מדוראי

לאחר ההלם הראשוני מהרעש ברחובות והצפיפות, העיר מדוראי תמצא פינה חמה בליבכם ותבינו כי אפשר ורצוי לשהות בה שבועיים תמימים ולהספיק לראות את כל מה שיש לה להציע. מדוראי שוכנת במדינת טאיל נאדו שבדרום הודו, נחצית על ידי נהר הוייגי (Vaigai), והיא אחת הערים הגדולות במדינה. למי שזמנו בטאמיל נאדו קצר- מדוראי מייצגת את תמצית החוויה הטאמילית והיא אחת הערים העשירות במדינה. כדאי לדעת שממדוראי ניתן להגיע גם לעיר קודאיקנאל (Kodaikanal), נסיעה זו אורכת כ-4.5 שעות.

הפוסטר המשוטט בעיר מדוראי. צילום: זהבה דוד

מדוראי היא ה- תחנה לחובבי המקדשים מבינכם, אשר ימצאו את העיר קסומה נוכח מבחר עצום של מקדשים שהיא מציעה. המפורסם שבמקדשי מדוראי, מקדש מינאקשי (Meenakshi), מהווה סיבה מרכזית לביקור בעיר מדוראי. מדובר במקדש דרווישי (מתקופת דרוויש, מלך האימפריה הפרסית), גדול מימדים ומצועצע, אשר הפסלים בו נראים כקריקטורות שנלקחו מסרט מצוייר. מקדש זה, בעל 12 עמודים מרהיבים ביופיים כאשר ארבע החומות המרכזיות שלו נושאות אלפי תבליטים צבעוניים ומרתקים של אלילי הדת ההינדית, במרכז המקדש נמצאת בריכה ואף מוזיאון. מעניין לראות את הכתובות שעל הקירות הפנימיים ואת אזורי הפוג’ה שהכניסה אליהם מיועדת להינדים בלבד. שעות הכניסה הן: 5:00-12:30 ושוב ב 16:00 עד 21:30.

מקדש מוכר אחר בעיר מדוראי הוא מקדש הסלע (או בשמו המלא  (Tiruparankundram אשר נמצא במרחק כחצי שעה נסיעה באוטובוס (מתחנת האוטובוסים העירוניים של מדוראי) כפי שניחשתם משמו, הוא מקדש החצוב בסלע. ייחודו כה בולט, עד שצריך לחזור אליו שוב כדי לתפוס באמת כיצד הוא בנוי. במקדש עצמו ישנם שלושה אגפים עיקריים: אזור התפילה (פוג’ה), אזור הפסלים הקדושים ואזור הלימוד. באחרון ניתן לראות (באישור וליווי של אחד ממדריכי המקום) את ‘פרחי הכהונה’. גילם נע בין 6-18 ושם הם לומדים ומתרגלים לימודי קודש.

אם לרגע חשבתם שביקורכם בעיר מדוראי יסתכם אך ורק בסיור מקדשים- הרי לכם טעות! יעיד על כך מוזיאון גנדי של העיר מדוראי, הידוע כאחד מאתרי החובה של העיר. הצניעות של המוזיאון, שכה מסמלת את דמותו של גנדי, מלמדת דבר או שניים על ההיסטוריה של המנהיג. שעות הפתיחה הן בין 10-13:00 ובין 14:00-16:00.

מקום נוסף בעיר מדוראי ששווה להקדיש לו זמן לביקור הוא ארמון Tirumalai Nayak . בכל ערב בשעה שבע ישנו מופע אור קולי, בתשלום סמלי. אך אל דאגה, גם אם תגיעו בבוקר, תוכלו להתרשם מהמקום ומצורת הבניה המיוחדת שלו. התענוג ללא תשלום.

מדוראי- מופע אור קולי בארמון. צילום: זהבה דוד

ואיך אפשר בלי לדבר על הדבר החשוב באמת- האוכל של מדוראי: ישנן מסעדות רבות הסמוכות למקדש מינאקשי וזו ההזדמנות ללמוד את רזי אכילת האוכל הדרומי של הודו. במקום צלחת, תזכו לקבל עלה בננה גדול, עליו יוגש האורז ולצידו שאר תבשילי הירקות.

שימו לב- לא ניתן להשיג אוכל מערבי ברוב העיר.

פינת האקסטרא: למי שתמיד שאל את עצמו, האם אפשר לייצר חלב לא רק משקדים, אורז, סויה, קשיו וכו’. התשובה היא- כן! חלב כותנה- בכמה דוכנים בעיר מדוראי ניתן להשיג חלב המיוצר מכותנה בצבע לבן- כתמתם. מי שיעיז לנסות עשוי לטעום חלב מתוק ועשיר שיכול בקלות לבוא במקום ארוחת ערב.

הבה נסכם, באופן כללי אם מגיעים אל מדוראי כדאי לשכור מדריך מקומי, אשר יוכל להעשיר את הסיור בידע ובסיפורים אודות המקדשים בעיר, הדת והתרבות בעיר.