נפאל: ממונרכיה לדמוקרטיה

נפאל עברה במהלך שנותיה תלאות ומלחמות ונושאת בקרבה היסטוריה מעניינת. המהומות הפוליטיות החלו כבר לאחר איחודה של נפאל במחצית השנייה של המאה ה- 18, ומאז נפאל כמעט ולא חוותה שקט פוליטי. 

ראשית ימיה

השליט פריטוי נאראיאן שאה (1723-1775) הוא המלך שאיחד את נפאל. הוא כבש שטחים ממספר מדינות עצמאיות והרכיב מהן את נפאל. היורשים של שאה לא הצליחו לשמור על שלטון חזק, וזו הייתה תקופה רווית מהומות. השיא של המהומות היה במלחמת "גורקה", בין השנים 1814-1816,  בהן נלחמו הנפאלים עם הבריטים, ולבסוף נחלו תבוסה קשה והעניקו לבריטים כשליש משטחיהם.

 

איחד את נפאל. פריטוי נאראיאן שאה. (התמונה מתוך: "ויקיפדיה")

 

שושלת ראנה

בשנת 1846 חזרה לנפאל היציבות. זאת לאחר שאת השלטון תפסה משפחת ראנה (על ידי שימוש במהפכה אלימה) ובנפאל שלטו ראשי ממשלה אשר כהונתם עברה בתורשה. שלטון זה נמשך יותר ממאה שנים. שליטי משפחת ראנה בודדו את נפאל מן העולם ושלטו בה ביד רמה. המלכים בנפאל היו צל בידיהם ועשו כדברם.

בשנת 1950 קרה מפנה. המלך דאז טריבובהן, מאס בעריצות השושלת, וברח להודו- שהיוותה סמל לניצחון הדמוקרטיה באותה תקופה. טריבובהן עבר ליד שער שגרירות הודו, קיבל חסות והוטס להודו, דבר אשר הותיר את שושלת ראנה ללא מלך. הלגיטימציה שלהם לשלוט החלה לרדת ועל ראנה התחיל להיות מופעל לחץ מצד האופוזיציה ומצידה של הודו. לבסוף, בשנת 1951, יורדת שושלת ראנה מהשלטון והמלך עולה, וזו הייתה מהפכה חשובה בהיסטוריה הנפאלית.

בדרך זו התגלגלה נפאל אל עבר שלטון מלוכני, למשך מספר עשורים, עד שנת 2008.

 

הארמון המלכותי בעבר בקטמנדו. (צילום מתוך ויקיפדיה)

 

במקביל לשלטון המלוכני התקיימו בשנת 1959 בחירות בנפאל. המנהיג ב.פ קוראלייה קיבל 75 אחוז מן הקולות ועמד בראש הממשלה החדשה. ב-1960 הוחלט על קידום היחסים עם ישראל בזמן שסין והודו עדיין לא הכירו בה.  נפאל הייתה המדינה היחידה במזרח הרחוק שהחלה יחסים עם ישראל.

 

שערוריות פוליטיות

בשנת 1990 חודשה הדמוקרטיה הפרלמנטרית בעקבות משאל עם שנערך במדינה. בתקופה זו מלך המלך בירנדרה, אשר היה אהוב על אזרחי נפאל, אך בעקבות בעיות חברתיות רבות החלו מאבקים בין המפלגות הפוליטיות במדינה, ואלו הביאו למרד המאואיסטי שהתקיים ב-1996. במרד התקיים מאבק חמוש בין כוחות הממשלה למורדים בצפון המדינה, אשר הביא למלחמת אזרחים שגבתה למעלה מ- 12 אלף הרוגים.

דרמה נוספת אשר הסעירה את נפאל הייתה ב-2001, כאשר דיפנדרה שהיה הנסיך, יורש העצר, החל לטבוח בארמון המלוכה, כתגובה לסירוב של אמו המלכה אייסואריה לקבל את אהובתו ככלה. דיפנדרה הרג את הוריו- המלך בירנדרה והמלכה אייסואריה וגם כמה מבני דודיו, ולאחר מכן ירה בעצמו ומת. דודו גיינדרה, אחיו של המלך שנרצח הוכרז כמלך נפאל החדש.

