דניאל שטרן, מטפלת בהילינג, מסבירה על הילינג ועל איך גילתה אותו, למרות שלא היתה בהודו.
אף פעם לא הייתי בהודו.
תמיד גם אמרו לי "את, מטפלת בהילינג חייבת לנסוע להודו! הודו קסומה! איך לא היית שם עד עכשיו?" וכל פעם ששמעתי את זה רציתי פחות ופחות לנסוע.
הילינג מגיע מהרבה מסורות, והמטרה העיקרית שלו לדעתי היא לעזור לאדם למצוא את השקט, הנקודה העמוקה והשקטה שבפנים. בסך הכל אני עוסקת בחיבור האדם לגוף נפש ורוח ולא יכולתי להסכים עם הדעה הרווחת שבהודו נמצאת התשובה לזה. נכון, הילינג מקורו גם בבודהיזם, התרגולים, היוגה והתורה מכוונת את האדם למצוא בסופו של דבר את עצמו, או את האלוהי שבתוכו. אבל האם זו הדרך היחידה?
יש שאומרים שהעולם המערבי של היום מלא בהסחות דעת, שפע הבחירה והחומרנות שסביבנו מרחיקים את האדם מהנקודה הפנימית הזו, אבל אני תמיד הרגשתי שדווקא בתוך כל הרעש יותר קל לי למצוא את השקט כי הוא כל כך בולט, כשהכל שחור יותר קל לראות נקודה לבנה. הילינג מקורו גם ביהדות ואפילו בזרמים של פסיכולוגיה מערבית לחלוטין.
צילום מתוך ויקיפדיה
במרוצת השנים חקרתי וגיליתי שכל הגישות, מערביות ומזרחיות כאחד הן בעצם אסופה של המון דרכים להגיע לאותו מקום בטוח ושקט, ולנו נשאר רק לבחור איזה דרך מרגישה לכל אחד הכי נכונה ומתאימה. כאן בישראל יש לנו את היהדות – דרך מקסימה ורוחנית מאוד, לצערי דווקא כאן במדינת היהודים נעשה שימוש מסחרי בדת, שימוש שמוזיל אותה וגורם לאנשים דווקא להתרחק ממנה. בתקופה שלמדתי פילוסופיה יהודית, העקרונות נשמעו לי מוכרים ונזכרתי בסיפורים של חבריי מהודו על כל הדברים שלמדו שם ופתאום ראיתי כל כך הרבה קווי דימיון. המשכתי ללמוד ולחקור וגיליתי על זרמים בפסיכולוגיה שמדברים על מצבי תודעה שונים מהרגיל ושוב הדבר נשמע לי מוכר מהעבר.
האדם הוא דבר מורכב מיסודו. יש הרבה נוסחאות לפיצוח התעלומה אבל אני בשיטוטי וחיפושי אחר ה"אמת" גיליתי שאין דבר כזה "אמת". כל דבר הוא אמת לאותו רגע נתון, משפט או תנוחת גוף יכולים ברגע אחד להיחוות כאמת האבסולוטית וכתשובה לכל מסתרי העולם, ורגע אחד לאחר מכן האמת הזו יכולה להתמוסס ופתאום אנחנו לא מבינים מה ראינו במשפט הזה קודם לכן. בעצם הרגע הזה שדבר נחווה כאמת אבסולוטית הוא רגע שבו אני מחוברת לעצמי בצורה הכי מדוייקת לי באותו זמן, ואני חושבת שהחיפוש האמיתי הוא למצוא את הדרך להרגיש את החיבור העמוק הזה כמה שיותר במהלך החיים והיומיום, לקבל החלטות ולעשות מעשים מתוך אותה נקודה בהירה שבה ידוע לנו הכל.
כאן נכנסות לתמונה התורות השונות- תפילה בשביל אדם דתי היא טקסט שכאשר נאמר מתוך כוונה אמיתית נוצר החיבור האלוהי והנקי הזה של אדם לעצמו. אבל יש אנשים שכשהם נתקלים בטקסט של תפילה הם מסתכלים על האותיות והמילים ושום דבר לא מתחבר אצלם פנימה, רק עולים סימני שאלה "מה זה קשור אליי? למה אני צריך את זה?", כאן נכנס ארסנל הגישות וכל אדם יכול להכנס ולבחור לו את הגישה הקרובה לליבו. יכול להיות שלאדם אחד נקודת החיבור היא בכלל הר עם נוף ירוק או ספסל ליד הבית שבו גדל בתור ילד או קבלה או ברכת השמש או כוס קפה משובח.
אין תשובה אחת נכונה לכולם.
אני מרגישה בתוכי מן ציווי, ייעוד שמכוון אותי לעזור לאנשים שמחפשים את הנקודה הזאת לצאת למסע שלהם במציאה של האמת השקטה, הנקייה, האלוהית שלהם. זה מסע לא פשוט, שיכול לפעמים להיות גם מפחיד ותפקידי הוא לצעוד לצידם, לאחוז להם את היד כשצריך ולתת להם לרוץ כשהם רוצים ותמיד להיות שם כדי שיוכלו לחזור ולנוח בבטחה מהדברים שגילו, כי בעצם כל החיפוש הזה והאמת הזו היא הכרות אמיתית של האדם עם עצמו על כל גווניו וצבעיו, שמתאגדת בסוף לשביל ישיר לנקודה האלוהית שבפנים.
כתיבה: דניאל שטרן, 26, חיה במרכז הארץ ומטפלת בהילנג ופרחי באך.