ההתרגשות היא בלתי מובנת לכל אלה שלא היו במזרח הרחוק
אני עוד כמה ימים שוב חוזר להודו ,ארבע פעמים ב 5 שנים האחרונות, וההרגשה אותה הרגשה כמו בפעם השניה (הראשונה לאחר כ-20 שנה היתה יותר סקרנות, מה השתנה) והשלישית.
האמת שעכשיו זה קצת שונה כי המקום הראשון להגיע אליו יהיה נפאל בה לא הייתי כ-20 שנה. אני זוכר קצת את הטאמל וקצת את החברה ההולנדית שהיתה לי ורצתה שאסע איתה להולנד . אבל ההכנות לנסיעה וההתרגשות הם אותו דבר כמו בפעמים הקודמות. להזמין את כרטיס הטיסה, לשוב ולקרוא שוב מידע על הודו(על אף שכבר יודעים), להיכנס לאווירה של הנסיעה, וגם להיכנס לחנות המטייל לשמוע הרצאה (הפעם דני היה המרצה). לראות את כל הצעירים שזו פעם הראשונה שלהם, שרוצים להגיע להודו, מתים לשמוע כל דבר על הודו. להכין את הילדים שוב שאבא שלהם עומד להיעדר שוב כשלושה שבועות, במיוחד בפסח.( היי!! הם כבר התרגלו למי שחושב שאני אבא נוטש).
ככל שהתאריך מתקרב, מתחילים להכין את התרמיל, וואלה אבל הפעם זה נפאל קודם אז צריך לארגן בגדים שונים, שיט! וגם חיסונים!!! לא עשיתי חיסונים באף מקרה של נסיעה שלי להודו (רק אל תלמדו ממני…. ) והאמת שלא קרה לי כלום חוץ משלשולים שחטפתי דוקא לאחר ליל הסדר בבית חב"ד בדרמקוט.
והפעם אני נוסע עם שותפה שגם היא עשתה קילומטראז על הודו לא פעם אז כבר יש 2 עם ניסיון, אבל בדברים כאלה לך תדע אם נסתדר הרי לכל אחד יש תשגעונות שלו וצריך לדעת להסתדר, למזלנו הרי יש לנו ניסיון גם של חיים וזה יכול לעזור לנו. הבעיה שלי זה הבגדים. לטרק בנפאל צריכים בגדים מיוחדים ואני די גדול ביחס לנאפלים נעל מספר 47 לך תדע אם יש להם ופה זה עולה הרבה כסף, ואין לי חשק להשקיע לחד פעמי, וכמובן בגדים – אם יש שם בגדים שיתאימו לי .
אני חושב בנתיים על הטיסה (עם הירדנים הנפלאים) של כ-6 שעות, על רגע הנחיתה, וכאילו להרגיש שחזרתי הביתה ,הקולות הריחות הלכלוך ,כאילו לקחת שאחטה מהודו ולהכניס לריאות. וואללה אני מסומם!!!! מסומם על הודו!! חחח בחיים לא עישנתי ועכשיו אני הולך לעשן את הודו חחח.
טוב אז נשארו כמה ימים ,מקווה לישון טוב לילה לפני הטיסה כי בטיסה אני ישן חרא. ולכל המקנאים כשאתם תיסעו אני אקנא בכם ללא שום בושה.