במקום באגסו קייק, באנופי פאי ושלום למלכה, הפעם במדור - קינוח הודי אותנטי שלא הומצא (כנראה) על ידי ישראלי במאנצ'!
עוד הרבה לפני שהמציאו את הבאגסו קייק, קאסול קייק, שלום למלכה ושלום למלך, ושלא נזכיר את הבאנופי, היו פעם קינוחים אחרים. תתפלאו, אבל אצל ההודים אף ילד לא מבקש מאימא שלו הלו טו דה קווין ואף בחורה לא תגלה בסוד לחברה שלה שזה הצ’אי והחטיף מאנצי’ס הרביעי שלה ובעסה כי זה משמין. אז תנו קצת ריספקט למטבח ההודי האותנטי ותאמינו לנו שאם טאלי עושה לכם את זה אז גם הקינוחים העממיים יכולים, ולא חייבים לקנח רק בקינוחים שישראלי המציא תחת מאנצ’. הכירו את הג’לבי!
לג’לבי סיפור מסע מטלטל. הממתק שעבר אין ספור מדינות עד שהגיע למטבח ההודי, התחיל במקורו באזור איראן ושאר מדינות מוסלמיות שם היו מגישים אותו כממתק לעניים בתקופת הראמדאן. כיום הוא חלק כמעט בלתי נפרד מארוחה הודית מהנה ומשביעה. אז אל תתבלבלו בינו לבין הזלבייה של התימנים (אף על פי שיש דימיון רב אפילו בשם). יאללה לחמם את השמן, ולאכול מלא מלוח כדי שיהיה צורך במתוק (ובמים) וקדימה:
לחמם במחבת גדולה שמן לטיגון
להניח בקערה אחת:
1כוס קמח, קורטוב הל, 1 כפית שמרים, 1.5 כפית קונפלור/ 1 כפית אבקת אפייה
את כל זה לערבב היטב עם כף שמן, רבע יוגורט, כוס מים חמים.
מטוגן היטב, מתוק היטב. צילום: זהבה דוד
מערבבים עד שנוצרת עיסת בצק אותה מכניסים לתוך מזלף/ בקבוק לחיץ וכו’ ובזהירות רבה ובתנועה עגולה לטפטף את הבצק לתוך המחבת עם השמן החם. לשים לב שכל ג’לבי אותו מניחים מקבל את השיזוף הנכון (הצבע הזהוב).
אחרי כן לשים בתוך הסירופ המתוק (תכף מתכון) ולהגיש כקינוח מתוק מתוק.
הסירופ המתוק:
1 כוס סוכר
1 כוס מים
להרתיח למשך 15 דקות – אם רוצים אפשר להוסיף צבע מאכל אדום.
אז נגיד ואתם פוגשים את כל החברים שלכם לארוחת ערב רגילה, לא נוסח הודו ולא נוסח צרפת, אולי במקום להגיש גלידה, מאפין או עוגת שוקולד תפוזים לאורחים שלכם תגישו לשם שינוי ג’לבי? אחרי הכל, מיליארד הודים לא טועים.