יומן מסע הזוי במקצת על אימא הודו
אני יושב באפריקה וחולם על הודו חלק 3
השמיים הכחולים מעל מזכירים לי את שמיי אימא הודו. המנטרה המתנגנת כעת בסלון ביתי סוחפת אותי למחוזות זיכרונותיי שבראשי בחזרה הביתה לביתי שבהרים.
בחצר ביתי הקמתי גינת ירק קטנה היו בה גידולים של מלפפונים, תפוחי אדמה, חצילים, גזרים וקישואים שגדלו ואיבדו כל פרופורציה אנושית. לצד צמחי המאכל צמחו פרא ”עשבי מרפא” או לפי המקומיים ”צמחי מנחה לאלים”.
הסבתה שניהלה את משק הבית הייתה משקה את גינת הירק כל יום ביומו ולא הייתה פוסחת על שום שיח חדש שהציץ ופרח תחת העלים הכבדים של אחיו הגדולים. לפעמים הייתה אף מתכופפת ויושבת על האדמה הטובה ומסלקת אבנים גדולות ועשבים שוטים שהסתננו לגינה ללא אישורה. בשעות שבהם הסבתה הייתה הולכת להכין את ארוחת הצהריים לבני משפחתה הייתי ניגש ויורד לגינה לבדי. הרבה לא נשאר לי לעשות אחרי ביקורה של אם הבית מלבד לדבר אל הפרחים החדשים שפרחו וללטפם. כך הייתי מעביר את רוב שעות היום שהשמים הכחולים ממעל גורמים לי לאושר עצום בחיי. בוודאי יהיו כאלה שיחשבו שעצם קירבתי ”לצמחי המרפא” הם שגרמו לראשי להסתחרר ולרחף קלות וכמובן לחוש מרומם.
אין אני שולל טענה זו ואני אף יחזקה על ידיי גלגול סגריה חדשה.
ראם סיטה ראם המנטרה מזמרת ואני הפעם שם בעמק פרוואטי השקט. אני נמצא שם לבדי יושב ומביט מסביב. רוח קלה נושבת בין צמרות העצים ולוחשת תפילה חרישית לאלים. ליבי מחסיר פעימה ואני מתאהב. אני המאושר באדם ואני בודד, רק אני והטבע קיימים במרחב זה. ציוץ שמימי של ציפור ארוכת זנב מפלחת את ליבי לשניים, כאב שלא יחלוף גם לאחר שנים של נדודים בתת היבשת.
דמעות זולגות על לחיי ויורדות על צווארי. אין אני חושב על דבר, רק נותן לנפשי ולרוחי להיפתח ולהשתחרר, להשתחרר מכבלי המחשבה, להשתחרר מהפחד, להשתחרר מהכול.
דממה מכסה את כולי.
שמים כחולים ממעל וירוק של עצים מתחת אני ער או חולם אין אני יודע. עיני פקוחות לרווחה אך האם הם רואות. השעות חולפות ועוברות השמש כבר באמצע השמיים והדממה עדיין מסביבי.
לפתע המנטרה התחלפה ותפילה חדשה מרחפת באוויר, שיווה מנגלאם. ואני מתעורר מהחלום אני שוב ביבשת השחורה אפריקה. כמה שקט מסביב אני חושב ובעודי כותב זאת זוג ציפורים התיישבו על ענפיו העירומים של העץ והחלו לצייץ ולשיר שירי אוהבים. הם בטח באו למשמע המנטה המתנגנת אני חושב בליבי.
אפריקה הטובה והודו הרחוקה מה עוד אומר ומה עוד הגיד מלבד נמסטה ושלום.