובלת בעצימת עיניים. וזה עוד מבלי להגיד מילה על תהליך ההזרעה ההכרחי לייצור חלב תעשייתי.  

יש משקים תעשיתיים של חלב גם בהודו, למרות קדושתה של הפרה

 

ובכל מקרה, איך שומרים על תזונה טבעונית מלאה בהודו? 

1. למדו את השפה: בנוגע לסוגיית החלב, שננו לעצמכם את המילים דוד ניי (בלי חלב), אימיול/ מקני ניי (בלי חמאה) , פניר ניי (בלי גבינה) והקפידו להדגיש זאת בכל הזמנה. לעיתים אף תאלצו להשתמש ביד על הבטן ופרצוף כואב שמקורו ברגישות ללקטוז. אני אישית מצאתי שכשאני אומרת שאני רגישה לחלב, שיתוף הפעולה במסעדות גובר. זה לא הפתרון האהוב עלי כי חלק גדול מהעניין שלי בטבעונות הוא לעורר מודעות דרך זה שאני מדברת על זה לכן אני לא ממש אוהבת לשקר שאני אלרגית לחלב, אבל אין ספק שזה עוזר. מעבר לזה, אל חשש, ברוב המסעדות ב"שביל החומוס" המילה "ויגן" (טבעוני באנגלית) כבר מוכרת ולא תתיקלו בבעיות רבות.  

2. "הנקודה הירוקה":  את הנקודה הזו תוכלו למצוא על מוצרים רבים בהודו, משוקולדים וגלידות, דרך בקבוקי מים מינרלים ועד למסעדות שמסומנות בנקודה ירוקה, ממש כמו סימון של כשר. משמעותה היא "פיור ווג'" , כלומר צמחוני טהור שזה במשמעותו ההודית: ללא חיות וללא ביצים.  שימו לב, פעמים רבות המוצר יהיה חלבי והדרך היחידה לדעת היא פשוט לעבור רגע על רשימת הרכיבים מאחור וכמובן להשתמש בהיגיון בריא. סימון נוסף שיתכן שתתקלו בו בהודו הוא הוי הירוק, סימון זה פירושו טבעוני לחלוטין והוא נפוץ יותר בצפון הודו. כשתראו את הסימון הזה דעו שהמוצר הוא טבעוני לחלוטין. לצערי סימון זה הוא הרבה יותר נדיר מהנקודה הירוקה וסביר להניח שבמרכז ובדרום הודו תתקלו כמעט ורק בנקודות ירוקות, גם כאשר הן מסמלות מוצרים טבעוניים למהדרין, כדוגמת מים מינרלים.   

3. הצטיידו בעצמכם: פתרון נוח ובריא הוא לקנות לעצמכם מספר מוצרי מזון ולהגיע איתם למסעדות, או אפילו להכין לעצמכם חלק מהארוחות ה"קלות" יותר בגסט האוס. לדוגמא: טחינה ושיבולת שועל. לא פעם הגעתי למסעדה עם מיכל של טחינה וכשבן זוגי אכל חביתה לארוחת בוקר, אני אכלתי סלט וערבבתי לעצמי טחינה. שיבולת שועל היא מאכל לא פחות קל להכנה ובריא מטחינה. כל מה שצריך לעשות זה לערבב עם קצת מים חמים ומה שטעים (פירות/ קינמון/ חלב קוקוס/ הכל יחד). אל תדאגו, אתם לא צריכים לסחוב מהארץ שיבולת שועל ומיכלים של הנסיך. קל מאוד להשיג בהודו שיבולת שועל ובזכות כל המוסלמים גם טחינה היא מוצר שקל להשיג, הן בדלהי והן במקומות המתוירים יותר ע"י ישראלים.

4. לבשל לבד: עוד אופציה נהדרת שתחסוך לכם על הדרך הרבה כסף, היא לשכור חדרים עם מטבח. כשבן זוגי החליט לעבור את אתגר 22, שכרנו בדרמסלה חדר עם מטבח ואת רוב הארוחות שלנו הכנו לעצמנו. זה היה החודש שבו אכלנו הכי בריא והכי טעים ועל הדרך הוצאנו הכי מעט כסף על אוכל. חדרים עם מטבחים קל למצוא בדרמסלה שבצפון ובקודאי קנאל שבדרום.     

