קניאקומארי (Kanyakumari) בטאמיל נאדו, ה”שפיץ” של הודו. זוהי הנקודה הדרומית ביותר בתת היבשת ההודית. על המפה היא נראית כנקודת החיבור בין 3 הימים: הים הערבי ממערב, האוקיינוס ההודי מדרום ומפרץ בנגל ממזרח. אמנם נשמע נחמד, אבל לא כל-כך נכון ובפועל מדובר “רק” בים אחד. עובדה שלא מפחיתה מהקסם של המקום, בכמה מקומות כבר תוכלו לראות את הזריחה והשקיעה באותו מקום, מעל הים? במועדים מסויימים ניתן לראות את זריחת הירח המלא יחד עם שקיעת השמש.
ויוקננדה בשקיעה. צילום: רעות בן משה.
מעבר למאפיינים הגיאוגרפים המיוחדים, קניאקומארי נחשבת קדושה לדת ההינדו. היא מהווה מוקד עלייה לרגל ומושכת אליה מאמינים רבים מכל הודו. ישנם סיפורים רבים ואגדות בהן מוזכרת קאניאקומרי, בין היתר על האל הנומן ועל האלה דווי קאניאקומרי (או בכינויה בהאגוואטי) שלכבודה ישנו מקדש “שאקטי פית’ה”- אתר עלייה לרגל המוקדש ל”שאקטי”- העוצמה הנשית. האגדה מספרת שבהאגוואטי, נערה בתולה שאיזנה את הטבע כולו, עמדה להינשא במקום זה לשיווה. שיווה לא הגיע לחתונה ובהאגוואטי הרסה בזעם את כל מה שנקרה בדרכה, וכך פיזרה את כל האוכל והתכשיטים על פני הארץ, שהתאבנו והיום הם החלוקים והאבנים שבחוף הים.
חוץ ממיתולוגיה הודית, בקניאקומארי תוכלו לראות את פסל ויוקננדה (Vivekananda) המפורסם שנטוע בים ומושך אלפי מבקרים בעונה.
היכל זיכרון לויוקננדה. צילום: רעות בן משה.
בנוסף, תוכלו לטייל גם בשוק המקומי החביב בירידה לחוף ולשזוף את עיניכם באלפי יצירות ועבודות יד מצדפים.
העונה המומלצת לביקור היא בין החודשים אוקטובר עד פברואר. ניתן להגיע אליה ברכבת או להגיע מוארקלה (אבל צריך להחליף מס’ אוטובוסים אם מפספסים את הישיר).
מקניאקומארי ניתן להגיע בקלות למדוראי שבטאמיל נאדו או לטריבנדרום שבקראלה.
כתיבה: זהבה דוד ונטלי ניאגו.