Article

ליטל אנדמן- מידע כללי ודרכי הגעה

לאחר שמיציתם את החוף והשנירקולים בהאבלוק, הגיע הזמן לצאת לדרך! על מנת להגיע אל ליטל אנדמן צריך לחזור לפורט בלייר ולקחת משם מעבורת ישירה אל ליטל אנדמן. בשנה האחרונה משרד התעבורה המרכזי בפורט בלייר הוריד את כמות המעבורות שיוצאות אל ליטל אנדמן משתיים ביום, וכיום המעבורות היוצאות אל ליטל אנדמן אינן מופיעות בלו”ז, ועל מנת לתפוס אחת יש צורך לשאול במשרד מתי יוצאת מעבורת, דבר היכול להשתנות גם תוך כדי היום. ברגע שהצלחתם לתפוס מעבורת מצפה לכם הפלגה של 8-9 שעות עד ליטל אנדמן. גם במעבורת, כמו בכל תחבורה ציבורית בהודו, יש מחלקות- אך בסופו של דבר אין הבדל גדול ביניהן כי כולן צפופות ומחניקות. כדי להעביר את ההפלגה בנעימים מומלץ לצאת לסיפון, שם תזכו ברוח נעימה וים אינסופי, שמדי פעם נשבר בידי להקת דולפינים שבאה לשחק עם המעבורת, על רקע שקיעת השמש בים.

מפליגים אל ליטל אנדמן.

ליטל אנדמן- מקומות לינה ותחבורה

בעיר המרכזית באי ליטל אנדמן, האט ביי (Hut Bay), אליה מגיעה המעבורת, ישנו גסטהאוס ממשלתי זול (חדרים בכ-150 רופי) עם מסעדה צמודה, אך מומלץ לקחת ריקשה אל ג’ינה ריסורט (Jina Resort), זהו גסטהאוס עם מספר בקתות קטנות המסודרות במעגל מסביב לחצר יפה עם ערסלים ובעל גסטהאוס שיכין לכם את הדגים הטעימים ביותר בכל הארכיפלג. בכל מקרה כמו בכל מקום בהודו, נציגים של הגסטהאוסים יחכו לכם בירידה מהמעבורת. הדבר הבא שמומלץ לעשות הוא לשכור אופנוע, כיוון שהאי ליטל אנדמן גדול וכדי להגיע לאתרים בו צריך כלי תחבורה, ואופנוע יעלה לכם בסביבות ה-200 רופי ליום.

ליטל אנדמן- אטרקציות מרכזיות

ליטל אנדמן הוא אי שרובו מכוסה ג’ונגלים, בהם ניתן לטייל, כאשר אחד המקומות היפים ביותר הוא “המפל הלבן” (White Surf Waterfall), אשר נמצא כ-6.5 קילומטר צפונית להאט ביי ובו תראו 3 מפלים הנשפכים אחד אל השני ובהם בריכות שניתן לרחוץ בהם את הזיעה והעייפות. המקומיים מספרים על קרוקודיל שנמצא לפעמים בבריכות אך לי לא יצא להיתקל בו. חוץ מהמפל הלבן, האי ליטל אנדמן מציע שלל אטרקציות- טיולי יום בג’ונגלים (אפשר להיתקל בפילים), גלישה, וכמובן את הפנינה של ליטל אנדמן-  לגונת באטלר ביי (Butler Bay Lagoon), החוף היפה ביותר באי, בו ניתן לרחוץ, לגלוש (בחלקו הצפוני) או סתם להשתזף מבלי לסבול מזבובי החול הנמצאים בשאר החופים. אטרקציה נוספת בליטל אנדמן היא נסיעה למגדלור ממנו נשקף נוף בראשיתי, אך כדי לעשות זאת יש צורך באישור מיוחד כי המגדלור נמצא בשמורה של אחד השבטים המקומיים. חשוב לציין כי ליטל אנדמן הוא אי ענקי וכדאי לשאול את המקומיים על מקומות מומלצים או סתם לקחת בקבוק מים ו”ללכת לאיבוד”.

החופים המטריפים של ליטל אנדמן.

ליטל אנדמן- סיכום

לסיכום, אם כבר הגעתם עד לאיי אנדמן, שווה להקדיש שבוע בשביל ליטל אנדמן. האי מציע חוויה שונה של טיול, ונופי הבראשית שתראו שם יכניסו שלווה גם באדם הלחוץ ביותר!

800 רופי ללילה, ארוחת בוקר בהרי ראמה, מצעים אצל אבי ורנסי, מעיל עור אצל שייח והופ – כרטיס אוטובוס ליעד אחר בהודו.  “מיצינו את דלהי אחי, בוא נעוף מפה”.   אז רגע, לפני ההכרזה הזו, בואו תקראו על מה שלא מיציתם… בכתבה זו נסקור את דלהי שלא הכרתם: שכונות אחרות, קניונים, מועדונים ומסעדות ושכונות שיגרמו לכם להרגיש שאתם בפלורנטין, קניון ארנה, או שינקין. נתחיל את הכתבה באפשרויות תחבורה (נחליף רכבת תחתית בטיימס סקוור?),  ניתוח כמה זה עולה לנו (תכינו את הארנק לבילוי בדיוק כמו בתל אביב) ומהי תרבות היציאה (דפקת יציאה מאוחרת? תשכח ממקום, אתה עדיין בהודו, לא בפלורנטין),  ונמשיך את הכתבה בסקירת השכונות עצמן.

ניו-דלהי – תחבורה אל שכונות אחרות מהמיין בזאר

התחבורה המוכרת לכולנו בהודו בתוך הערים היא לרוב ריקשות.  במקרה ונוסעים למרחק קצת יותר ארוך בדלהי גם מוניות רכב רגילות, מהסוג שאולי מוכר לחלקכם כאשר אתם נוסעים לשדה התעופה…   אפשרות נוספת נהדרת בדלהי היא המטרו,  זול, מהיר וחדיש, רק שבשעות יום רבות צפוף מאוד.   נשים שלא רוצות שידחפו עליהן במקרה צפיפות מוזמנות לפנות לקרון הנשים המיוחד מקדימה.      התחנה הקרובה ביותר למיין בזאר היא rama krisha ashram marg,  היא נמצאת בצידו ההפוך של המיין בזאר לצד של תחנת הרכבת new delhi station.   לרוב היעדים תצטרכו להחליף רכבת תחנה אחת משם,  ב-rajiv chowk,  שהוא סוג של הטיים סקוור ההודי בכל הקשור לסאבווי…   כדי לצאת לבילוי בשכונות שאותן נסקור מהמיין בזאר, דרושה לעיתים נסיעה של 20 דקות.  אנו ממליצים להתפנק עד הסוף,  כי אתם עומדים לצאת לערב שאינו מאפיין את רובו של הטיול התרמילאי של הודו.  עלות מונית מהמיין בזאר היא לרוב סביב 400 רופי, משהו לא נורא כאשר מתחלקים מספר חברים.  קחו בחשבון שציון שם השכונות אותן נציין יעלה מעט את התעריף ההתחלתי בו ינקוב הנהג.  התמקחו בנימוס.  שיטה טובה אחרת היא להזמין מונית מהגסט האוס – בקבלה ישמחו לספק לכם מונית במחיר הוגן,  כפי שעושים בהסעות מהמיין בזאר לשדה התעופה.

ניו-דלהי – חיי הלילה ונורמות

בהגיעכם למועדון אתם יכולים להרשות לעצמכם להתלבש יפה. אפילו אולי קצת יותר חשוף ממה שנהוג ללבוש ברחוב בדרך כלל. רוב הסיכויים שלא תהוו אטרקציה גדולה ממש שכן במועדונים אתם יכולים להיחשף לקהל ממעמד הביניים והמעמד הגבוה של הודו, ותראו שהסארי לא ממש נכלל בלבוש לבילוי הערב. בניגוד לתל אביב שלנו, שהיא עיר ללא הפסקה, בניו-דלהי דווקא יש הפסקה. היציאות לבילוי מתוכננות לשעות הערב המוקדמות יותר, החל מ 20:00-22:00. רוב מקומות הבילוי נסגרים כבר בחצות וחצי. כמו כן, אם אתם רוצים למצוא מקום באיזה בר טוב, כדאי מאוד שתצאו מוקדם יותר.

את הפנג’בי משאירים לארוחות משפחתיות. מבלים במועדון בעיר

ניו-דלהי – כמה זה עולה לנו?  מיסים ותעריפים

שימו לב, שימו לב!  לבלות בדלהי עלול לעלות לכם כמו שהות של יומיים-שלושה בחדר בקאסול. אבל ככה זה, כשרוצים את הטוב ביותר בעיר אז משלמים יותר. דבר חשוב שכדאי שתדעו בהגיעכם לעיר הוא שבמסעדות, בתי קפה, מועדונים, פאבים וגם במלונות יש את עניין תשלום המיסים. שימו לב שבכל חשבון שתקבלו תמיד יוסיפו לכם אחוז של מיסים. כמה? זה תלוי. אלכוהול למשל זהו מס גבוה. ישנם מקומות שהמיסים יהיו 30% מהחשבון ויש כאלה שהרבה פחות. אתם יכולים לברר בכל תפריט בו תעיינו אם המחיר כולל  מיסים או לא. אז על מנת למנוע הפתעות לא נעימות, תנסו לזכור את הפרט הזה.

