מדי פעם נביא לכם את סיפורם של מטיילים נחמדים שנתקלנו בהם בהודו. הפעם תפסנו את שירן יוסף, מטיילת ותיקה שנמצאת בפעם השנייה בהודו, בבאגסו דרמסלה. תפסנו אותה לשיחה קצרה על באגסו קייק ושייט בגנגס.
נעים להכיר – שירן יוסף
שירן יוסף: "זאת הפעם הראשונה שלי בדרמסלה, אני ישנה בבאגסו. הגעתי לדרמסלה מרישיקש, את ההולי חגגתי ברישיקש. הכי אני אוהבת את וראנסי, היא קסומה לדעתי, פיספוס שלא הייתי בה בטיול הקודם בהודו. הכי טעים בדרמסלה זה הבאגסו קייק".
איפה את אחותי?
"אני נמצאת בדרמסלה, אני שלושה ימים נמצאת פה ומושלם פה. הדבר שאני הכי ממליצה עליו בדרמסלה זה לישון בבאגסו, ולאכול כמובן באגסו קייק".
"אני נמצאת בדרמסלה, אני שלושה ימים נמצאת פה ומושלם פה. הדבר שאני הכי ממליצה עליו בדרמסלה זה לישון בבאגסו, ולאכול כמובן באגסו קייק".
שירן יוסף והבאגסו קייק
שירן: "אני מתכוונת להישאר פה שבוע. הייתי נשארת פה שבועיים, אבל אני נשארת שבוע כי אני עוד רוצה להגיע לקאסול, מנאלי ושימלה. אני מטיילת עם חברה מהבית כבר חודשיים, ונשאר לי עוד חודש. עשינו קורס מסאג' אצל סרגיו, וקורס בישול אצל תרימורתי, שניהם באמצע באגסו, ושניהם מאוד מומלצים".
"אני נמצאת בדרמסלה – מושלם פה"
חוויות והזיות מהודו:
"כמובן שכבר קרו לי הרבה דברים הזויים בהודו כמו:
"כמובן שכבר קרו לי הרבה דברים הזויים בהודו כמו:
קטע הזוי #1
"זאת הפעם השניה שאני בהודו, איך שהגעתי לרישיקש וחיפשתי חדר, הלכה מולי בחורה ישראלית שהייתה מזה מוכרת ולא נפל לי האסימון מאיפה. היא נעצרה מולי חייכה.
ואז הכול צף אני פגשתי אותה בדיוק לפני שנתיים ובדיוק באותו מקום ברישיקש".
"הייתי שבועיים ברישיקש ונורא רציתי תמונה עם הבחורה הזאת אבל לא יצא לי לראות אותה רק בבית חב"ד. ואי אפשר לצלם שם, היה שישי וחג.. אבל ביום האחרון שלי ברישיקש, אמרתי לחברה שלי שאני נורא מתבאסת שאין לי תמונה עם הבחורה הזו. זה היה היום האחרון ברישיקש, במקרה נסענו לשוק של רישיקש, לא תכננו, ופתאום ראיתי אותה שם, ויש תמונה!
שירן יוסף והמפגש המחודש ברישיקש, אותו יום אותו מקום, טיול קודם והטיול הנוכחי, שנתיים לפני וכיום.
קטע הזוי #2
"עלינו על אוטובוס מדלהי לוראנסי, הסבירו לנו שנגיע בשש, ואנחנו חשבנו שנגיע בשש בערב. בסוף כשהגיע שש בערב אנחנו שואלים את ההודים אם זאת התחנה ואחד ההודים אומר לנו: "יש לכם עוד 12 שעות". אמרנו לו: מה 12 שעות? אולי דקות.., בסוף התברר שלא הבנו נכון ונצטרך להעביר את הלילה בסליפר ברכבת עם כל ההודים. לא היינו מוכנים לזה..".
"עלינו על אוטובוס מדלהי לוראנסי, הסבירו לנו שנגיע בשש, ואנחנו חשבנו שנגיע בשש בערב. בסוף כשהגיע שש בערב אנחנו שואלים את ההודים אם זאת התחנה ואחד ההודים אומר לנו: "יש לכם עוד 12 שעות". אמרנו לו: מה 12 שעות? אולי דקות.., בסוף התברר שלא הבנו נכון ונצטרך להעביר את הלילה בסליפר ברכבת עם כל ההודים. לא היינו מוכנים לזה..".
מה המקום שהכי אהבת בהודו עד כה?
"המקום שהכי אהבתי בהודו זה את העיר וראנסי – שווה לשוט בסירה בזריחה ו/או בשקיעה בגנגס – שטנו גם בחמש בבוקר וגם בשקיעה. ראינו כלב צף בגנגס ופרה, ראינו גופה צפה, שלא שרפו אותה. סיפרו לנו שלא שורפים את כל הגופות ; לא שורפים באבות כי הם קדושים, לא שורפים אישה בהריון, או ילדים מתחת לגיל 12, וגם לא את מי שנעקץ על ידי נחש. וכמובן את שרפות הגופות ראינו מהסירה.
