מודי בא לבקר

״74 שנים חלפו מאז שנפגשו לאחרונה. עכשיו, אחרי לא מעט שנים שחלפו, הידידים סוף סוף נפגשים. אמנם יש קצת ריחוק, קצת היסוס, קצת חוסר וודאות. כל אחד פשוט שואל- ׳מה שלומך?׳  אבל לאט לאט החיבור יחזור״. בעיני נרנדרה מודי,ראש ממשלת הודו,זהו המשל לביקור הראשון של ראש ממשלה הודי בישראל. 74 שנים אחרי שהודו ולא הרבה פחות שישראל קיבלו עצמאות מבריטניה, נוצר חיבור מחודש. נכון שבמשך השנים, התקיימו יחסים בטחונים ענפים בנושאי בטחון, שיתוף פעולה בנושאי מים חקלאות ותעשייה, אך עדיין שתי המדינות הצניעו את הקשר ביניהן. לא ברור אם זה בגלל המיעוט המוסלמי בהודו, האם זה בגלל הזיהוי של הודו עם המדינות כמו רוסיה – וכו׳. אבל עכשיו, במועד של 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, החליט מודי ״להוציא את היחסים עם ישראל מהארון״, כפי שההודים נתנו כותרת לביקור, ולא להתבייש.

 

בקבלת הפנים שנערכה למודי בגני התערוכה בת״א, הגיעו אלפים מבני הקהילה ההודית היהודית בישראל. בסבלנות ראויה לציון, ללא אוכל או שתייה (בהתאם להנחיית השב"כ מסתבר) חיכו החל משעה 4 וחצי ועד 8 וקצת בערב, לעליית מודי ונתניהו לפודיום. רגע כניסתם לאולם נחווה כמרגש, מודי ונתניהו התקבלו בהתלהבות עצומה ותוך הנפת דגלי הודו, מחיאות כפיים ושריקות. למעשה, לו יכלו היו האורחים מצרפים לחגיגות גם נפצים. קצת לפני הנאומים, ליאורה יצחק, זמרת הגשר בין הודו לישראל, שרה את שני ההמנונים הלאומיים.

 

הנפת דגלי הודו באירוע קבלת הפנים למודי בגני התערוכה. צילום: שמרית והבי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאם ראשון והצליח להלהיב את הקהל, כאשר הוא קלט במהירות שהקהל דובר אנגלית ומשם ההתלהבות רק גדלה. נתניהו מייחל לכמות תיירים הודית כזו, שגם בישראל יהיה ״שביל הקארי״ כמו ״שביל החומוס״ ובמחווה משעשעת, חתם בתנועת ידיים בכך ששתי המדינות קיבלו עצמאות בערך באותו הזמן והתפתחו וצמחו, כל יד עלתה מכל כיוון, עד לרגע המפגש ונוצר נמסטה.

מודי מצידו, נאם שעה ארוכה בהינדי ובתערובת של הומור ושיעורי בית מדוקדקים, הוא כבש מיידית את הקהל – כמו שעשה במדיסון סקוורגארדן בניו יורק ובאצטדיון וומבלי בלונדון – להבדיל כמובן. מודי הזכיר את כל החיבורים המוכרים והמוכרים פחות בין העמים, למשל על גנרל ג'ייקוב היהודי בצבא הודו, שהוביל נצחונות מזהירים במלחמת הודו פקסיטן – מה שהוביל לעצמאות בנגלדש וכמובן אין כמו פקסיטן כדי להלהיב הודים. על חיילים הודים בריטים, שסייעו בשחרור חיפה וירושלים במלחמת העולם הראשונה. על הדימיון בין חג ה״הולי״ לל״ג בעומר ועוד ועוד על הקשרים העמוקים בין שני העמים שהולכים אחורה מאד.

 

ראש הממשלה נתניהו ומודי באירוע קבלת הפנים. צילום: שמרית והבי

 

הביקור של מודי מבחינות רבות משלים את המהלך של החיבור שקיים כבר ברמה יותר אחרת בין הודו וישראל. ההודים בסקרנותם אוהבים לשאול ישראלים על חייהם ועל ישראל. לכן הם תמיד מתפלאים לשמוע מהו גודל האוכלוסיה בישראל. 7 מיליון לא נשמע להם סביר, לאור זה שיש ישראלים כמעט בכל מקום בהודו.

בפועל, מידי שנה 40,000 ישראלים יוצאים בשנה להודו, וסך הכל נראה שבין חצי מיליון למיליון ישראלים היו בהודו. לכאורה, אין קשר בין התרמיאלים הישראלים שמטיילים במקומות זולים, לעיתים מוזנחים ופריפיאליים – לבין הקשרים המדיניים והעסקיים בין המדינות. יותר מזה, סביר להניח שההודים קצת מתביישים בחלק מהאתרים שהתרמילאים הישראלים דווקא אוהבים בהודו. והם דווקא היו מעדיפים להראות את הקידמה, הקניונים, הרכבות התחתיות, אבל התרמיאלים – אוהבים דווקא את הודו הפחות מפותחת, את הכבישים הרעועים ואת המקומות הלא מוכרים. אותם תרמילאים ישראלים שחוזרים לארץ, שומרים על קשר ואהבה לא מוסברת להודו, ושגריר הודו הקודם בישראל, אמר שלהרגשתו כל המטיילים הישראלים נהפכים בארץ לשגרירי הודו. ההודים בתורם, גם מחזירים אהבה, ובשנים האחרונות מס' ההודים המבקרים בישראל משתווה לזה המבקרים בהודו.  

קהל עם דגלי מפלגה באירוע קבלת הפנים למודי. צילום: שמרית והבי

 

אז אולי יש הסבר רוחני וגבוה יותר לקשר בין העמים?

בספר בראשית מסופר שאחרי מות שרה אברהם לקח אישה נוספת ושמה קטורה. המדרש מזהה אותה עם הגר,שתיקנה את מעשיה ולכן נעשתה קשורה. כלומר קטורה במעשים טובים. אותה קטורה ילדה לו שישה בנים נוספים. על אותם בנים אומר ספר הזוהר, שאלו הן מיני מדרגות תחתונות של הקדושה בלתי מתוקנות – שאברהם נתן מתנות כדי להשלים המדרגות. כלומר, שיטהרו אותם וישלימו את המדרגות של הקדושה – שלח אותם לארץ קדם שמזוהה במדרש עם הודו. יותר מזה, קיימת דעה שהברהימינים בהודו שהם הכת של הכוהנים ההינדים העליונה שמקפידה על אי אכילת דבר מן החי היא בעצמה גלגול של בני אברהם-ברהמינים. אז אולי בעצם הקשר ביננו לבין ההודים אינו סתם אהבה בלתי מוסברת.

 

תודה לד"ר אהרון אברהם על תרגום נאומו של מודי