מוניות- ישנן מוניות עם מונה (במחיר התחלתי של 30-50 רופי) ונסיעות לשכונות מסויימות, קניונים וכו’ יכולות להגיע בקלות ל-300-500 רופי.

וזה רק על דיאט קולה, צ’יפס וכמה בירות תמימות… תוסיפו מיסים והופ החשבון קופץ

טיפים- עניין הטיפים תמיד מעלה את השאלה האם נהוג או לא נהוג להשאיר טיפ? התרבות המערבית הכניסה את הנוהג הנ”ל, אך שימו לב בזמן שאתם מקבלים את החשבון אם הסעיף של מתן טיפ למלצר לא כלול כבר במחיר הסופי. אם  זה כלול קבלו פטור, אם לא – לשיקול דעתכם, אבל לא יזיקו כמה רופיות כדי להביע את שביעות רצונכם. פה זה כבר עניין של תפיסה אישית. יש האומרים כי הכנסת הטיפים להודו במסעדות “תקלקל אותם כמונו”, אך מצד שני הודו מבוססת על טיפים בכל מיני שירותים אחרים,  למשל סבלים אז מה רע שגם בתחום המסעדות?  לשיקול דעתכם.
קבלו טיפ על הטיפ: “טיפ” זו מילה בינלאומית. במידה ואתם פותחים דיון בנושא מול פניו של המלצר, המילה “תשר” תעזור לכם…

אוקיי – מוכנים?  נתחיל בסקירת המקומות המעניינים שתמיד רציתם לדעת עליהם!!

  Hauz khas village – אין נימוק  מדוייק למה המיתחם הזה, האוז קאס וילג’,  הצמוד לשכונת האוז קאס, יכול להיחשב כמקבילה לפלורנטין.   אולי כי השם מזכיר את הוילג’ של ניויורק?  ואולי האוירה…  המקומיים מספיק מבוססים בכדי לבלות בו. אמנם אין AMPM וגם לא כלבים משוטטים, אבל האנרגיות… האנרגיות מזכירות במקצת את ההוויה של הדאון טאון של תל אביב – מדובר במדרחוב בו תוכלו למצוא בתי קפה, ברים, דאנס קלאבים ססגוניים ועוד. ישנן גם מסעדות יוקרה שיהיו רחוקות מהדאבה של המיין בזאר מבחינת המחירים אבל יפתיעו אתכם במנות גורמה. כמו כן, תוכלו למצוא חנויות אופנה מקסימות ופריטים יפים לכל פאשניסטה.  הצעת תחבורה שלנו:  הגיעו למקום במטרו בשעות הערב,  אל תחנת hauz khas (הקו הצהוב) ומשם ריקשה אל מיתחם הוילג’ שתעלה 100 רופי,  וחיזרו במונית בשעת לילה מאוחרת (“לילה בהודו” = חצות,  גג :1:00 ) – 300-450 רופי תלוי ביכולת המיקוח שלכם.

שלטים מהבהבים של בתי קפה, ברים, דאנס קלאבים ססגוניים. האוז קאס וילג’

המלצת הצוות– להתחיל בארוחת גורמה במסעדת הZEEF ולסיים בדאנס בר .RASATA BAR

 Vasant kunj– זהו אזור הקרוב לאונירסיטה ומלא בסטודנטים.  אם אתם מכירים סטודנטים נסו להתחבר איתם ולצאת לבתי הקפה הקטנים.  רובעי המגורים יוקרתיים יותר.  באזור זה נמצא קניון  Ambience mall שלעומתו הקניונים בהרצליה מחווירים. לקניון זה אפשר להגיע לא בהכרח לצורכי קניות אלא יותר לצורכי בילוי. לאחר שישבתם קצת ב-starbucks,  אל תשכחו שיש במקום את בר ה- Strikers,  דאנס בר יוקרתי ואוכל מעולה, שמומלץ להגיע אליו מוקדם אם לא הזמנתם מקום מראש. אם תגיעו מאוחר כמו שאנחנו עשינו,  תעמדו כל הערב ותראו 100 שולחנות מלאים במעמד הביניים ההודי מחייך אליכם.   ולא,  שלא כמו שאולי אתם רגילים בהודו,  הם לא יזמינו אתכם לשבת איתם כי אתם תיירים. אתם בהודו אחרת.

מפזזים ושותים לצד מוריסון, לנון והנדריקס. לא לשכוח להזמין מקום או להגיע מוקדם

– Connaught Placeקוונאט פלייס- מהאזורים היותר מוכרים והקרובים למיין בזאר (10 דקות בריקשה). מקדונלד’ס, פיצה האט, פיצה דומינוס, סטארבקס, פאבים, מועדונים וחנויות מותגים מהמובילים בעולם מחכים לכם שם.

Khann Market– בשוק זה, שנמצא לא רחוק מקונאנט פלייס, ישנן מסעדות טובות מכל הסוגים, החל במסעדות איטלקיות ועד האסייתית המעולה Sidewolk.

שלטי מותגים מאירים לעברכם. הקוונאט פלייס

Gurgaon – גוראגון.  שכונת ההייטק שבדרומה של דלהי מלאה בחברות ממשלתיות, טלפוניה,  הייטק ומה לא. קצת מזכיר את ההרצליה פיתוח שלנו.  לחובבי השופינג השכונה מציעה קניונים עם סיילים מטורפים,  אבל לא רק – בכל יום ראשון מתקיים שוק מוצרים אורגניים מהחווה. JOR BAGH MARKET LODI בין השעות 9-14.

אפילו המנורות בשווקים מושקעות

DLF– אזור קניות מכובד עם קניון מכובד לא פחות שניתן למצוא בו הכול, החל ממותגי בגדים וקוסמטיקה מוכרים ועוד.

שפע של קומות על המדרגות הנעות

לקשמינגר רמש-פארק –   חפצה נפשכם במציאות של בגדים מעודפי ייצור או סוג ב’ של מיטב המותגים? בשוק הנ”ל (אם תפשפשו היטב בחנויות הבגדים) תוכלו למצוא את המותגים המערביים (זארה, מנגו וכו’) שלרוב מיוצרים בהודו (ובגלל זה הם שם). השוק נפתח בשעה 11:00.

LADO SARAI– אזור בו ישנן גלריות אומנות ואת אחד המועדונים הגדולים והידועים בעיר:  הSHROOM-. למועדון הזה לא תמיד קל להיכנס,  אך בגדים טובים, וקשר עם יחצנים הודים שיכניסו אתכם לרשימת המוזמנים, יכולים להגביר את הסיכוי!  המועדון נמצא ב-cresent mall לא רחוק מ-qutab minar האתר התיירותי המפורסם הנראה למרחוק משכונות דרום דלהי.
בשכונה זו תמצאו גלריות אומנות הודית מודרנית, כגון:

EXHIBIT 320  |  Anant Art Gallery  |  Art positive  |  Must Art gallery

VASANT VIHAR– אחד מהרובעים היוקרתיים והמפורסמים של דלהי,  שם תוכלו לצאת לסרט באנגלית,  ארוחה במסעדה טובה.  המקום הראשון בהודו שבו נפתח סניף מקדונלדס בשנת 1996 והומצא המותג maharaja mac!

ולסיום-קצת שיק בשוק- MY BAR

ולמי שממש לא רוצה לצאת מהמיין בזאר אבל כן רוצה להרגיש קצת שיק ופחות שוק בכניסה למיין באזאר (לא מכיוון תחנת הרכבת אלא מהצד השני) יש… בר! ממש ככה- בר עם פלזמות, עשן סיגריות, שתי קומות ובירה של קינג פישר. MY BAR. זה יכול להיות הבר שלכם אם תשארו שם מספיק.