"המקום שהכי אהבתי בהודו זה את העיר וראנסי – שווה לשוט בסירה בזריחה ו/או בשקיעה בגנגס – שטנו גם בחמש בבוקר וגם בשקיעה. ראינו כלב צף בגנגס ופרה, ראינו גופה צפה, שלא שרפו אותה. סיפרו לנו שלא שורפים את כל הגופות ; לא שורפים באבות כי הם קדושים, לא שורפים אישה בהריון, או ילדים מתחת לגיל 12, וגם לא את מי שנעקץ על ידי נחש. וכמובן את שרפות הגופות ראינו מהסירה.
ההרגשה מוזרה כי אתה רואה את הדברים כמו סרט נע – רואה אותם מתקלחים בגנגס מצחצחים שינים בגנגס שורפים גופות בגנגס עושים כביסה בגנגס, הכול. מצד אחד אתה רואה ילדים שמחים ומשתוללים במים ומצד שני שרפת גופות, הזוי… אמרו לנו שבכל יום שורפים לפחות 300 גופות בוראנסי. אבל הייתה שם הרגשה קסומה, כי אתה רואה שם הכול את על העצב והשמחה ביחד, אפשר לומר עיר מרתקת. בטיול הקודם לא הייתי בורנסי – פיספוס".
יש לך עוד המלצות למטיילים בוראנסי?
"לישון בגט המרכזית – ה"מיין גט". בהתחלה ישנו בגט אחרת ורצינו לברוח. מזל שהיה לנו חבר שם והוא אמר לנו לעבור למיין גט וזה ממש שונה וחשוב כי יש מצב שאם היינו נשארים בגט הראשונה, היינו בורחים מהר מוראנסי ולא נשארים שם קבוע. במיין גט יש גאסט האוס בשם 'באבא גאסט האוס', אחלה מקום. הבעלים הם זוג, הודי שנשוי לקוריאנית. ויש בגאסט האוס הזה גם מסעדה עם אוכל קוריאני".
"לישון בגט המרכזית – ה"מיין גט". בהתחלה ישנו בגט אחרת ורצינו לברוח. מזל שהיה לנו חבר שם והוא אמר לנו לעבור למיין גט וזה ממש שונה וחשוב כי יש מצב שאם היינו נשארים בגט הראשונה, היינו בורחים מהר מוראנסי ולא נשארים שם קבוע. במיין גט יש גאסט האוס בשם 'באבא גאסט האוס', אחלה מקום. הבעלים הם זוג, הודי שנשוי לקוריאנית. ויש בגאסט האוס הזה גם מסעדה עם אוכל קוריאני".
"הודי באחת החנויות בעיר הזהיר אותנו מ 3 דברים בוראנסי –
מדרגות כי יש המון מדרגות, פרות כי יש מלא פרות, ובאבות כי הוא אמר שיש מלא באבות לא אמיתיים בהודו, ושהם שמים סם אונס ואומרים שזה תרופה".
מדרגות כי יש המון מדרגות, פרות כי יש מלא פרות, ובאבות כי הוא אמר שיש מלא באבות לא אמיתיים בהודו, ושהם שמים סם אונס ואומרים שזה תרופה".
"ולטעום את הבלו לאסי – מדהים.
הבלו לאסי זה מגוון של טעמים של לאסי המשלבים פירות ושוקולד שמערבבים בתוך היוגורט שמוגש בתוך קערה כזאת מחימר, טעמתי כזה גם ברישיקש אבל זה לא היה אותו דבר, בוראנסי זה היה מושלם".
"בלו לאסי", וראנסי, בטעמים: מנגו, ענבים, קוקוס, תפוח.
שירן, שהשתתפה בתחרות "התמונה הכי הודו" בעמוד הפייסבוק שלנו ואף זכתה במקום הראשון, מספרת למה בחרה דווקא בתמונה הזו:
"זו תמונה שצולמה בוראנסי בשעות הבוקר המוקדמות. בעל המסעדה סיפר לנו שבכל בוקר הוא מביא לפרות לחם ישן וכך הן מבקרות אותו בכל בוקר. ואכן ראינו את זה קורה כל פעם שישבנו לאכול שם ארוחת בוקר".
התמונה הכי הודו של שירן, שזיכתה אותה במקום הראשון
מה את הכי אוהבת בהודו?
"הכי אני אוהבת בהודו – שהכול מסתדר בסוף!"
"הכי אני אוהבת בהודו – שהכול מסתדר בסוף!"
כתיבה: נגה פסו
צילום: שירן יוסף