5. תכנון חכם: נסו לתכנן את הטיול שלכם ככה שיכלול יותר מקומות שהם "ויגן פרנדלי". הכוונה היא למקומות קדושים להודים לכן יש בהם שפע של מסעדות צמחוניות וטבעוניות, כמו רישקש ופושקר ולמקומות שמתוירים בצורה מסיבית ע"י תיירים מהמערב ולכן המושג טבעוני הוא מושג מוכר שזוכה לתשומת לב במסעדות. כאמור רישיקש ופושקר הם מקומות קדושים להינדו, ועל כן הגשת בשר וביצים במסעדות מנוגדת לחוק המקומי, מה שאומר שפע של מסעדות נהדרות לכל טבעוני והבעיה היחידה בהם היא לבחור מתוך כל השפע. דוגמאות טובות למקומות שמתוירים ע"י מערבים ומספקים שפע טבעוני הם דרמסלה בצפון וגואה בדרום. בדרמסלה תוכלו למצוא בתי קפה טבעוניים, כדורי שוקולד טבעוניים בבתי קפה רבים ואפילו חלב סויה בטעמים כמעט בכל מכולת ובגואה תוכלו לשתות קפוצ'ינו עם חלב סויה ולפתוח את הבוקר באומלט טבעוני.

 

מקומות מומלצים

ישנם כמה מקומות שבלטו אצלי לחיוב ביחסם אל טבעונות ובתפריט העשיר שהם מציעים לטבעונים.

דרמסלה: יש את "ארומה", בית קפה ומסעדה טבעוניים לחלוטין המצויים בבעלות של זוג הודי- ישראלי הטבעונים גם הם. התפריט שם טבעוני לחלוטין ומספק מגוון רחב, מטאלי ועד לפיצה עם גבינת קשיו. מקום נוסף שבלט לחיוב הוא ה"מג'יק טרי"- בית קפה צמחוני בעל אפשרויות רבות לטבעונים, שם תוכלו לשתות צאי/ קפוצ'ינו עם חלב סויה ולהתענג על כדור אנרגיה טבעוני.

עמק פרווטי: הוא מקום קצת יותר מאתגר עבור טבעונים, אך גם שם "סאב קוץ מילגה". אומנם לא הצלחתי למצוא שם אף מסעדה שלא מגישה בשר או שמתייחסת בתפריט לטבעונים, אך עלי לציין לחיוב את ה"ליטל איטלי" שם מצאתי אופציות רבות בתפריט שלא דרשו שינויים מיוחדים וביום הולדתי הם אפילו התעקשו להכין עבורי "שלום למלכה" טבעוני לחלוטין ומתוק במיוחד.

 

יום הולדת שמח במיוחד. שלום למלכה טבעוני

 

פושקר: גן עדן טבעוני. החל מריבוי המסעדות הצמחוניות ועד לדוכני הפלאפל והפירות ברחוב. יצוינו לטובה שתי מסעדות: "אום באבה"- מסעדה צמחונית המספקת עשרות מנות טבעוניות, לרבות אומלט טבעוני מצוין ונוף מקסים לאגם. המסעדה השנייה היא ה"אנרג'י קפה" המספקת גם נוף נהדר ואפשרויות רבות לטבעוני ובמיוחד הסלט האיטלקי העשיר, שאף זכה אצלי לתואר הסלט הטעים ביותר שאכלתי בהודו. מעל לכל תתקלו שם בעיקר ביחס נעים, מכיל ומחייך אליכם כטבעונים.

גואה: בחוף פלולים שבגואה הדרומית תוכלו למצוא את כל מה שאהבתם לאכול בארץ (טוב כמעט הכל). ב"מריה גאסט האוס" תוכלו למצוא אומלט טבעוני מעולה, מוזלי וסלט פירות מפנק בחלב סויה, שייקים מצוינים על בסיס פירות וירקות וקינוחים טבעוניים. למעשה בימים אלה הם שוקדים על הכנתו של תפריט טבעוני נפרד למסעדה והפרדת כל הכלים במטבח לטבעוני ולא טבעוני, מה שיכול להיות נהדר גם עבור שומרי כשרות. אופציה נהדרת נוספת היא "הרד רוק קפה" שם תמצאו מבחר הודי ענק, טעים ובמחירים שפויים ובעלים נפאלי חייכן שישמח להקשיב לכם בסבלנות ולענות על בקשות מיוחדות, מעצבנות ככל שהיו (סמכו עלי, בחנתי עבורכם את הסבלנות שלו).

 

מוזלי עם חלב סויה ב"מריה גסט האוס" בפלולים

 

מאכלים שאסור לפספס

 הנה שורה של מאכלים הודיים טבעוניים, שמי שלא טעם אותם לא ביקר לחלוטין בהודו: כמובן ישנם עוד רבים וטובים, אך אלה היו האהובים עלי, שלא דרשו שום שינוי בהכנה על מנת ל"טבען" אותם. 