אתרים נוספים מחוץ  למיין באזאר יש כמעט בלי סוף. דלהי מתפתחת וגדלה בקצב כזה שעד שתסיימו לקרוא את המאמר הזה כבר יפתח בר חדש, שכונה חדשה ואטרקציות חדשות. מה שכן, שימו לב למה שנכתב בתחילת המאמר – לניו דלהי חוקים משלה, אבל עצם היציאה מהמיין באזאר לעבר מקומות חדשים ומרעננים שמסמנים את השינוי שחל בהודו מבחינה תרבותית- כלכלית- חברתית, לגמרי שווה את זה. חוץ מזה, תודו שהתגעגתם לשמלות ערב מזארה, חליפות מטומי הילפגר וכוס בירה ביד…

אקזוטי מרענן ומשעשע. תרמילאים ביום כיף בקניון בדלהי

ולסיום ניתן לכם המלצה על מקום מעניין לבקר,  שהוא לא בדיוק שכונה:

Sulabh International Museum of Toilets – מוזיאון האסלות – אל תצחקו אבל מדובר במוזיאון מעניין. המוזיאון לא רק עובר על ההיסטוריה של המצאת האסלה וכו’, אלא יש בו אפילו מעבדה פעילה שמדגימה איך מייצרים מגוף האדם חשמל, גז לבישול, מים להשקייה וכדומה. הביקור מרתק ושווה את הביקור. הכניסה ללא תשלום, פתוח בימים שני-שבת בין השעות 10:30 עד 17:30.

Sulabh Gram RZ-83 Mahavir Enclave, Palam-Dabri Road,New Delhi

www.sulabhtoiletmuseum.org

מרתק, מעניין ולא צריך לשאול איפה השירותים פה. מוזיאון האסלות

דייגים בחוף קובלם. צילום: Matt Paish

חוף קובלם – רקע

במסע אל תוך מדינת קרלה ובדרך לחוף קובלם (Kovalam), יזדמן לכם לשטוף את העיניים בהרבה ירוק מכל הגוונים, בנסיעה או בשיטוט במטעי התה הנראים בצדי הדרכים, דרך שדות האורז ועד לעצי הקוקוס שצומחים פרא מסביב. השילוב של היותה מדינת חוף טרופית אשר שזורות בה לגונות של מים מתוקים הופך את הנוף שלה לייחודי ואת המרקם האנושי שמתיישב סביבה למגוון. תוכלו למצוא בה שלל הרפתקאות נוסח מופעי אומנויות לחימה מקומי ואתרי גלישה מרהיבים, או לחילופין להירגע עם מסג’ איורוודי המזוהה עם המדינה.

לפי השם יש להניח שכבר ניחשתם נכון- מדובר בחוף, אבל הנה גם טיזר קטן ממש על קצה המזלג:

חוף המגדלור, קובלם. צילום: Mehul Antani

רצועת החוף של קובלם מחולקת לשלושה חופים מרכזיים, שניים מהם, Hawa beach ו- Samudra beach, די עמוסים בדייגים וברשתות דיג ואילו החוף השלישי Lighthouse beach מוקדש ברובו לפעילות תיירותית, שמאגד בעצם את רוב ההתרחשויות ופעילויות הים- שחייה, גלישה וצלילה.

אגב, אם תהיתם מדוע השם האווה (Hawa) מזכיר לכם את חוה, האישה העירומה, זה כנראה בגלל שזה נכון! החוף קיבל את שמו על שם מנהגן של נשים אירופאיות להשלים את השיזוף בחלק האחורי של החוף (והגוף). כיום התופעה לא אמורה להישנות, כי בחוף קובלם, כמו ביתר הודו, השיזוף בעירום, אסור. השיזוף עדיין מותר בחוק, אבל, חכם בשמש.

אם הגעתם עד פה, סימן שיש לכם חוש תיירות מפותח וכבר קניתם כרטיס בכיוון אחד לחוף קובלם, אז איך הכי נוח להגיע?

חוף קובלם- דרכי הגעה

חופי קובלם ממוקמים כ-16 ק”מ מהעיר טריוונדרום Trivandrum המרכזית, כך שהכי נוח להגיע משם; במונית אם בא לכם להתפנק, או באוטובוס או ריקשה. בעיר טריוונדרום יש גם שדה תעופה שמקושר עם מגוון יעדים כמו מומבאי, דלהי , קולקטה ועוד. תוכלו גם להגיע ברכבת או עם אוטובוס מהעיירה ורקלה המרוחקת כ-30 ק”מ צפון-מערבית מחוף קובלם, ובה נמצא אחד החופים המתויירים ביותר בקרלה.

חוף קובלם- עונה מומלצת

גילוי נאות: בעונת התיירות חוף קובלם מנוקד בהרבה מאוד אנשים. למרות שהחוף יהיה עמוס, בכל אופן כדאי להגיע בעונה היבשה בין החודשים אוקטובר ועד מרץ כדי להימנע מהרפתקאות המונסון. מי מכם שמגיע לדרום דווקא באוף-סיזן (חודשי הקיץ- יולי עד ספטמבר) יכול להנות מנופש מיוחד ומשונה בחוף קובלם, מלווה בגשמי צהריים- שהם חוויה בפני עצמה.

חוף קובלם- מה עושים שם?

שאלות שכדאי לשאול: מה אוכלים, מה שותים איפה ישנים ומה עושים בין לבין? בחוף קובלם, כאמור.

מבחינת תיירות נופש, קרלה נמצאת מעט מאחור, לטוב ולרע (בכל זאת אתם בהודו). למרבה המזל קרלה מחפה על כך בעזרת העובדה שהתברכה בפנינת התיירות יוצאת הדופן, הלא היא חוף קובלם וסביבותיו. רצועת החוף של קובלם מרהיבה ולא מביישת את החלומות הכי ורודים שלכם על נופש במיטבו.

התיירות בקובלם מסודרת ומבוססת מאד ביחס למקומות אחרים בהודו; כאן תמצאו חופים חמימים ומפנקים, לצד מגוון הרפתקאות הגלישה למיניה. תוכלו ליהנות מהמטבח ההודי-דרומי המגוון בתוספת מתנות של אוכל טרי מהים. כידוע קרלה היא בירת האיורוודה- הרפואה ההודית המסורתית. בהתאם לכך תוכלו למצוא בכל פינה הצעות לטיפולים מיוחדים, מסג’ים מפנקים ודיאטות משונות. מומלץ לעשות סקר במכונים השונים ולחפש המלצות ותעודות עבור מטפלים מקצועיים ואמינים.

מסג’ איורוודי מסורתי. חוויה דרום הודית. צילום.

שימו לב: טיפ חוצה את החוף- חשוב לדעת שהיות וחוף קובלם הוא המקום המרכזי ביותר לתיירים, עלות המחייה בו היא גם היקרה ביותר בסביבה. קובלם מציעה שלל מקומות לינה מפנקים שמתאימים לתיירים (מפונקים שיודעים ליהנות מהחיים), מעט גסט האוסים והום-סטייס שקשה למצוא בהם מקום בשיא העונה. אבל החדשות הטובות הם שמסביב לחוף קובלם יש כמה כפרי נופש שבהם ישנן אפשרויות מפנקות לצד צנועות יותר ודרכי הגישה ביניהם זמינות ונוחות. ואם כבר בטיפים עסקינן:

כמו בכל מקום בהודו, גם בחוף קובלם כדאי להיות עירניות, וגם עירניים, ולשקול איפה מתאים ביקני ואיפה כדאי להתכסות ולשמור על קצת צניעות כדי לא להתבאס ממבטים חדים.

חוף קובלם – סיכום

חופים בהירים, ים כחול צלול, מגדלור ופירות טריים. זה לא סתם תיאור של גלויה, זה חוף קובלם, שמחכה לכם אי שם בקרלה, השפיץ של הודו.

היכונו לחוויה מיוחדת.

מקדשים על רקע פסגות לבנות. מנופי המנאסלו.

מנאסלו- רקע

המנאסלו (Manaslu) נמצא בנפאל. זהו ההר השמיני בגובהו בעולם, המתנשא לגובה של 8,163 מטרים- 72 מטרים יותר מפסגת האנאפורנה I השכנה. פסגת המנאסלו שייכת לרכס נפרד מרכס האנאפורנה, והוא ממוקם כ-25 ק”מ ממזרח לאנאפורנה, צפונית מערבית לקטמנדו. משמעות השם מנאסלו, אם תהיתם, היא ‘הר הנפש’.

מנאסלו סרקיט (Manaslu Circuit) או אראונד מנאסלו, הוא טרק באורך כ-180 ק”מ, אשר מקיף את הר המנאסלו מצפון, בשטחי שמורת הטבע, ניחשתם נכון, המנאסלו. הטרק אורך בין 14-18 ימים, עם אפשרויות להתחבר למסלול בטסום-ואלי (Tsum Vally) או להמשיך לסיבוב נוסף באנאפורנה. קצת בדומה לאנאפורנה, הטרק מאפשר היכרות מקרוב עם מערכות אקלימיות שונות, מיערות סוב-טרופים באזורים הנמוכים, לכרי מרעה אלפיניים ובהמשך לקרחונים קפואים באזורים גבוהים וצחיחים.

נופי המנאסלו המגוונים.

