יונתן חוזר למקורות

כתיבה: נופר להב | עריכה: סיגל קריב

"הרגשתי שאני חייב להתחיל מסע מחדש גם אם זה אומר לעצור את העשייה שלי בארץ. רציתי לחזור אל המקורות שלי כדי למצוא אנרגיה וסיבה להמשיך," הוא מספר, ועיניו מחייכות כשהוא ממשיך ואומר "קניתי כרטיס להודו, לחודשיים, לא ידעתי שזה יתארך לתקופה של למעלה מחצי שנה. הביקור הראשון שלי בהודו היה קצר מאוד. הבנתי בו, שהמרחב והיחס השונה לזמן, מאפשרים שם משהו שלא בהכרח פשוט למצוא פה. כאשר נחתתי שוב בהודו, הגעתי ישר משדה התעופה לגסטהאוס בפושקר שהכרתי את הבעלים שלו מהפעם הקודמת – זו הנקודת ציון היחידה שהייתה לי וסמכתי על זה שמשם דברים כבר יתגלגלו. לא ידעתי מה יהיה, אבל ידעתי שאני צריך ללכת למקום שבו אין מירוץ נגד הזמן וללמוד ליהנות מהכלום".

הפגישה הראשונה שלי עם המוזיקה של יונתן, הייתה בפושקר, ולאחר מכן המשכתי לעקוב אחרי הופעותיו ויצירתו. שמחתי כשהוא הודיע לי שבחר לטוס ועוד יותר שמחתי לגלות שגם בהודו, למרות שהתרחק מאזור הנוחות שלו, הוא המשיך בעשייה למען היצירה והמוזיקה שלו שנכנסת אל הלב ופורצת גבולות.

 

"רציתי ללמוד ליהנות מהכלום" – צילום: יולי נאשי

רגע לפני שאני יוצאת למסע שלישי בהודו, ורגע אחרי שהוא חזר מהמסע השני שלו בתת היבשת המדהימה, נפגשנו ב'אנדמן בר' לערב במה פתוחה ושיחה פתוחה אף יותר. באמצע שיחתנו, המנהל האומנותי הציע ליונתן לעלות לנגן. בחיוך מבוייש הוא גילה לי שמעולם לא לקח חלק בבמה פתוחה, אבל לא לקח הרבה זמן עד שהוא השתכנע ועלה להופיע עם שני שירים מקוריים בפני קהל היושבים. (ב-22.7 הוא יגיע ל'אנדמן' להופעה רצינית)

"לפני שלוש שנים ב-2016 סיימתי להקליט את השיר ׳מקורות׳. הוא נבע מתוכי, הייתי מחובר אליו מאוד, אבל משהו מנע ממני לשחרר אותו. לא רק החיפוש העצמי גרם לי להגיע להודו אלא גם הסקרנות שהיא עוררה בי, וביחד עם כל זה בחרתי לטוס ולגלות עוד צדדים בה ואפילו בי."

איך הצלחת למצוא השראה? מה הזין אותך ליצור?
"בארבעת החודשים הראשונים בהודו לא ניגנתי ולא הוצאתי צליל מהפה, התנקיתי לרגע ממוסיקה לראשונה מזה 13 שנים רצוף. אמנם לא ניגנתי או שרתי, אבל כתבתי המון. אני רגיל להלחין את השירים שאני כותב ואוהב, אך הפעם התמקדתי נטו בכתיבה. בלי מטרה, בלי מבנה, בלי מחשבה. פורקן.
בדרך הזו, גיליתי המון דברים חדשים, כמו צורות התבטאות מחודדות וכנות יותר שלי שלא הייתה לי הזדמנות לפגוש. טקסטים שפעם לא הייתי מתייחס אליהם כפוטנציאליים לביצוע על במה למשל, פתאום נשמעו לי כמו שירים.