שובם של המאואיסטים

המלך שעלה לאחר הרצח לא היה פופולארי כמו בירנדרה ונפאל נפלה קורבן לחוסר יציבות פוליטית. התיירים במדינה אמנם לא נפגעו אך בהחלט חשו מאויימים כאשר מאואיסטים ביקשו מהם "trekking permit"  נפרד, בטיולם על ההרים. בתקופה זו היו הפגנות ופיגועים נגד חיילים. לגבי לקיחת ה"עמלה" מהתיירים, טענו המאואיסטים שזהו לא שוד והסבירו כי זוהי תרומה שתסייע להם עם המשך המאבק שלהם. אז אמנם הם נתנו קבלה על התשלום, אך זה היה לא נעים לחלק מהמטיילים שחמושים מבקשים מהם כסף באמצע הדרך.

 

שלושה מורדים מאואיסטים בשטחי ההרים הנפאלים (צילום מתוך "ויקיפדיה")

 

בתחילת 2005, החליט המלך להקצין את המאבק במורדיו ופיטר את הממשלה. הוא הכריז על משטר חירום ותפס את השלטון. אמנם, ההשתלטות לא החזיקה זמן רב. התעוררו מהומות והפגנות בכל רחבי המדינה ובסופו של דבר נאלץ המלך לבטל את משטר החירום. בהמשך הוקמה ועדה מיוחדת אשר חקרה את כל האירועים והמהומות שקמו לאחר תפיסת השלטון על ידי המלך.

גם המאואיסטים לא שתקו. בשנת 2006 ארגנו המורדים המאואיסטים, בשילוב עם כוחות רפובליקנים ודמוקרטיים הפגנת ענק, שמטרתה הייתה לאלץ את המלך גיאננדרה להשיב את השלטון לידי הפרלמנט.

בתום חצי שנה של משא ומתן בין המורדים לרפובליקנים הורכבה ממשלה, ונחתם הסכם שלום בין הממשלה לבין המאואיסטים. המורדים התחייבו להעביר את הנשק שלהם לכוחות האו"ם, ולהצטרף בצורה חוקית לפרלמנט ולממשלה.

 

דמוקרטיה

ב-28 במאי 2008 התרחש מהפך דרמטי כאשר האסיפה הלאומית של נפאל ביטלה באופן סופי את שלטון המלוכה במדינה וכך הסתיימה לה תקופה ארוכת שנים. מאז, השלטון בנפאל הינו רפובליקה דמוקרטית לכל דבר, ובראשה עומדים ראש ממשלה ונשיא. עם זאת, הארמון המלכותי עדיין נחשב לאחד מסמלי התיירות הבולטים בקטמנדו, בירת נפאל, מה שעשוי לגרום לתיירים לחשוב שהשלטון המלוכני עדיין שולט בנפאל.

בשנת 2013 התקיימו שוב בחירות בהן איבדו המאואיסטים את כוחם ופינו מקום ל"קונגרס הנפאלי"- מפלגה ימנית שדוגלת בקשרים טובים עם הודו.  

 

כרזות מתוך מערכת הבחירות בשנת 2013, בקטמנדו. צילום: Nepal.co.il

 

קשרי הידידות בין נפאל וישראל באים לידי ביטוי בתיירות, במסחר ובכלכלה. בשנת 2012 השיקו שתי המדינות בול משותף שמציג את המקום הגבוה בעולם- האוורסט, ואת המקום הנמוך בעולם- ים המלח.

בשנת 2013 קיימו שתי המדינות טקס החלפת אבנים כאשר הפסל ז'וז'ו אוחיון עיצב שני פסלים מהאבנים, האחד לישראל והשני לנפאל.