והפעם בפינה מתארח קורא ויוצר מוכשר ביותר, עדיאל כהן חדד, בוגר לימודי אנימציה במכללת ספיר שנסע להירגע בהודו אחרי שהבטיח לעצמו לא לצייר יותר לעולם, ולמזלנו לא עמד בהבטחה. עדיאל חושף בפנינו ארבע יצירות מופלאות שמתעדות חוויות שלו מהטיול ומשקפות את ראשו היצירתי והקומי.
בשנה שעברה, בעקבות הופעה של ימאן בלוז החלטתי שאני רוצה לטוס להודו וללמוד פרקשן. אז סיימתי לעבוד, סיימתי ללמוד וטסתי. התחלתי את הטיול בברלין כי אני וחברה טובה החלטנו שאנחנו רוצים לראות עלים בשלכת, לבזבז מלא כסף ולחטוף את הכאפה של הודו כמה שיותר חזק. הפעם הראשונה שנגעתי בטבּלה הייתה גם האחרונה, כשקלטתי שבשביל לנגן אני צריך לצאת עם זה מהרחם. אז ויתרתי. במקום זה זכיתי לרכב על פילים, להישדד על ידי נוכלים, להתעלף, לנסוע על אופנועים, לשלשל, להיכנס לבתי חולים, להפוך לאריק לביא, לקבל סטירות מבחורות, לאכול סוכריות ולאבד שן, לפגוש ים של אנשים מקסימים, לחוות כל רגש שקיים על הסקאלה ולאכול מילקי בר, שזה שוקולד נסטלה לבן במילוי תות.
עדיאל מדגמן אנימציה ריאליסטית בהודו
כשחזרתי הרגשתי צורך טבעי לספר על כל מה שעבר עלי, אבל אני שונא שאנשים שחוזרים מחו"ל מתחילים לחפור אז די סתמתי. במקום זה חזרתי לעשות משהו שלא עשיתי כבר שנה ושהבטחתי לעצמי שלא אעשה יותר בחיים, חזרתי לצייר. הטיול סיפק לי אינספור רעיונות לאיורים, רובם נשארו בשלב הסקיצות וחלקם המועט הצליח לעבור לשלב הגמר. ומתוכם ארבעה מתפרסמים כאן באתר שמספק פרסים שווים למי שמתאמץ.
1. בהאמפי מצאנו קססונית (סירה קטנה עגולה) נטושה. הסתכלנו ימינה ושמאלה ונכנסנו איתה לאגם הנטוש שליד הסכר. באגם הזה לא שחו אנשים, הסלעים הענקיים היו לבנים מחרא של ציפורים ואני זכרתי שראיתי תמונה של תנינים משתזפים על הסלעים. אני הייתי הגבר היחיד אבל אלוהים כמה ששיקשקתי.
2. נחתתי בדלהי הישר מברלין עם שיער מחומצן ומבט של אירופאי שמתגעגע לאפלשטרודל שלו, טרף קל לכל הנוכלים שמסתובבים מחוץ לשדה התעופה. כשקלטתי שעובדים עליי, כמו שהזהירו בלונלי פלנט, זה כבר היה מאוחר מידי…
3. בדרכים עם חבני, חבני נהג בכבישים הבלתי אפשריים של הודו ואני ישבתי מאחוריו עם מפה וכיוונתי. אני רחפן לא קטן כך שמן הסתם הלכנו לאיבוד מספר לא מבוטל של פעמים. היינו עושים גם מלא הפסקות סיגריה בדרך ובגלל אחת כזו פיספסנו הזדמנות שירדוף אחרינו פיל כך, נודע לנו מחבורת אופנוענים אליהם הצטרפנו.
4. באוטי פתחנו קייטנה, היה לנו את איציק המדריך שהולך לאיבוד, שוקו ולחמניה, בעל גאסטהאוס שמביא לך תה למיטה, את משלחת 2 שתמיד נתקעת מאחורה והרגשה כאילו אתה בן 6 עוד פעם וכל מה שמעניין אותך זה לרבוץ מול ערוץ הטלוויזיה ולאכול שוקולדים תוצרת בית.
יש לכם גם יצירות בהשראת הודו? כתבו לנו ל tal@hodu.co.il
.jpg)
.jpg)
.jpg)