הודוכותבת הכתבה אגי ויטיך מתרגלת בעשור האחרון יוגה, בארץ ובחו"ל ומלמדת יוגה ויניאסה בירושלים בשש השנים האחרונות. היא מסיימת תואר במדע הדתותו בפילוסופיה באוניברסיטה העברית וכמו כן לומדת לתעודת תזונאית הוליסטית והרבליסטית קלינית במכללת מירב - לימודי המשך של האוניברסיטה הפתוחה, בשילוב עם מכבי טבעי.
כשמשהו אומר שהוא רוצה "לעשות" יוגה הוא כנראה מתכוון לתרגול הגופני הנפוץ כל כך כיום בארץ ובעולם. לרוב הכוונה היא לתרגול שנעשה על מזרון דק, עם רגליים יחפות, הכולל תרגילי עמידה, ישיבה ושכיבה, תרגילי שיווי משקל ותנוחות הפוכות כמו עמידת ראש… רוב האנשים מקשרים יוגה עם תנוחות מסובכות הדורשות גמישות רבה, אוריינטציה רוחנית – הודית, צמחונות ותפישת עולם אקולוגית. אבל יוגה איננה שיטת תרגול השמורה לאנשים רזים-צעירים-גמישים-צמחונים-רוחניים בלבד. יוגה אפשר לתרגל בכל הגילאים ובכל המצבים, וכפי שאמרה פעם מורתי: "מי שיכול לנשום – יכול לתרגל יוגה". ואני מסכימה. יוגה בהחלט משפרת את הגמישות, מחזקת וממריצה את הגוף, מסייעת בפתרון בעיות שינה, ריכוז ועיכול. יש גם עדויות להשפעות הורמונאליות ואנטי סרטניות, אך עיקר העדויות הן על השפעה חיובית על מצב הרוח, הרגשת נינוחות בגוף, שיפור ביציבה, צמצום ההיקפים וחיזוק השרירים. המונחים יוגה לנשים בהיריון, בייבי יוגה, יוגה לילדים, יוגה תראפיה, מעידים על האטרקטיביות של יוגה למגוון האוכלוסייה!
אך יוגה איננה רק תרגול תנוחות גופניות, תרגילי נשימה ותרגילי ריכוז, אלא שבעצם מדובר בתפישת עולם עתיקה שמקורה בהודו. יוגה היא בעצם אחת משש אסכולות פילוסופיות מסורתיות שהתפתחו בהודו (סנקיה, יוגה, ניאיה, ואייששיקה, מימסה, וודנטה). היוגה היוותה תפישת עולם והתוותה דרך חיים ייחודית הכללה לרוב פרישה מהחברה ולמידה אצל גורו, תרגול להט רוחני (טפס) ותרגולים איזוטריים המובילים לשחרור (מוקשה) ולהבנת האמת. היוגים העתיקים היו ידועים כבעלי כוחות על-טבעיים, כגון קריאת מחשבות וריחוף, אך גם כבעלי יכולת לריפוי עצמי וחיי נצח, וניתן למצוא אזכורים להם במיתולוגיה ההודית.
שיווה מוכר כיוגי הראשון, שלימד את אשתו, פרווטי, את היוגה. הוא מתואר כסגפן המתגורר על פסגות הרי ההימלאיה, מבודד בשתיקתו, תוך תרגול להט רוחני המעצים את כוחו. הוא יושב על עור של נמר, עורו מרוח באפר מאדמת השריפה וסביבו מתפתל נחש. למרות התבודדותו על ההרים, שיווה גם מתואר כ"יורד אל העם" ומסתובב באדמות השריפה, בקרב המוות. שיווה מלאה סתירות, הוא גם הגבר שפרש מהחברה וגם הגבר המושך המעורר את היצר המיני. הוא סגפן מחד אך נשוי לפרווטי מאידך (נישואים שניים אחרי סיטה דרך אגב). הוא הדוגמה הפרדיגמאטית ליוגי הפורש מהחברה ומתאחד עם האמת הגדולה של היוגה, תוך ייצג הסתירות של הרס מול בריאה, דחייה ומשיכה מינית, התבודדות והתמזגות. אך כאמור הוא לא היוגי היחיד המוזכר בטקסטים…
העיסוק ביוגה מוזכר רבות במיתולוגיה ההודית, כאמור, ומצביע על סוגי יוגה שונים: ארבעת הסוגים העיקריים הם ראג’ה יוגה, או יוגה של לימוד, בהקטי יוגה, יוגה של התמסרות ואהבה, ג’ננה יוגה, יוגה של ידיעה וחקירה עצמית וקארמה יוגה, יוגה של פעולה נכונה. סוגים נוספים הם האתה יוגה, יוגה של תרגול גופני, הנפוץ כיום במערב, מנטרה יוגה, יוגה של שינון מילה או משפט, טנטרה יוגה ועוד…