עד לפני 7 שנים היה אראונד מנאסלו מסלול לא מוסדר, המחייב לינה בקמפינג. בזכות פיתוח תיירותי מואץ נבנו לפני כשלוש שנים גסט האוסים לאורך המסלול וכיום מדובר בטרק מסוג Tea House Trek (מידע נוסף על סוגי טרקים במאמר טרקים בנפאל). ביחס לאנאפורנה עדיין מדובר בטרק עם תשתיות בסיסיות, כלומר מרחקים גדולים בין הגסט האוסים, מה שמכתיב ‘מסגרת’ לטרק, ולא מאפשר את הגמישות של אפשרויות הלינה הרבות באנאפורנה (גם מבחינת מבחר אפשרויות הלינה, וגם מבחינת מרחקי ההליכה בכל יום).

יתרונו של המנאסלו על פני האנאפורנה הוא באטרקטיביות לתרמילאים שמחפשים חוויה ‘ראשונית’ של טרק; המנאסלו לא ממסוחר (עדיין), ואין בו גישה לרכב. זאת בניגוד לדרך העפר שנסללה בשנים האחרונות באנאפורנה, אשר מאפשרת הגעה פשוטה לכפרים- לטובת המקומיים ולטובת אנשים המתקשים בהליכה ורוצים גם הם להנות מההימלאיה.

מנאסלו- עונה מומלצת

עונות התיירות בנפאל כולה מוגדרות היטב ונעות בין החודשים מרץ-מאי ומסוף ספטמבר עד נובמבר. התקופה העמוסה ביותר במסלול היא באוקטובר- נובמבר. בנובמבר מתקיים באזור ‘מירוץ מנאסלו’- מירוץ אתגרי של 7 ימים (מעל 200 ק”מ ועלייה עד גובה של 5100 מטרים!). אז אם הייתם רוצים להתחמק מהצפיפות היחסית ודאו מראש מהם התאריכים של המירוץ.

מנאסלו- הכנות לטרק

טרק במנאסלו כרוך במספר דרישות מחייבות. אי אפשר לצאת לטרק עצמאית וכנראה שגם את ההסעות תסגרו כבר דרך הסוכנות דרכה תשכרו את הפורטר/המדריך. היציאה לטרק אפשרית לכל הפחות בזוג, עם מדריך או פורטר (שהוא בעל תעודת הדרכה). לא ניתן לצאת לטרק לבד, לא ניתן לצאת ללא מדריך, מה גם שבאזור זה יותר קשה לתקשר עם האוכלוסיה המקומית.  הדרישות האלה כמובן מייקרות את הטרק משמעותית ביחס לאנאפורנה או לטרקים אחרים.

פרמיט
אישורים לטרק המנאסלו שונים מעט מאישורים לטרקים אחרים, בייחוד בשל הקרבה לטיבט. בשל כך תרמילאים היוצאים למנאסלו נדרשים להוציא פרמיט מסוג RAP- Restricted Area Permit, שעולה כ-150 דולר ותלוי במספר הימים שתישארו באזור. דרוש גם פרמיט נוסף עבור כניסה לשמורת הטבע, לא אחד, אלא שניים- גם לשמורת המנאסלו וגם לשמורת האנאפורנה, במחיר של כ-2000 רופי נפאלי לכל אחד (כ-75 ש”ח לאחד). כמובן שכל הארכה של הטרק או חיבור למסלול צדדי אחר ידרוש אישורים נוספים, אותם תוכלו להנפיק דרך סוכנויות הטיולים. היי, לפחות לא צריך TIMS…

ציוד
מכיוון שהתנאים בטרק בסיסיים מאד, צריך לודא שהציוד שלכם טוב – כאן לא תוכלו לבצע השלמות במהלך המסלול, ואם יהיה לכם קר בלילה כנראה שתיאלצו להתחבק עם חברכם לטרק. מומלץ להצטייד בשק שינה איכותי המתאים לטמפרטורות נמוכות מאוד (עד -20), נעליים טובות ומקלות הליכה. מומלץ להביא אמצעים לטיהור מים, בין אם כדורי טיהור או פילטר מים (יקר יותר אך מפיק מים איכותיים יותר לשתייה), ולא להסתמך על קניית בקבוקים.

מידע נוסף על הכנות לטרקים בנפאל במאמר הבא.

יוצאים לדרך.

מנאסלו- המסלול

נקודת ההתחלה של הטרק היא בארוגהאט (Arughat), מזרחית למנאסלו, לשם ניתן להגיע גם מקטמנדו בנסיעה של 6-7 שעות. מכאן המסלול הבסיסי הוא 14 יום (בממוצע) בכיוון כללי מערבה, עד בסי-סאהר (Besisahar)- נקודת ההתחלה של האנאפורנה. ימי ההליכה מאפשרים עלייה הדרגתית בגובה והתסגלות לקראת גבהים של מעל 4000 מטרים אליהם מגיעים רק ביום ה9-10 של הטרק. הפס הגבוה ביותר בטרק הוא לרקיה-לה (Larkya La) בגובה 5136 מטרים, מכאן נשקף נוף מדהים ורכס האנאפורנה נפרש לנגד העיניים. אפשר להוסיף מסלולי-צד של חצי יום לנקודות עניין אחרות באזור (כמו מבט על הגבול הטיבטי או מנאסלו בייס קמפ), והסטייה מהמסלול המרכזי כרוכה בשהייה של 2 לילות באותו הכפר.

מי שמוכן להאריך את המסלול יכול לחבר את טסום ואלי ואת המנאסלו. טסום ואלי שייך לרכס הרים שכן- הגאנש, והוא מספק לתרמילאים מפגש תרבותי וחוויתי גם עם הפן האנושי של נפאל. הקבוצה האתנית ‘טסומבה’ שמקורה באזור זה כוללת כ-4000 אנשים בלבד. מבחינת לינה בטסום ואלי ניתן לשלב שהות באירוח מקומי (Home Stay) ולינה במנזרים.

מפגש עם האוכלוסיה המקומית לאורך המסלול.

את האנאפורנה ניתן לחבר בסוף המסלול של המנאסלו, בהליכה מדהאראפני (Dharapani) למאנאנג (Manang) דרך ת’ורונג לה פאס (Thorung La) עד לג’ומסום ומשם לפוקרה.

תנאים
התנאים באנאפורנה נחשבים לחמישה כוכבים ביחס למנאסלו. התנאים בטרק בסיסיים ביותר, ומספר החדרים אינו גדול. אמנם השהות אינה באוהלים ותהיה לכם מיטה, אבל החדר פשוט. לא תמיד יהיו מים חמים להתקלח.

האוכל בטרק גם הוא בסיסי, התפריט לא מגוון מידי וכולל בעיקר דאל-באט (‘הטאלי’ הנפאלי- מנת אורז ועדשים) ומומו (כיסונים טיבטיים מאודים). בחלק מהמקומות יכינו גם מנות מערביות- אך אל תצפו לטעמים כמו בבית. מי שאוהב נשנושים מסויימים מוזמן לקנות מראש ולקחת איתו בתיק.

מידע נוסף על טרקים בנפאל במאמר הבא.

מנאסלו- מטיילים מספרים

אורי וורטר: “אני ממליץ על המנאסלו בתור הטרק הכי יפה. כנראה שהטרק הכי שווה בנפאל יהיה להמשיך את האנאפורנה ישר, ולעשות את הפאס השני עד ג’ומסום. ממליץ לוותר על טסום ואלי.”

דרור קלע מספר שאת הפאס הוא חצה אחרי סופת שלגים; הנוף היה מכוסה בשמיכה לבנה ונקייה, שיחד עם הפסגות הגבוהות והשמיים הכחולים הצלולים הפכו לחוויה בלתי נשכחת. בירידה אחרי הפאס עוברים דרך יער, שאת הריח המטריף שלו, שילוב של עצי מחט ופרחי רודודנדרון, דרור לא יכול לשכוח. עוד מספר דרור, ש במהלך הטרק נתקל במטייל נורווגי עם תרמיל גדול ופורטר (שסחב תרמיל גדול עוד יותר). התרמילים היו מלאים ציוד רפואי, ואותו נורווגי עבר בין כפרים באזור ולימד אנשים על חיטוי פצעים וחבישות, לדבריו, גם בקבוקון יוד הוא משמעותי במקומות הללו.

מנאסלו- סיכום

הטרק שכולנו חלמנו עליו: נוחות של טרק תיירותי, אותנטיות ואוכלוסיה מקומית מיוחדת, אתגר גופני ונופים מטריפים. יודעי דבר אומרים על המנאסלו שהוא מזכיר את האנאפורנה בימיה הראשונים. המנאסלו מחכה לכם לחוויה של פעם בחיים.

חופים הם לפעמים געגועים לגואה…

המאמר שלפניכם מאגד בקצרה מידע כללי על החופים המפורסמים של גואה.

הגעתם לחוף שלא שמענו עליו? קודם כל איזה כיף לכם! ואתם כמובן מוזמנים להמליץ ולחלוק את החוויה איתנו ועם קהילת הודו סי.או.איי.אל.

