יוגה ממבט ראשון

כתיבה: בר מורסיאנו | עריכה: סיגל קריב

 

בנובמבר 2019 עשיתי קורס מורים ליוגה בהודו. זה היה חודש וקצת לפני סוף הטיול שלי, אבל אני לוקחת אותנו טיפה לפני – לסיבה למה בכלל הגעתי להחלטה ללמוד להיות מורה ליוגה בהודו-  ועוד בארמבול (מקום שבמבט ראשון לא נראה הכי ״יוגיסטי״)

 

 

הסיפור מתחיל בארץ בתחילת 2018 , כשהודו עדיין לא הייתה בראש שלי, התחלתי לתרגל יוגה פעם בשבוע, אני נזכרת באורח חיים הכל כך אינטנסיבי שהיה לי, עבודה במשמרות, לימודים וחיסכון לטיול הגדול, אז עוד התלבטתי אם מזרח או דרום אמריקה… בשלב הזה, היוגה הייתה ממש כחמצן לנשימה, עם העמקת התרגול הבנתי שאני מוכרחה להוריד הילוך בחיים שלי, התחלתי באופן טבעי להיות ״שאנטי-שאנטי״ (לא ידעתי אז מה המשמעות האמיתית של זה) והמחשבות על הטיול הגדול התחילו להעלות ולכוון להודו, מזה השאנטי הזה שכולם מדברים עליו? רציתי להכיר את עצמי באמת – הודו היא המקום המושלם בשביל זה!

באוגוסט 2019 טסתי להודו. עוד מתחילת הטיול, תרגלתי יוגה בוקר בוקר. ממש אהבתי לקום לשגרה רוויית החמצן הזאת! בספטמבר בן זוגי הצטרף אליי לרישיקש – וטיילנו סה"כ חודשיים ביחד. הכרנו חבורה מהממת, שליוותה אותנו שבועיים – שלושה מארמבול אל פאלולים. בארמבול, חברה בשם דניאל ממש רצתה לתרגל איתי ושאני אעביר שיעור לכל החברים בים. בהתחלה התביישתי, התחמקתי ולבסוף אחרי כמה שכנועים,  קבענו פעם אחת לפני השקיעה, אפילו בחורה מגרמניה הצטרפה. הדרכתי חבורה של כ-6 אנשים, היה לי מהמם ומעצים – התחושה שאני יכולה להעביר את הידע הזה הלאה  – הייתי מופתעת מעצמי והבנתי שצברתי נסיון מעולה, שלהפתעתי ממש החזיק שיעור מוצלח אי שם בחוף של ארמבול.

 

״היה לי מהמם ומעצים – התחושה שאני יכולה להעביר את הידע הזה הלאה״

כמה ימים לאחר מכן עברנו לפאלולים ושם, בן זוגי הציע לי לנצל את הזמן אחרי שהוא חוזר הביתה וללמוד יוגה שאני כל כך אוהבת, הרי אני כל כך אוהבת ללמוד ולהרחיב את האופקים. התלבטתי כמה ימים ואז הגעתי להחלטה שאני רוצה ללמוד להיות מורה ליוגה פה, בהודו. שבוע לפני שבן זוגי חוזר לארץ ושבוע וחצי לפני שאני טסה לסרילנקה לחדש את הויזה להודו. אבל רגע, איך בוחרים מקום ללמוד בו עכשיו? הרי לצפון לרישיקש אני כבר לא אחזור, אז ניצלתי סופש של סופה, לעשות השוואה ולבדוק כמה בתי ספר. בדקתי בפאטנם ובפאלולים ואחרי שבן זוגי טס – חזרתי במיוחד לארמבול לבדוק אם יש שם – ושם התאהבתי, המקום היה פשוט פיסה שקטה באמצע ארמבול, שבדצמבר כבר אמורה לרעוד מהטראנסים,

מצאתי את השקט בתוך כל הבלאגן וגם אהבתי את ארמבול.

טסתי לסרילנקה לשבוע וחצי גלשתי בכיף והשתוקקתי לחזור להודו ללמוד!

הגעתי יום לפני הקורס. כשהקורס התחיל, הייתי קמה ב-6 והשיעור הראשון התחיל ב-6 וחצי, למדנו עד השעה 7 בערב! כל יום למדנו: נשימות, שני תרגולי יוגה, מדיטציות ודגשים. למדתי האתה יוגה קלאסית ונהנתי מכל רגע, זה היה החודש הכי אינטנסיבי, מאתגר ומפתח בחיי.

 

״זה היה החודש הכי אינטנסיבי, מאתגר ומפתח בחיי״

 

 

היום אחרי יותר מחצי שנה שבהם תרגלתי בהתמדה יום יום, פיתחתי ועיצבתי את עצמי מחדש, בחרתי אבני יסוד חדשים בחיי בזכות היוגה. היום אני מורה ליוגה לקבוצות קטנות ואיכותיות מכל הלב והמון השראה ורצון להעביר את הטוב הזה הלאה.

מוסר השכל- אי אפשר לדעת לאן החיים יובילו אתכם, אז תזרמו איתם! נמסטה!

 

לעמוד של בר>>>