""mixed vegetables– תערובת של ירקות מוקפצים עם תבלינים, לעיתים מגיע עם רוטב ולעיתים "יבש".

"קארי ירקות" (veg curry)– מנת הדגל ההודית, ירקות מבושלים ברוטב קארי.

 "צ'אנה מאסלה" – צ'אנה פירושו חומוס, מאסלה תערובת תבלינים ועל כן חומוס בתערובת תבלינים, מנה מעולה שמכילה קיטניות בשפע.

"אידלי סמבר" – ארוחת בוקר המוכרת בעיקר בדרום הודו, מדובר בשני כדורי סולת שמזכירים בטעמם קוסקוס ומגיעים עם רוטב שקדים (היי ברזל!) ורוטב שעועית (שוב שלום קיטניות).

"אלו פרוטה/  גובי פרוטה/ וג' פרוטה" – ארוחת בוקר הודית, מעיין צ'אפטי שמנוני וטעים הממולא מבפנים בתפוח אדמה/ כרובית/ ירקות (בהתאמה) ומוגש בצירוף "פיקל" (עמבה הודית).

 

מיקס וג' בשמן זית

"פולאו"- צלחת של אורז בסמתי עם תיבול הודי וירקות רבים, זו היא מנה טעימה ומעניינת יותר מה"מיקס וג' רייס" שתמצאו בתפריט ומעט פחות שמנונית.

"דאל"- תבשיל עדשים כתומות ברוטב (עוד קטניות).

"דאל רמזי"- תבשיל מתובל וחריף המבוסס על שעועית אדומה.

"טופו פאלק" – טופו ברוטב תרד, חשוב לברזל, טעים ויחסית דל קלוריות.

"אלו גובי" – אלו פירושו תפוח אדמה, גובי כרובית ועל כן כרובית ותפוח אדמה מבושלים יחדיו.

"אלו דום" – תפוח אדמה ברוטב עגבניות חריף וטעים במיוחד.

"מאטר משרום" – פטריות ואפונה מבושלים בתיבלון הודי.

"אלו מאטר" – תפוחי אדמה מבושלים עם אפונה ירוקה.

 "מומו"- כופתאות טבטיות שזלגו לצפון הודו וממולאות מבפנים בירקות /פטריות/ תרד ואפילו תפוחים וקינמון. מאכל מאודה, בריא וטעים.

 "קצ'ורי" – נשנוש רחוב עגול ושמנוני שעשוי מקמח חומוס וממולא מבפנים בפירה, חומוס ותבלינים. ניתן למצוא בעיקר בראג'סטן

"סמוסה"- מלכת כל הנישנושים. חמה, שמנונית וממכרת, ניתן למצוא את הסמוסה האהובה כמעט בכל מסעדה, אך את הטעימות ביותר תמצאו בדוכני הרחוב, רגע אחרי שיצאו מסיר השמן.

 

דאל רמזי

 

נושא האחרון אליו אתייחס, ואולי הכי חשוב: זכרו לקחת את הכל בחיוך. לא פעם תקבלו מנות רוויות בחמאה למרות שהדגשתם בלי חלב, לעיתים לא תוכלו להסתכל יותר על חומוס ודאל ואין ספק שההתמודדות עם הצורך במתוק או בגלידה קרה הוא אחד האתגרים המשמעותיים שתתקלו בהם.  אך לצד כל זה זכרו למה בחרתם בטבעונות ואל תשכחו שקשיים יש בכל מקום, לא רק בהודו. אני יכולה לספר מנסיוני האישי, שההפתעה הכי גדולה שלי בנוגע לטבעונות בהודו הייתה העניין החיובי שהיא מייצרת. עצם זה שישבתי עם ישראלים במסעדות והזמנתי מנות ללא חלב או ללא ביצים הספיק כדי שישאלו אותי על כך ומשם נפתחו לי אין ספור שיחות על טבעונות עם מטיילים. לא האמנתי לכמות העניין והרצון הטוב שנתקלתי בהם והרגעים המרגשים ביותר, צמחו דווקא מתוך הקשיים: כשמצאתי את עצמי עושה רעש ו"מציקה" במסעדות, העניין והסקרנות של מטיילים התעורר. מצאתי את עצמי "מצמחנת ומטבענת" אנשים שאלמלא הודו, לעולם לא הייתי מדברת איתם על היחס שלנו לבעלי חיים וקירוב הלבבות הזה הוא כבר באמת מרגש. 

 שיהיה בתאבון!