פשוט גואה. צילום: צוות האתר

חופים בגואה – ארמבול Arambol))

החוף הצפוני ביותר של גואה והסלעי ביותר, מה שעושה אותו כל כך מיוחד.

העיירה ארמבול פופולארית בקרב המטיילים, גם בקרב ישראלים, אך עם זאת היא שקטה ורגועה. למעשה מדובר בכפר קטן, עם רחוב ראשי אחד שיורד עד הים, ולאורכו חנויות,מסעדות, גסט האוסים, אינטרנט וסוכנויות נסיעות.

הליכה על קו החוף של ארמבול לכיוון צפון מובילה למעבר חולי צר בין גבעות, שעל מדרונותיהם בקתות ללינה (חושות) אשר משקיפות על הנוף הפראי והטרופי. מומלץ למי שאוהב לקום בבוקר ולראות את הים, ופחות למי שאוהב ללכת הרבה לחדר במהלך היום (כרוך בטיפוס תלול במדרגות אבן). בהמשך קו החוף לכיוון צפון, מגיעים לאגם קטן של מים מתוקים שמהווה אטרקציה עבור המבקרים בחוף. יש שם מיטות שיזוף כך שתוכלו לרבוץ בין הים לאגם, ולהחליט אם לאכול אננס או מנגו.

המסעדות בארמבול מצוינות ומציעות אוכל הודי ואוכל מערבי, וגם בורקסים- אם התגעגעתם. מלבד הבקתות במדרון ההר, יש גסט האוסים וחושות על החוף, ולמי שחשק בפינוק אמיתי- ניתן להשכיר בקתות או חדרים ברמה מערבית למדי הנמצאים באזור הכניסה לחוף.

ההגעה לארמבול יכולה להיות במונית מאנג’ונה (על אנג’ונה פרטים בהמשך) ואורכת כשלושים דקות. אפשר גם להגיע באוטובוס מפאנג’י (נסיעה של כשעה). תחנת הרכבת הקרובה היא לארמבול Pernem, כשהמיקום המדויק של החוף הוא 32 ק”מ ממאפוסה ו50 ק”מ מפנאג’י הבירה.

מי שמחפש מסיבות פרועות יתקשה למצוא אותם בארמבול, יש יותר סיכוי למצוא מוזיקה חיה, מדורות, וג’אם סאשנים בערב.

בשורה התחתונה- זה חוף שמתאים יותר למטיילים שרוצים לנפוש בטן גב בשקט יחסי, עם מחירים נוחים, אוכל טוב ומגורים נעימים.

לקריאה נוספת על ארמבול.

חופים בגואה – וגאטור (Vagator)

מדובר למעשה ברצועת חוף קטנה עם מפרץ המוקף בצוק סלעי. במהלך היום החוף שקט ורגוע. אבל (!), השקט נקטע בסביבות 9 בערב ומתחלף במוזיקת טראנס- אלו המסיבות הידועות של גואה. במיוחד בשיא העונה, החוף עמוס בבליינים.

החוף עצמו מחולק ל-3 חלקים: וגאטור הגדולה (Big Vagator) זוהי רצועת החוף העיקרית שמאופיינת בהרבה תיירים הודים, בהמשך אחרי הסלעים נמצאת וגאטור הקטנה, אשר ידועה גם בשם “תל אביב” – תנחשו למה. החלק האחרון הוא לאוזרן ביץ’ או ספגטי ביץ’- אשר ידוע בכמות האיטלקים שפוקדים אותו.

אפשרויות הלינה בוגאטור רובן כ-5 דק’ הליכה מהים ולא ממש על קו החוף. הרחוב הראשי עמוס מסעדות טובות וחנויות שמוכרות לונגים, חולצות ופסלים.

דרכי הגעה: וגאטור נמצאת 22 ק”מ מפנאג’י, ניתן להגיע דרך העיר מאפסה (היא במרחק של 9 ק”מ) נוח וקל באמצעות מונית או ריקשה, תחנת הרכבת הקרובה Thivim. מי שמתכנן להגיע בעונה מומלץ להזמין מקום בסוף ספטמבר- כי לאחר נובמבר המקום מתמלא וקשה למצוא מקום לינה טוב, גם בגלל הנופשים הותיקים של וגאטור- הם נוטים להישאר, ולא בכדי.

לקריאה נוספת על וגאטור כנסו לכאן.

בן גוריון ודאי היה גאה. ילדים הודים משתעשעים. צילום: נטלי ניאגו

חופים בגואה – אנג’ונה (Anjuna)

אנג’ונה בעברה היתה הבירה של ההיפים ומסיבות הטראנס. כיום אחרי שהודו שינתה את פניה ואמרה לא למסיבות הטראנס והסמים, אנג’ונה נותרה מורשת עזובה עם קומץ היפים שגילו את המקום בשנות ה- 70 וחוזרים לשם מאז. אבל אל דאגב, עדיין יש כאן חיי לילה, ברים ומסיבות. באנג’ונה נמצא אחד ממועדוני הלילה המפורסמים באזור- הפרדיסו. בנוסף יש את קורליז (Curlies)- סצנה של טראנס ואנשים יפים. אמנם תדירות המסיבות פחתה אבל עדיין אפשר למצוא אותן במחתרת.

אנג’ונה בנוייה אחרת לגמרי מחופי הים האחרים, למעשה מדובר בשני כפרים קטנים שהתיירות היא עיקר פרנסתם. היא ממוקמת 8 ק”מ ממאפסה ו18 ק”מ מפנאג’י, תחנת הרכבת הקרובה היא  Thivim. התשתיות באנג’ונה מפותחות יותר משאר החופים, ניתן לשכור בית קטן ברמה גבוהה והמחירים נוחים בזכות התחרות הרבה.

חווית הקניות באנג’ונה היא השוקקת ביותר, וביום רביעי מתקיים מדי שבוע השוק המפורסם העמוס למעשה בכל דבר שרק תחפצו לרכוש. באנג’ונה אפשר למצוא גם מגוון של סופר מרקטים קטנים עם אוכל מערבי ואוכל מיובא ובגדים מיוחדים שלא תמצאו במקומות אחרים בהודו. מבצר צ’אפורה (Chapura) נמצא קרוב ומומלץ לשכור קטנוע ולהגיע לתצפית הפנורמית היפה הנשקפת מהמבצר.

ויש פנינות נסתרות וקטנות שאנחנו אפילו לא זוכרים איך הגענו אליהן. צילום: צוות האתר.

שכירת קטנוע/טוסטוס/אופנוע מומלצת מאד באנג’ונה, זוהי הדרך הטובה ביותר להתנייד ממקום למקום. אם תשכרו לכמה ימים מראש תקבלו מחיר טוב יותר באופן משמעותי. הנסיעה בטוסטוס באנג’ונה היא חוויה בפני עצמה, כיוון שמאפשרת להנות מהנוף ולצפות בחיות בצד הדרך – רק היזהרו שלא לפגוע בהן בטעות (או בעצמכם..).

הכפר גדול יחסית, מרכזי ומפותח מאוד, על כן הוא מתאים למטיילים ומשפחות שמחפשים אטרקציות באזור.

חופים בגואה – בנולים (Banulem)

בנולים היפה והשקט מושלם למי שרוצה פשוט להישען לאחור ולהירגע. זהו כפר דייגים קטן עם כמה מסעדות ובקתות או חושות לנפוש בהם. לא תמצאו פה מסיבות או חיי לילה, אבל תוכלו לשוט, לחפש דולפינים ולהנות מספורט מים. בנולים קרוב מאוד גם לחוף קולבה, אשר אהוב על התיירים ההודים.

בנולים נמצאת 8 ק”מ מהעיר מרגאו ו-41 ק”מ מפאנג’י. תחנת הרכבת הקרובה היא במרגאו.

חופים בגואה – פאלולם (Palolem)

פאלולם הינה רצועת חוף ציורית עם חול רך ועצי דקל המשתרעים לאורך רצועת החוף המעגלית ומזכירה צורה של מפרץ.  הרבה אנשים מעידים שזה החוף היפה ביותר בגואה. האווירה בפאלולם היא של חופש ושלווה שאפשר למצוא רק בשילוב הקסום הזה של ירוק וכחול ובקיני. בשעות השפל תקפצו לחלקו הצפוני של החוף, שבשאר היום מבודד קצת כמו אי, כדי לראות שקיעה רומנטית והודים והודיות שצדים סרטנים וקיפודי ים.

הרחוב הראשי המוביל לחוף עמוס חנויות אינטרנט, בגדים, תכשיטים וחפצי נוי. ישנן מסעדות רבות וטובות שמציעות אוכל הודי ואוכל מערבי, מאכלי ים במחירים מצחיקים, קוקטיילים, פירות וקינוחים, רובן על החוף כך שלא תצטרכו לזוז יותר מידי במהלך החופשה שם. אתם יכולים להסתובב בשעת ערב בין המסעדות ולראות מגוון דגים, כרישונים לובסטרים ושאר יצורוני ים שנתפסו עוד באותו יום.

