ויפאסנה, עוברים למוד שתיקה

הכל התחיל כש..

טיילתי בדרום הודו, במסע השני שלי במקום הקסום והמופלא הזה. חיפשתי מקום לעשות בו ויפאסנה ונכנסתי לאתר הבינלאומי שדרכו נרשמים. חיפשתי מוסד לפי הקרבה למקום בו שהיתי ומצאתי את מדינת קרלה. לא ידעתי שהאקראיות הזו תביא אותי למקום נדיר שיפתח לי עולם חדש. אחרי תקופה ממושכת של טיול באזורים מתוירים בדרום, יצאתי לדרכי לעבר הלא נודע. לא באמת ידעתי לקראת מה אני הולכת וחשבתי שזו יכולה להיות הרפתקה נחמדה לשתוק עשרה ימים. כשהגעתי לצ'נגנור (Chengannur), כפר קטן ופשוט במחוז אלפוזה, מהר מאוד הבנתי שאני הולכת לקראת משהו גדול שהולך לקרות לי. נכנסתי בשער של מתחם הויפאסנה, והתוודעתי לפשטות אמיתית, עצים הגדלים להם בנחת, ומבנים המתמזגים עם הטבע- פשטות של ממש.

 

"יצאתי לדרכי לעבר הלא נודע". הכניסה למתחם

 

הרבה חששות התלוו אלי- איך אצליח במשך עשרה ימים לשתוק ולא לעשן, לאכול מסודר ובכמות פשוטה, אלו מחשבות יהיו לי, האם אשבר?

הייתי הישראלית היחידה, מסביבי אנשים בכל מיני גילאים מכל העולם- הונגריה, לונדון, הודו, איטליה ואפילו קוריאה. הקורס היה קרוב להתחיל, התרגשות, סיגריה אחרונה מחוץ לשער, הפקדת חפצים, אזהרה על כך שלא נדבר ולא נתקשר זה עם זה.. ומתחילים. דממה. שתיקה.

שתיקה שהיא בעצם אינה שתיקה.

שו ויפאסנה?

משמעות המילה ויפאסנה, היא לראות את הדברים כפי שהם, על ידי התבוננות בתחושות של הגוף. אותה חוכמה שנרכשת על ידי חוויות, גורמת לנו להבין כמה לא קבועים הם הדברים בעולם. על ידי התבוננות ואי תגובה לתחושות העולות, אנו מצליחים להגיע לטיהור המוח ולאיזון מחשבתי ורגשי ולהתמודדות מול הסבל הקיים. הויפאסנה לוקחת אותנו לעמקי התודעה וגורמת לנו להיות מודעים לכל פעולה שלנו, אף פינה במוח לא צריכה להישאר חשוכה. המטרה היא להגיע למקום בנפש הנקרא התבוננות. אסביר- אצל האדם קיימות שתי תגובות למקרים: כאשר קורה לו דבר טוב הוא משתוקק לעוד ויוצר תשוקה, כאשר קורה לו דבר פחות נעים הוא סולד מהתחושה ורוצה להעלימה, כאן עלינו לפתח מימד שלישי- התבוננות, לא להגיב ולהתבונן בכל תחושה שעולה. זהו תהליך של עשרה ימים שבו יום אחרי יום, מקבלים כלים איך ומה לעשות במדיטציות. יש סדר יום מאוד ברור: 4:00 בבוקר השכמה והתחלת מדיטציה, ארוחת בוקר, מדיטציה, הפסקה.. כך עד 21:00 ובסוף כל יום מוקרן שיעור בו מדבר גואינקה- מייסד השיטה על פי בודהה.

 

"יש סדר יום מאוד ברור". מוריה בחדר המדיטציות

 

מסתבר שזה לא כל כך פשוט

עשרה ימים זו תקופה. תקופה של עבודה רגשית פנימית ופיתוח מודעות. ללא ספק היו רגעים קשים במיוחד, כאבי גוף, גב וברכיים שהיו חזקים ביותר וזה כתוצאה מכך שהגוף מנקה את הנפש ומוציא את הרגשות בכאב. מיום ליום ראיתי איך אני מצליחה להבין את השיטה, איך הכל זה עניין של תרגול בחיים, איך הכאבים משתחררים והמדיטציות נעשות יותר מדויקות וההבנה לגבי מהי ויפאסנה מתחילה להתקבל. הניקוי מגיע מעצמו והמוח מתחיל לקבל ריכוז. היו רגעי שבירה חזקים שבהם אמרתי לעצמי- מה קורה? את משוגעת? באת להודו בשביל לשתוק ושיכאב לך הגוף? אך משהו השאיר אותי ולא נתן לי ללכת. הבנתי שהויפאסנה היא כלי מדהים ואפילו פסיכולוגי, הנותן כוח להבנות, להתקדמות ולשחרור מהתמכרויות ודפוסים.

היום האחרון הגיע. פתאום מגיע הפחד לדבר והחשש שמא שכחתי איך מדברים היה קיים. אומנם עם קצת קושי מעודף גירויים, אך זה קרה. בנוסף, זכיתי להכיר גם חברה הודית שנוצר בינינו שיח בלי לדבר. עכשיו כשיכולנו לדבר זה היה כאילו אנחנו מכירות אחת את השנייה שנים.

 

עם כל החברים לסדנה, בסוף עשרת הימים

 

אז איך מגיעים לויפאסנה?

נכנסים לאתר הויפאסנה העולמי ומחפשים מקום. יש למעלה מ-70 מרכזי ויפאסנה בעולם והקורס בחינם. זאת מפני שלא תרגיש שמישהו חייב לך משהו. כך אם תרצה לתרום, זו בחירה אישית בלבד. בעת ההרשמה, יש צורך למלא טופס אישי על מצב נפשי ובריאותי. אני ממליצה על הויפאסנה בשיטה של גואינקה- היא המוכרת והמועדפת (בטושיטה שבדראמסלה זו שיטה שונה) ואם אין לכם אנגלית טובה, כדאי להשיג את השיעורים המוקלטים כדי שבכל ערב כאשר יקרינו באנגלית- תוכלו לשמוע בעברית ולהבין. השיעורים הם חשובים ביותר, בלעדיהם לא ניתן להבין ולהתקדם.

השיטה של גואינקה היא שיטה מיוחדת שיש כל כך הרבה מה ללמוד ממנה, נותנת טעם חדש להודו, אותנטית ומחברת למסע המדהים שעוברים.

זהו קטע מהשיעור האחרון בו עושים מדיטציית אהבה:

"אהבה היא אהבה כשהיא זורמת רק בכיוון אחד, שאין ציפייה לתמורה. כל אחד אוהב את עצמו. אב יכול לאהוב את בנו כי הוא עושה את מה שהוא רוצה. אך כשנבין שאנו אוהבים רק את עצמינו אז נאהב באמת".