בנגלור היא עיר שיש בה הכול. סיבוב קצר באזורים הפופולריים, ותרגישו לרגע קל כמו בבירת האקשן שלנו
בנגלור היא עיר הודית שאינה דומה לחברותיה דלהי או מומבאי. מצד אחד היא לא שמרנית כמו דלהי, אך מצד שני אין בה חיי לילה סוערים כמו במומבאי. מה שכן, מדובר בעיר שיש בה הכול. בסיבוב קצר באזורים הפופולריים, תרגישו לרגע קל כמו בבירת האקשן שלנו.
"נכון שבבנגלור אין חיי לילה כמו במומבאי", אומרת אקנקשה צ'אודהרי, בת 25, מנהלת שיווק בחברת "ג'.אס.אמ" (JSM CORPORATION), אחת מהחברות המובילות בשוק המסעדות והפאבים (ביניהם הארד-רוק קפה) בהודו ובבנגלור בפרט.
"סוגרים כאן הכול ב-23:00, אבל בנגלור היא עיר קוסמופוליטית בעלת תרבות חברתית מאוד מפותחת. בנגלור היא גם מוקד משיכה למשקיעים מהמערב, שחלקם נשארים לחיות בעיר. אפילו הבעלים של הארד-רוק קפה עזב את מקום מושבו ועבר לחיות בבנגלור. יש כאן גם סטודנטים רבים, שבאים ללמוד במכללות שנחשבות לטובות ביותר בהודו. בנגלור היא בית, והחיים הסטודנטיאליים פה מאוד מורגשים".
הארד-רוק קפה בבנגלור. רגע לפני שהסטודנטים מגיעים
בהשוואה לדלהי למשל, איך זה לחיות כאן כבחורה, כרווקה, לבד?
"אני חושבת שבנגלור הרבה יותר בטוחה מדלהי. אנשים צריכים להבין שהחיים פה הרבה יותר פתוחים. את רואה ברחוב את כל הערבוב של המערב והמזרח. בבנגלור מעודדים להתפתח, ללמוד, ולעשות מה שרוצים".
"בבנגלור מעודדים ללמוד ולהתפתח". אקנקשה צ'אודהרי
את דברי הדור הצעיר של בנגלור, מחזק גם נציג משרד התיירות של מדינת קרנטקה, מר קונהן פי. קי.
כל כך הרבה מסעדות ופאבים, כולם מושקעים עד הפרט האחרון, והכול נסגר ב-23:00 בלילה. האם זה לא פוגע בתיירים, שמגיעים גם כדי להתרשם מחיי הלילה של העיר?
"חיי הלילה מתפתחים פה עם הזמן. לא מזמן עלתה הצעה להאריך את שעות היציאה עד השעה 1:00, כמעט כמו בדלהי. אין ספק שחיי לילה תוססים הם משהו שיגרום לעוד תיירים לבוא ולהתרשם מהרחובות מלאי המסעדות והפאבים השונים. מעבר לזה, ברחובות בנגלור אפשר להרגיש את ערבוב התרבויות. מערביות לצד הודו המסורתית. השפה ששומעים פה הכי הרבה היא אנגלית, ולזר יהיה קל להסתדר כאן, במיוחד כשיראה דברים שלא זרים לו, כמו הקניונים למשל".
מה מיוחד בקניונים או ברחובות המלאים במותגים יוקרתיים?
"יש כאן חוויות צרכנות שונה מכל מה שקיים בהודו. ישנם אפילו רחובות 'ייעודיים' על פי הצרכים של הפרט – רחוב של אופנה לצד רחוב של מוצרי אלקטרוניקה. אבל העניין הצרכני הוא לא במוקד התיירות של העיר. יש כאן את הגנים, את המקדשים, את ארמון בנגלור… מבנה הממשלה הוא מבנה לא פחות מרשים מהבית הלבן. בבנגלור יש הכול. איך הרגשת כשהסתובבת במרכז UBCITY"?
"שאני בעזריאלי, רק קצת יותר מפואר".
"מה"?
"שאני קרובה לתל אביב יותר מאי פעם"…
בנגלור בצהרי יום שישי. "סליחה, איך מגיעים לבן יהודה"?
ואכן כך. בנגלור לא מתאפיינת רק בבנייני היי-טק ובקניונים ענקיים, היא בעיקר עיר שנוח להסתובב ברחובותיה. פתאום אינך הזר היחיד, ולא "המיוחד" שחוצה את הכביש… פתאום בא לך להתלבש יפה ולעשות קצת רושם על העוברים והשבים. בתי הקפה מעוצבים להפליא, עם מרפסת הצופות על הרחוב, יש יותר תל אביבי מזה?