פאלולם נמצאת 43 ק”מ ממרגאו ו76 ק”מ מפנאג’י. תחנות הרכבת הקרובות: מרגאו וקנקונה. נסיעת אוטובוס מפאנג’י לקנקונה אורכת כשעה וחצי. מקנקונה מרחק 10 דקות נסיעה בריקשה או מונית.

אומרים שהשקיעות המרהיבות ביותר של גואה נמצאות בפאלולם. צילום: אייל שי

גם כאן אפשרויות הלינה מגוונות וממוקמות החל מקו החוף ופנימה אל תוך הכפר. התנאים בחושות שנמצאות ממש על החוף בסיסיים ביותר- מיטה, מנורה, מאוורר, והשירותים והמקלחת משותפים.

מי שירצה מגורים מפנקים יותר יצטרך להתרחק מעט לכיוון הכפר (או ללון בגסטהאוסים), היכן שהמגורים קבועים, שכן ההודים מפרקים את מה שנמצא על החוף בסוף העונה, בגלל המונסונים (לכן מי שמגיע בספטמבר ימצא חושות עטופות יריעות פלסטיק- זה לא כל כך נעים לראות חושה סגורה).

את חיי הלילה הקצובים בפאלולם תמצאו בחלק הדרומי של החוף.

החוף המושלם בגואה למי שמחפש שלווה בתנאים מפנקים.

רוצים עוד על פאלולם? כנסו לכאן.

חופים בגואה – פאטנם (Patnem)

בהליכה רגלית של 10 דק’ מפאלולם דרומה, תחצו סוללה סלעית ותגיעו לחוף פטנם. החוף מוכר כגרסא שקטה יותר לפאלולם. זוהי רצועת חוף רחבה שמשתרעת בין שני צוקים. פאטנם מתאימה למי שרוצה אוירה שקטה ביותר עם קרבה לחיי הלילה של פאלולם.

שימו לב- הים של פאטנם מלא בפלנקטון (יצורים ימיים זוהרים), כדאי להכנס לשחיית לילה ולראות את ידיכם ורגליכם זוהרים בחושך.

חופים בגואה – אגונדה (Agonda)

החוף של אגונדה נמצא צפונית לפאלולם ומציע חוף חולי רחב, שקט ואינטימי יותר עם מספר גסט האוסים ברחוב הראשי שמקביל לחוף, חושות ומסעדות קטנות. אמנם יש כאן פחות אמצעים ו”זוהר” בהשוואה לחופים הגדולים, אבל החוף מציע חוויה טבעית ורגועה אפילו יותר מזו של פאלולם ומספר התיירים המגיעים אליו קטן יותר, למרות בינהם. מומלץ למי שמחפש קצת יותר ספייס ושלווה. החוף גם מהווה אתר קינון לצבי ים ולכן יש למקומיים אינטרס לשמור עליו טבעי ככל הניתן. אגונדה נמצאת מרחק של כ-20 דקות מקנקונה באוטובוס (יש אוטובוס שמוריד בצומת כ-2 ק”מ מהכפר, ויש אוטובוס שנכנס ממש עד הכפר).

 חופים בגואה – סיכום

מגוון החופים בגואה הוא אדיר, בין אם אתם מחפשים פינה שקטה להניח את הראש ולקרוא ספר, או שאתה רוצים להתערבב עם אמנים מרחבי העולם. אם יש לכם מספיק זמן, גואה יחסית לא גדולה ואפילו בנסיעת אוטובוס קצרה יחסית תוכלו לעבור מהחופים של הצפון לדרום. יש גם הרבה חופים קטנים בדרך, פחות מתויירים. אולי תמצאו פנינה משלכם?

כתיבה: הדר מנדלבאום

כתיבה ועריכה: נטלי ניאגו

עמק קטמנדו- רקע

עמק קטמנדו ממוקם בשולי הרי ההימלאיה, בליבה של נפאל וישנה תיאוריה הגורסת כי בעבר העמק היה אגם. לאורך ההיסטוריה האנושית העמק ניקז אליו מתיישבים וסוחרים ממקומות שונים בהימלאיה, והיווה אבן דרך במסלול הסחר שבין הודו וטיבט. כיום הוא האזור המאוכלס ביותר בנפאל. בני הנוואר (Newar) הם ילידי העמק שעיצבו את התרבות לאורך ההיסטוריה עד שנכבשו על ידי מלכי הגורקה במאה ה-18. גם היום הם מהווים רוב בעמק. כיום מושך אליו העמק מתיישבים מכל קצותיה של נפאל וגם תיירים רבים, שבאים להתרשם מההיסטוריה העשירה והנופים היפהפיים של האזור. בעמק קטמנדו נקבעו 7 אתרי מורשת עולמיים של אונסק”ו, שמהווים עדות לאורח החיים הייחודי שהתפתח באזור בו נפגשות הבודהיזם וההינדואיזם ותרבויות העמקים וההרים.

לקריאה נוספת בנושא טרקים בנפאל- מאמר מאת צוות האתר.

עמק קטמנדו- אתרי מורשת של אונסק”ו

כיכר דורבאר (Durbar Square)

לא כל כיכר היא כיכר דורבאר. השם ‘דורבאר’ מיוחס למתחם סמוך לארמון המלך, שכולל חצרות שונות, מקדשים, פסלים, מזרקות ושאר ירקות, שאליהן מגיעים הרוכלים השונים לפרוש מרכולתם (תכשיטים, חפצי אומנות וכל טוב). במשך מאות שנים כיכר דורבאר הייתה מרכז העניינים. חובה לראות את כיכר דורבאר של לפחות אחת מהערים קטמנדו, פטן (Patan) או בקטפור (Bhaktapur), שמהוות אתרים היסטוריים חשובים ומומלצים לביקור.

סביב כיכר דורבאר בקטמנדו. צילום: נטלי ניאגו

פטן (Patan)

פטן הייתה בעברה עיר-מדינה, ויש הטוענים כי הוקמה לפני יותר מ-2000 שנים. פטן, ששמה המקורי הוא לאליטפור (Lalitpur), הייתה ממלכה של ממש, לצד לקטמנדו ובהאקטפור שבעמק הפורה. היא ממוקמת כ-5 ק”מ דרומית לקטמנדו, מדרום לנהר הבאגמטי, וכבר מהווה מעין פרוור של קטמנדו, שהולך ונבלע במטרופולין השוקק.

פטן היא מרכז בודהיסטי והינדי עתיק, והיא מפורסמת במיוחד בזכות כיכר הדורבאר שלה- מתחם של ארמונות ומקדשים יפהפיים, עשיר בחפצי אומנות מקומית. הארמון של מלכי שושלת המאלה (Malla) הוא המפואר שבארמונות פטן ומומלץ לביקור. בשטח הארמון ישנו מקדש אבן יפה לכבוד האל קרישנה. ארבעת הסטופות של אשוקה, שהן למעשה תלים, מסמנות את ארבע כנפות העיר, ומסמלות את גלגל היושרה הבודהיסטי. לפי האמונה, הקיסר ההודי אשוקה הקים את הסטופות במקום לפני 2250 שנים.

בהאקטפור (Bhaktapur)

כ-20 קילומטרים מזרח לקטמנדו. העיר הייתה בעברה הממלכה הגדולה ביותר מבין ממלכות בני הנוואר בעמק קטמנדו. גם כאן השאירו אחריהם מלכי הנוואר ארמונות, מקדשים וחצרות יפהפיים, עשירים בתרבות ואומנות מקומית. כיכר דורבאר של בהאקטפור כוללת מבני אבן ועץ רבים ויפהפיים, המרשים בינהם הוא ארמון 55 החלונות. נעים במיוחד לשוטט בין רחובות העיר העתיקה.

צ’אנגו נאראיאן (Chungu Narayan)

מי שרוצה לצאת מהמסלול הרגיל מוזמן לבקר בצ’אנגו, כפר נווארי מסורתי (של המתיישבים הראשונים באזור) שנמצא כ-22 ק”מ מקטמנדו וכ-6 קילומטרים מבהאקטפור. זהו כפר מקסים ופסטורלי שנמצא על שלוחה גבוהה, שבו יש מקדש הינדי עתיק (למעשה, העתיק ביותר בנפאל) לכבוד האל וישנו ושרידי כתבים בני 800 ו-1500 שנים. מדובר בכפר מאוד שמור ואותנטי, ולכן הוא זכה בתואר של אונסק”ו. הכפר שומר על סטנדרטים של אתר מורשת, ומשמרים אותו היטב (יש שם אפילו פחי אשפה).

פאשופאטינאט (Pashupatinat)

המקדש ההינדי הקדוש ביותר בנפאל ואתר מקודש לאל שיווה. נמצא על גדות נהר הבגמאטי בקטמנדו. במקום יש אתר שריפת גופות הינדי, ומה שמייחד אותו מאתרי שריפה אחרים, הוא שכאן, בניגוד לורנסי, אפשר לצלם, לצפות ולהתעניין בטקסי הלוויה. יש כאן אפילו מדריכים מקומיים (!!) שישמחו לערוך לכם סיור בתשלום.