נקודת המפנה הייתה ביום ההולדת שלי – אחרי ארבעה חודשים בטיול, אבא שלי ביקר אותי לשבוע, וביום הולדתי הוא הכריח אותי לקנות גיטרה. הגיטרה הזו העניקה לי בהמשך הטיול כמה שירים חדשים שאני מאוד אוהב! החוויה הזו זכורה לי באופן משמעותי, לנגן שוב על גיטרה אחרי כמה חודשים בלי מוזיקה. אוח, איזה תענוג. אני פסנתרן בכלל, ובבית מי ינגן על גיטרה? אני מוקף גיטריסטים מפלצות על, פאדיחה. פתאום אני לבד בהודו, גיליתי איזה כלי מהמם זה גיטרה. מאז אני מלחין כמעט רק על גיטרה, איזה כיף זה לשחות במים זרים".

 

"אבא הכריח אותי לקנות גיטרה" – צילום: אלבום אישי

 

האם התנסית בכלי נגינה מיוחדים או חברת למוזיקאים ישראלים או הודים?
"טסתי במחשבה שאפגוש מאסטר שילמד אותי מוזיקה הודית. זה גם היה הויז׳ן שנרקם בביקור הראשון בהודו. כשהגעתי, הבנתי שהתכלית כרגע שונה לגמרי. לא הסתובבתי כל כך עם מוזיקאים בהודו. זו גם הייתה הפעם הראשונה שלא הצגתי את עצמי כמוזיקאי כבר במשפט השני. רוב האנשים סביבי לא ידעו שאני עוסק במוזיקה, ותכלס. מה זה מעניין?"

היו קשיים?
"לטייל לבד מפגיש אותך עם עצמך. לא ידעתי מה זה לשבת ולהתבטל וליהנות מהכלום. בהתחלה אתה פוגש את עצמך וכל מה שצברת עלייך. כל העבר והחיים בבית צפו לי, אבל זה הדברים הכי טובים שאפשר לבקש. זה בונה אותך. גם חוויתי פרידה, הזמן והמרחק מהארץ פירק לי עוד כמה קשרים. אפילו גנבו לי את המוצ׳ילה עם כל מה שהיה לי, וגם זה הכי טוב. זה בנה אותי".

האם היה רגע משמעותי במיוחד עבורך במסע שלך?
"אחרי חודש בהודו, הגעתי לדראמסללה, שהפכה לי לימים לבית. ביליתי בה למעלה משלושה חודשים ואני עוד אחזור אליה לא מעט בחיי, אני יודע את זה. כשהגעתי, פגשתי חבר שסיפר לי שהוא עבר שבוע ב"חווה של אדם" ושזה היה שבוע מטורף בחייו. הוא סיפר לי שאביתר בנאי היה שם, בידיעה שאצלי אביתר בנאי הוא נקודה רגישה. הוא אמר שבטח בקיץ הבא יתחילו שבועות נוספים ב"חווה" וכדאי לי להתעניין. באותו רגע חשבתי שזה מטורף, אבל ידעתי שנותר לי רק עוד חודש אחד לטיול. הזמן עבר והחלטתי להאריך את הטיול, החודשיים התארכו ליותר. בוקר אחד, התעוררתי ונדהמתי לגלות למעלה מ-10 הודעות בנייד שלי, מעשרה אנשים שונים, וכל הודעה מכילה רק פרט אחד – פוסט של פתיחת עונה "החווה של אדם" ביחד עם גיבור תקופת נעוריי, אביתר בנאי. כבר באותו הבוקר שלחתי לחווה הודעה ואחרי כמה ימים קיבלתי הזמנה להגיע אל החווה. באותה התקופה התחלתי תהליך של אימונים באמנות לחימה. הייתי מאוד מסור לתהליך אבל לא יכולתי לוותר על ההזדמנות שנפלה בחלקי. ביקשתי אישור מיוחד לצאת לשבוע ממחנה האימונים, בתקווה שיקבלו אותי בחזרה כשאחזור. הגעתי אל החווה ועברתי שבוע שאי אפשר בכלל לכמת אותו או להסביר אותו במילים. זה היה השבוע הכי מגדיל נפש שהיה לי בחיים. אחרי חצי שנה שאני מסתובב בהודו ולומד את תורת המזרח, הבודהיזם והטאו, פתאום גיליתי עומק ואמיתות ביהדות שמאוד קרובות לי ללב. אחרי שהשבוע נגמר, נשארתי שבוע נוסף בחווה כדי להיות חלק מהצוות, הרגשתי צורך להישאר ו"לעכל" את מה שעבר עליי. לאחר מכן חזרתי לדראמסללה ישר למחנה האימונים. השבועיים ב"חווה של אדם" הם השבועיים שאני הכי אזכור מהודו".

