המשפט שבכותרת נמצא שגור בפי כמעט כל תרמילאי שמגיע להודו. במוקדם או במאוחר זה בלתי נמנע, גם אם בהתחלה לא אהבתם את טעם הג'ינג'ר, מתישהו ממש יכאב לכם הגרון ואתם תזדקקו לו מאוד. לכן החלטנו להקדיש לו מקום של כבוד אצלנו במדור ולספר לכם כמה עובדות על השורש המפורסם, לשתף מתכון קוראים וגם זיכרונות מהג'ינג'ר בצפון הודו.
זה היה כבר אחרי 3 חודשים של מסע בהודו. דרמסאלה, מנאלי, לה, מנאלי, קאסול, אחר כך שוב פעם דרמסאלה. ואז הבנתי שאין מצב שעברתי 3 חודשים מבלי להיות כמו כולם. ישראלים, אירופים, הודים, יפנים כל מי שבהודו חייב לעבור את זה.
אילולא הכותרת וההקדמה הייתם בוודאי חושבים שמדובר על קורס ויפאסנה או שימוש בלתי חוקי בחומרים בלתי חוקיים, אבל למעשה אני רוצה לספר לכם על הבוקר הארור הזה בו קמתי והרגשתי שהגרון שלי השמין ב-5 קילו ושהוא כל כך שמן שאין מקום לרוק או למים לעבור דרכו וכשזה קורה זה כואב, אלוהים כמה שזה כואב. פתאום מלהיות הבחורה ששרה בקול צורמני במרפסת יחד עם הגיטרה התחלתי לשתוק. "שגיא…", לחשתי לחברי למרפסת "הלך לי הגרון". "נו אז את לא חושבת שהגיע הזמן?" הוא שאל, "אני לא הולכת לעשות בא.." לא מפגרת, "הוא קטע אותי, "הגיע הזמן שתשתי משהו שיעזור לך. וכך תוך כדי שענני מונסון הודיעו על מבול, התעטפנו שנינו בשל צמר ושגיא הזמין בשבילי מהמלצר הנחמד בג’רמן בייקרי את מה שהוא שותה כבר שבוע: הוט למון ג’ינג’ר טי.
טעים, בריא ומנחם. תה ג’ינג’ר. צילום: ויקיפדיה
ואני תמיד חשבתי שזה התה המועדף על האימהות (וביניהן אימא שלי) שטסות להודו ומגלות את נפלאות השילוב הכה פשוט הזה אך יחד עם זאת…אחלה שילוב. שריפה קרירה (איכשהוא הצמד מילים הזה מתאים למרות הניגוד) בגרון והופ…זה עובר.
- למרות שהוא כבש את ליבכם בהודו, את התהילה העולמית שלו חייב הג’ינג’ר לסין. שמה הוא כבר הוא נפוץ הרבה לפני שהג’רמן בייקרי פתחו סניפים בדרמסלה.
- שמו של הג’ינג’ר בעברית זה זנגביל. בסנסקריט יש כמה שמות כמו שונטי או ארדאק.
- לעשירים בלבד- בעת העתיקה נחשב הג’ינג’ר כדבר שרק עשירים יכלו לרכוש. עקב הפופולריות הרבה שצבר הג’ינג’ר, שוויו היה כמו שווי של אבנים יקרות, זהב וכסף רב.
- מי שאומר שקולה טובה לכאבי בטן שכח להוסיף באותו משפט את נפלאות הג’ינג’ר במקרה של כאבים, שלשולים, בחילות ושאר תופעות לא נעימות.
- לא רק לשים בכוס התה- גם אכילת ג’ינג’ר עובדת היטב במקרים של כאבי גרון, צינון וליחה. ניתן לקנות קוביות ג’ינג’ר מוכנות לאכילה בחנויות הטבע. חריף וטוב.
- נתון שלא יפתיע אתכם במיוחד- הודו נחשבת למס’ אחת בייצור העולמי של השורש.
- התימנים הם אלה שהחשיבו לג’ינג’ר תכונות להגברת האון הגברי. השמועה עשתה לה כנפיים וכך עלה הערך שלו בקרב עשירי העולם. מישהו אמר ויאגרה?
ג’ינג’ר מסוכר ויבש. כמו סוכריית טופי אבל יותר טוב.צילום: טל גטרייטמן
המתכון של הקורא גיא לעוגיות ג’ינג’ר סטנדרטיות:
מצרכים בסיסים לעוגיות ג’ינג’ר
לטחון ג’ינג’ר או לקנות אבקה טחונה מראש
3 כפות ג’ינג’ר טחון
1 כף קינמון
100 גרם חמאה
1 אבקת אפיה וסודה לשתיה
4 כוסות קמח
כפית מלח
1 ביצה
לערבב את הכול בקערה גדולה עד לקבלת בצק. גיא מתכוון שקודם צריך לערבב את הסודה לשתיה, אבקת האפייה, ג’ינגר, קינמון ומלח יחד בקערה נפרדת, לערבב חמאה וסוכר עד ליצירת מרקם אחיד. לערבב בין הכול ולהוסיף קמח עד ליצירת הבצק. להכניס למקרר לשעה ובינתיים לחמם את התנור ל160-165 מעלות.
זנגביל/ שונטי/ ג’ינג’ר. רק תבחרו איך לקרוא לו והוא יבוא.צילום מתוך ויקיפדיה
דרך אגב- האם אתם יודעים איפה ואיך קוראים לבירה שקיבלה השראה מהג’ינג’ר? מחכים לתשובות שלכם בתגובות למטה!
וכמובן אי אפשר בלי הדבר האמיתי – מתכון של הקוראת דנית להוט למון ג’ינג’ר הוני טי:
שמים שקית תה בטעם לימון או ארל גריי בכוס זכוכית גדולה (לא חובה)
שופכים לתוך הכוס מים רותחים
חותכים ומקלפים 1/4 חתיכת ג’נג’ר
כפית דבש עסיסית
סוחטים רבע לימון לכוס
לבריאות!
גילוי נאות: כותבת המדור חיה בעבר בקיבוץ דורות ושם היא גילתה לראשונה את טבליות הגי’נג’ר הקפואות והמוכנות לבישול. ככה נחסך כל תהליך הקילוף והכיתוש והריטוש וכו’ וכו’… טיפ שלנו – תמיד כדאי להחזיק חבילה במקפיא על כל צרה שלא תבוא. ותודה למפעל השום של דורות!
ואתם – איפה אתם אוהבים את הג’ינג’ר שלכם?