סוואיאמבונאט- מקדש הקופים (Swayambhunath)

מקדש שהוא חובה לכל מי שמגיע לקטמנדו. מקדש סוואיאמבו נמצא על ראש גבעה בקטמנדו, משקיף על כל העמק הפרוש מתחתיו. מי שיגיע למקדש יבין מיד מדוע נקרא גם מקדש הקופים, ובנושא הזה נמליץ לכם לשמור טוב על הדברים שלכם, ולהזהר אם אתם מתכננים לנשנש משהו לידם. על הגבעה ישנה סטופה (מבנה בודיסטי קדוש שמכיל שרידים או אפר של נזירים). מלבד הסטופה הגדולה והמרשימה בפני עצמה, יש כאן גם מנזר טיבטי ועוד מקדשים קטנים.

בודההנאט  (Boudhanath)

הסטופה הגדולה ביותר בנפאל, ממוקמת כ-7 ק”מ מקטמנדו. נמצאת בכיכר שמורה להפליא, שאפילו הזכירה לנו כיכרות מסויימות באירופה. מומלץ לעלות על אחד הגגות ולהסתכל מלמעלה, ולא להסתפק רק בסיבוב המקיף את הסטופה. באחד מהבתים ישנו  מקדש בודהיסטי מרהיב, שאפשר לעלות אליו במדרגות ולצפות מהגג.חפשוו אותו בצידו הצפוני של המעגל!

עמק קטמנדו- כפרים ומסלולים

עמק קטמנדו מספק לא רק חוויה תרבותית מעשירה אלא גם את הטבע והפשטות של חיי הכפר. במגוון כפרים ומסלולים תוכלו לשלב טיולים קצרים על רקע נופי ההימלאיה, לא רחוק מקטמנדו.

מאמר מאת צוות האתר על טיולים קצרים באזור פוקרה.

שביל קק”ל נפאל

פרוייקט יוצא דופן של שגרירות ישראל בנפאל, ביוזמתו של שגריר ישראל לשעבר, מר חנן גודר. במסגרת הפרוייקט הוכשר שביל מסומן באורך כולל של כ-3 קילומטרים סמוך לשיווהפורי (פירוט על שיווהפורי בהמשך). השביל הוא פרי שיתוף פעולה של תרמילאים ישראלים, מתנדבי “תבל בצדק”, האוכלוסיה המקומית וחברים מקהילת התיירות בנפאל כמו סוכנות “סוויסה”. אנשי קק”ל הציבו במקום שילוט עם הסברים על הטבע המקומי. שביל קק”ל בנפאל הוא אחד מתוך פרוייקטים רבים המשותפים לישראל ונפאל, כמו פרויקט הבול המשותף וקיר השלום בקטמנדו.

נגארקוט (Nagarkot)

כפר שנמצא בהרים המהווים את שוליו המזרחיים של עמק קטמנדו.  מכפר זה יש תצפית מדהימה על רכס ההימלאיה, החל מהאוורסט במזרח ועד לגאנש במערב. יש כאן עשרות מלונות וגסט האוסים והכפר מפותח מאד מבחינה תיירותית; מקומות אלו מאכלסים תיירים המבקשים לצפות בהימלאיה מבלי להתרחק מקטמנדו. התצפית היפה ביותר הינה בשעת הזריחה ותוכלו לחזות בעדרי תיירים המגיעים במיוחד מקטמנדו וחזרה מבלי ללון, על מנת להנות מן החוויה היפה. לשם כך הם יוצאים עוד בחשיכה מקטמנדו. זמן הנסיעה מקטמנדו:  שעה עד שעה וחצי,  40 ק”מ.

שיווהפורי (Shivapuri Village)

כפר נופש יפהפה בלב היער, קרוב ל’שביל ישראל בנפאל’. כשהראות טובה יש מכאן תצפית מרהיבה של רכס ההימלאיה, מהמאנאסלו במערב דרך פסגות גאנש, הלנגטנג ועד דורג’ה-לאקפה במזרח. אפשר להגיע לכפר ולהסתפק בכוס תה, או להתארח. קיימים חדרים ברמה בסיסית וגם חדרים ברמה מפוארת. הכפר בנוי באופן נפאלי מסורתי, ובמקום יש סדנאות יוגה, סיורים רגליים, צפייה בציפורים וכו’.

צ’יטלאנג (Chitlang)

דרומית מערבית לקטמנדו, שוכן הכפר צ’יטלאנג. שביל עפר יפהפה מטפס לכיוון ההרים ומגיע אל אוכף ממנו נשקף נוף מרהיב של רכס ההימלאיה. כשממשיכים על הדרך ניתן לרדת מן האוכף לעמק אחר ולהגיע לכפר. צ’יטלאנג הוא כפר ציורי, שהיה בעבר שער הכניסה לקטמנדו; אחרי סלילת הכביש הראשי לפוקרה, כבר לא משתמשים בדרך זו. בתמונות משנות ה-40 רואים כיצד סבלים מקומיים נשאו מכוניות על גבם, מהודו לקטמנדו, שהיתה מנותקת מהעולם החיצון.  אם תחפשו היטב, אולי תמצאו את אחרון הסבלים מאותה תקופה; הוא בא בימים ועדיין מתגורר בכפר.

נגארג’ון (Nagarjun)

נגארג’ון הוא הר בשמורה הטבע Shivapuri Nagarjun, שנחשב בעיני הנפאלים כגבעה, מכיוון שגובהו צנוע, 2400 מטרים בלבד. אם תרצו לגרום לנפאלי לחייך, התייחסו אל גבעות אלו כהרים. מכאן תוכלו לצפות על העיר קטמנדו כאילו היא מונחת על דף ידכם.  בעבר היה המקום שמורת ציד של מלך נפאל,  אך עם המעבר לרפובליקה בשנת 2008 סופח ההר לשמורת הטבע הלאומית. ניתן לעלות לפיסגה בשתי דרכים: ברכב- במסלול בן 15 ק”מ המתפתל במעלה דרך עקלקלה, או ברגל, במסלול בן 5 ק”מ שנמשך כ-3 שעות עליה, וכשעה וחצי ירידה.

מנזר אמיטבה (Amitabha Monastery)

מקום יפהפה, ואחד המנזרים הבודהיסטים המטופחים והיפים שתראו. ממוקם בראש גבעה הצופה על קטמנדו. המנזר מתמקד באימון רוחני למען מטרות הומניטריות. אם תבואו ביום שבת בבוקר מוקדם, החל משעה 07:30, תוכלו לשמוע שירה, תפילה ונגינה של הנזירות הבודהיסטיות במקום. התפילה, שתשאיר אתכם פעורי פה, מתבצעת בתוך אולם מרכזי מרהיב וצבעוני. זוהי אחת ההופעות הטובות בעיר, אם אפשר לקרוא לזה הופעה. המנזר אינו תיירותי במיוחד, אך הנזירים מקבלים תיירים בברכה, ולא מן הנמנע שגם יגישו לכם כיבוד. יש לשמור על השקט,  לחלוץ נעליים בכניסה, ואסור לצלם בתוך האולם. מחוץ לאולם, מותר ואף מומלץ לצלם את היופי של גני המנזר המטופחים, וציורי הקיר.

מקדש יצ’אנגו נאריאן (Ichangu Narayan)

מקדש הינדי זה הינו אחד מארבעת המקדשים החשובים המוקדשים לוישנו בגילגולו כנאריאן- האדם הנצחי. המקדש הוקם לפני כ800 שנים; הוא נמצא בהמשך הדרך ממנזר אמיטבה (Amitabha). סמוך לשביל תוכלו לראות מחצבת אבנים ולהתרשם מחציבה כפי שהייתה בעבר, בעזרת כוח הזרוע בלבד, עם פטישים ואיזמלים.

מקדש פולצ’וקי (Phulchoki Temple)

מקדש על ראש הר, שמעטים מבקרים בו. המקדש ממוקם בתוך בסיס צבאי- בקשו מהשומר שיתן לכם להיכנס; אם תחייכו בנימוס, סביר להניח שהוא יאפשר לכם.  זוהי תצפית מדהימה על כל רכס ההימלאיה, מהאוורסט במזרח ועד אנאפורנה במערב.  גם הדרך עצמה אל פסגת ההר בגובה 2700 מטרים, מרהיבה ביופיה. יש 2 אפשרויות הגעה- ג’יפ או אופנוע שטח היא האפשרות הקלה והמהירה יותר. ההרפתקנים ביניכם, יוכלו לעשות יום טיול רגלי, אך שימו לב – יש לצאת מוקדם מכיוון שמדובר ב-12 שעות: מגיעים אלGodavari , ומטפסים משם 7 שעות, הירידה אורכת כ-3 שעות. האזור עשיר בצמחייה מגוונת ומומלץ גם לחובבי הליכה, פריחה וצפרות.