 

מתוך הופעה ב"חווה של אדם" – צילום, אריאל זנדברג

 

השבוע הכי מגדיל נפש שהיה לי בחיים – צילום, אריאל זנדברג

ואז הגעת לארץ והחלטת להוציא את ״מקורות״. איך הייתה העבודה על הקליפ?
"וואו! הכי כיף והכי קשה בעולם. צילמתי מלא בהודו. היו לי למעלה מ-200 שעות חומר גלם של צילום והחלטתי לבנות קליפ שמורכב מכל מה שצילמתי. זו פעם ראשונה שאני עורך וידאו. אחרי חודש עריכה בערך הצלחתי לצמצם את החומרים ל-4 וחצי שעות. יהונתן הלוי, חבר שעזר לי לערוך את הקליפ, לא הסכים לשבת איתי על זה עד שזה לא שעה אחת בלבד של חומרים מצויינים. חזרתי אליו עם שעתיים, והוא שלח אותי הביתה שוב להמשיך לערוך ולקצץ. לקחו לי 5 חודשים, כמעט כמו כל הטיול, עד שהגעתי אל תוצר מוגמר. בסופו של דבר, יש "למקורות" קליפ שאני מתרגש מאוד לעמוד מאחוריו ובחזיתו ומכל צדדיו.

מה עתיד עוד לבוא בהמשך?
"בדיוק בימים אלו אני מסיים לצלם שלישיית קליפים חדשה, שמפתיעה בעיקר אותי. מקורות יוצא החוצה, אחרי שלוש שנים כמעט, וחותם מיני אלבום על שמו ״ מקורות, צד א׳" , ומיד אחריו "מה שבא אחרי א׳".

 

ממשיך בעשייה מוסיקלית , מתוך אלבומו האישי

 

איך היו התחושות לחזור לארץ אחרי 7 חודשים?
"אני מרגיש כאילו נחתתי אתמול. אין ספק שזה קשה כנראה כמעט כמו לעבור בין מימדים, אבל איזה כיף לחזור למיטה שלי. מדי פעם בהודו, הייתי מפנטז לחזור הביתה רק ליום אחד לישראל כדי שאמא תבשל לי משהו, לישון במיטה שלי ולחזור לטייל. אז לפחות חזרתי אל המיטה שלי, עד הפעם הבאה".

איזה מסר יונתן של עכשיו היה שולח ליונתן שהיה בפושקר בשנת 2017?
״אחי, כן!״

 

מנגן ב"אנדמן" – צילום: און ראם

 

מקורות –
מילים ולחן: יונתן ביטון

מי ששוחה נגד הזרם מגיע אל המקורות

העולם משתנה, וקשה להדביק את הקצב,
זה לא קל להיות שונה, ואין מקום יותר לעצב.

והכל חשוך, הכל פרוץ, הכל מהיר ואין סוף למירוץ,
אבל לא לוותר, העולם יתאזן,
אם נוכל לשחרר
אז נוכל לקבל
מי ששוחה נגד הזרם מגיע אל המקורות

העולם משתנה, וקשה להבין אם יש מסר,
זה לא קל להיות שונה, לא לרוץ אחרי העדר.

ואם לא תרעיש תמיד תרגיש
שאתה לא נחוץ,
אתה מחוץ למירוץ הזה.

אבל לא לוותר, העולם יתאזן,
אם נוכל לשחרר
אז נוכל לקבל
לא לוותר, העולם יתאזן,
אם נוכל לשחרר
אז נוכל לקבל

והכל הופך ישר בין רגע, הכל משנה צורה לפתע

 

אבל לא לוותר, תחפרו בלבכם,
כמו בטבע הכל מטבעו מתאזן