החיבור היוגי המוכר ביותר כיום הוא סוטרות היוגה של פטנג’לי (המתוארך למאה ה-2 לפנה"ס – מאה 4 לספירה). בחיבור פילוסופי-פסיכולוגי זה מוסברים שמונת האיברים של היוגה, המציירים תמונה רחבה יותר של תרגול היוגה: שני האיברים הראשונים של היוגה (יאמה וניאמה) מציעים דרך התנהגות מומלצת, מעין המלצות "עשה" ו"אל תעשה", וביניהם: חוסר תוקפנות, אמירת אמת, אי-חמדנות, ניקיון, שביעות רצון ועוד. האיבר השלישי הינו תנוחות (אסאנה) והרביעי הינו שליטה בנשימה (פרנאימה). למרות הפופולאריות של "איברים" אלה במערב – בחיבור עצמו כמעט ואין פירוט אודותיהן. חיבורו של פטנג’לי עוסק בעיקר בארבעת האיברים האחרונים: כינוס החושים (פרטיהארה), ריכוז (דהרנה), התבוננות (דיאנה) והתעלות רוחנית (סמדהי). אך קצרה היריעה מלהרחיב בנושא…
התרגול הנפוץ כיום במערב, בשם "יוגה", הוא תרגול תנוחות הגוף (אסאנה), תרגילי הנשימה (פרניאמה), תרגילי הריכוז (דהרנה) ואולי גם חלק מהערכים המוצעים באיבר הראשון והשני של הסוטרות של פטנג’לי. כך שבעצם מדובר בהאתה יוגה. בהתאם, קיים חיבור מהמאה ה-14 העוסק במיוחד בנושא התרגול הגופני: האתה יוגה פרדיפיקה. החיבור עוסק במספר תנוחות גופניות בפירוט, כיצד יש לעשותן ומה התועלת הבריאותית והרוחנית שלהן, מספר תרגילי נשימה וכן את התועלת הרוחנית שלהן. החיבור גם מזכיר שלושה "מנעולים" (באנדהה) אנרגטיים: מנעול השורש (מולה בנדהה), שמזכירה את שיטת פאולה או תרגילי קיגל, ובעברית – תרגיל לחיזוק ואיסוף רצפת האגן, מנעול הבטן (אודיאנה בנדהה), שלא מזכיר שום דבר אחר, וכולל שאיבת הבטן פנימה לאחר הוצאת אוויר, ומנעול הגרון (ג’לנדהרה בנדהה) הכולל את הישענות הסנטר על בית החזה, בקיצור נמרץ. מלבד זאת, החיבור מזכיר גם "חותמות" (מודרה), הכוללים תנוחות לשון ומיקוד העיניים, כמו גם תנוחות גופניות דוגמת האסאנות. בנוסף, החיבור מזכיר את השימוש בשינון הברה, מילה או משפט (מנטרה) ותרגילי ניקיון (קריה, או שט-קארמה), דוגמת העברת חוט או מים בין נחיר לנחיר, חוקן והקאה, בליעת בד ועוד. גם אלה מתורגלים כיום במערב, בקרב חוגי יוגה "איזוטריים" יותר, במיינסטרים נשארו רק תנוחות הגוף ותרגילי הנשימה…
התעניינות המערב ביוגה גברה במאה ה-19. חיבורים יוגיים תורגמו מסנסקריט לשפות המערב (בעיקר גרמנית ואנגלית). סוואמי ויוקננדה היה מהראשונים שהגיעו למערב ולימד את עקרונות היוגה, כבר ב-1890. בשנות ה-60 גברה ההתעניינות ביוגה כתרגול גופני וכתפישת עולם. יוגים רבים החלו ללמד תלמידים מערביים, וביניהם ב.ק.ס איינגאר, פטהבי ג’ויס, סוואמי וישנו-דווננדה, סוומי סטצי’טננדה, יוגי בהג’ן ועוד. היוגה שהוצגה במערב היתה "חילונית" יותר והתרכזה יותר בתרגול הגופני, למרות שהעיסוק הרוחני לא נזנח לגמרי.
בארץ קיימים הרבה מאוד מורים ליוגה במגוון שיטות. ויניאסה יוגה, ויני יוגה, איינגאר יוגה, ויג’ננה יוגה, אשטנגה יוגה, קונדליני יוגה, בינדו יוגה, אקרו יוגה, שיבננדה יוגה, ביקרם יוגה, אנוסרה יוגה, פאוור יוגה, בריגהו יוגה, שאדו יוגה ועוד! בכל השיטות הללו תוכלו לתרגל תנוחות, בחלקן תוכלו גם למצוא תרגילי נשימה, מנעולים וחותמות, ובחלק אף ייתכנו הסברים פילוסופיים או פסיכולוגיים, אודות התודעה. השיטות שונות אחת מהשנייה בדגשים בתרגול: בעוד שחלק מהשיטות שמות את הדגש על נשימה מתמשכת ועמוקה, חלק מתמקדים דווקא בדיוק התנוחות, בעוד שחלק מתמקדים דווקא בזרימה ובמעברים שבין תנוחה לתנוחה. יש שיטות ששמות דגש יותר על בניית כח וניקוי רעלים ויש שמתרכזות בשקט נפשי ואימון מתוך חוסר מאמץ…
אז איך לבחור איזו יוגה לתרגל?