עמק קטמנדו- המלצות מטיילים

עמק קטמנדו- סיכום

עמק קטמנדו הוא תמציתה ומהותה של נפאל וערש התרבות הנפאלית. הוא נותן הזדמנות לחוות את נפאל האותנטית, את נפאל ההיסטורית ולטעום מהטבע המשגע של המדינה, במרחק “קפיצה” מעיר הבירה קטמנדו. ארמונות ומקדשים קסומים, בנוים לפי מיטב המסורת הנפאלית, על רקע הנוף המטריף של רכס הרי ההימלאיה.

גולש האתר צבי סאפר מספר על החוויות מנוברה ואלי.

נוברה ואלי – רקע

נוברה ואלי, הידוע גם כ”טיבט הקטנה” עקב הקירבה שלו לגבול הטיבטי, הוא עמק גבוה (גובה ממוצע של כ-3000 מטר) בהרי ההימאליה, אליו ניתן להגיע דרך הכביש הסלול הגבוה בעולם- מעבר הקרדונג (Kardung La) אשר שיאו בפס בגובה 5602. נוברה ואלי שוכן בקרבה לגבול הסיני ולכן מצריך פרמיט מיוחד, אותו ניתן להוציא בלה בסוכנויות הטיולים. בסוכנויות אלו גם ניתן לסגור טיול מאורגן של כ-3 ימים אל נוברה ואלי, אופציה מועדפת על המטיילים, ובזכות הנהג שמכיר את האזור, לא תפספסו אף אטרקציה בדרך.

נוברה ואלי. צילום: Alex Hanoko

נוברה ואלי – כפרים ואטרקציות

בתוך נוברה ואלי שוכנים מספר כפרים בודהיסטים, בהם ישנם מקדשים מהממים.  הכפרים ה”מרכזיים” בהם מומלץ לטייל הם הונדור, דיסקיט, סומור ופנמיק. בכדי להגיע לכפרים אפשר לחכות לאוטובוס היוצא מלה אל תוך נוברה ואלי (מגיע עד הכפר קאלסר Kalsar), אך זהו קו היוצא בתדירות של פעם ביומיים, ואופציה מועדפת היא לקחת טרמפ (נפוץ מאוד באזור, כמובן תמורת תשלום סמלי לנהג) אל נוברה ואלי, ושם להתנייד על בסיס הקו הפנימי של העמק, העובר בתדירות גבוהה יותר.

סומור (Sumur), ככל שאר הכפרים של נוברה ואלי, הוא כפר ציורי השוכן על מדרונות זרועים בתים ובוסתנים, והאטרקציה המרכזית בו הוא המנזר סמטנלינג (Samtanling Gompa) שהוא אחד משני המנזרים הגדולים של נוברה ואלי, בוא תוכלו להיכנס לכיתת לימוד של הנזירים, המורגלים במטיילים שעושים זאת. בסומור ישנם מספר גסטהאוסים ומומלץ להישאר שם ללילה.

פנמיק (Panmik) הוא הכפר הצפוני ביותר של נוברה ואלי, למעשה הוא הנקודה הצפונית ביותר אליה תוכלו להגיע בהודו. הסיבה להגיע לכפר הקטן הזה היא המעיינות החמים שיש בו, שאמנם אינם גדולים, אך הם מפנקים ביותר.

דיסקיט (Diskit) הוא הכפר המרכזי של נוברה ואלי, וככזה הוא גם המפותח ביותר ובו נמצאים משרדי השלטון של נוברה ואלי. הכפר, הנמצא בינות שדות ירוקים ומטעי פרי, הוא ביתו של המנזר הגדול השני של נוברה ואלי. אל המנזר, הקרוי על שמו של הכפר, מומלץ מאוד להגיע בזכות מיקומו. המנזר שוכן על גבעה תלולה, כאשר מצידו האחד נהר שוצף ומצידו השני שדות ירוקות הגובלים בדיונות צהובות, ועל הכל סוגרים הרי ההימאליה המושלגים ושמיים כחולים. למרגלות המנזר שוכן פסל המאטרייה בודהה (Maitreya Buddha או בודהה של העתיד) המתנשא לגובה של 32 מטרים!

בודהה של העתיד.

הכפר האחרון של נוברה ואלי הוא הונדר (hunder) השוכן במערב נוברה ואלי, וכמובן שגם בו ישנו מנזר אך קטן יותר. אופציה מומלצת היא לקחת את האוטובוס הראשון של הבוקר מדיסקיט אל הונדר ולעשות את הדרך חזרה ברגל. בדרך זו תעברו בדיונות חול צהובות ותלולות בהן ניתן להשתולל ובמספר מקווי מים בהם ניתן להשתכשך לאורך הדרך הפתלתלה והיפה, ומעבר לזה זהו טיול קליל של כ-5 שעות אשר יעזור לכם לחלץ עצמות ולנשום אוויר הרים.

נוברה ואלי – סיכום

אם החלטתם לבקר בלדאק ולהתרשם מהנוף ההררי המרשים, מומלץ מאוד להשקיע כמה ימים לטיול בינות הכפרים של נוברה ואלי. טיול בתוך נוברה ואלי מתאים לכל סוגי המטיילים: לאלו שמחפשים אקסטרים ב”סוף העולם”, לאלו המחפשים נופי בראשית עם הקפה של הבוקר, למטיילים שרוצים קצת רוחניות או סתם למי שאוהב טבע ומחפש לשבור את השגרה בהודו. את הטיול ניתן לעשות בכמה דרכים, גם הן מותאמות למטיילים השונים- לחסכנים יש אפשרות לעשותו באוטובוס לוקאל או טרמפים, למפונקים יש אפשרות לטיול מאורגן בג’יפ עם נהג צמוד ולהרפתקנים שמורה האפשרות לחצות את נוברה ואלי באופנועים. בכל הכפרים תמצאו גסטהאוסים במחירים סבירים, משפחות אשר ישמחו לארח אתכם תמורת תשלום (קצת יותר יקר מגסטהאוס) ומקומיים חייכניים ומסבירי פנים, כמיטב המסורת הבודהיסטית.

באופן כללי, העונה המומלצת לטיול בהימאצ’ל פראדש היא מאפריל לאמצע אוקטובר. אל עמק ספיטי כדאי להגיע מיוני עד ספטמבר (כתלות בפתיחת מעברי ההרים המושלגים). שאר העמקים נשלטים על ידי המונסון, ומומלץ להגיע אליהם בחודשים אפריל-יוני וספטמבר-אוקטובר.

מדינת הימאצ’ל פראדש נחשבת ליעד תיירותי פופולרי ועל כן מגוון האפשרויות בה גדול, בין אם מדובר במסלולי טיול יומיים קצרים, הליכה בין כפרים או טרקים ארוכים.

בערים מרכזיות בהימאצ’ל פראדש (שימלה, מנאלי, דרמסלה) ניתן להתייעץ עם מדריכים בסוכנויות מטיילים ובמידת הצורך להצטייד בהתאם (ציוד שכור). בתי חב”ד ו’הבית היהודי’ מהווים מוקד לישראלים שם אפשר להחליף מפות, טיפים וציוד עם מטיילים אחרים.

עבור טיול בהימאצ’ל אין צורך באישורים מיוחדים ואין הגבלות מבלבד האזורים הקרובים לגבול עם סין (טיבט).

טרקים בהימאצ’ל פראדש- אזור מנאלי

סוכן הנסיעות ראם, המוכר בכינוי ‘ריינבו’, סיפר לנו על מסלולים באזור מנאלי (ריינבו מארגן לכל המעוניין ציוד קמפינג וארוחות במהלך הטרק).

טרק לאגם בירגו (Bhrigu)

3 ימים ו-2 לילות.

יציאה ממנאלי – נוסעים שעה לגולאבה (Gulaba), משם מתחיל המסלול. 4-5 שעות הליכה לבירגו(Bhrigu)  דרך יערות ומרבדי דשא ירוקים; לינה באזור האגם, במחנה אוהלים. היום השני קליל וכולל הליכה קצרה של שעה וחצי לאגם בירבו (קר מדי לישון על שפת האגם). משם ממשיכים עוד חמש שעות הליכה אל המחנה הבא, אשר גם נמצא באזור בירגו. בבוקר היום השלישי יוצאים לדרך חזרה, 5 שעות של ירידה ומישור לכיוון ושישט – ואז למנאלי.

היערות הקסומים של הימאצ’ל פראדש. צילום: אייל שי

טרק האמטה פס (Hampta Pass)

טרק בן 3-5 ימים, תלוי במסלול שבוחרים ובקצב ההליכה (ניתן לחזור למנאלי או להמשיך לספיטי).

ההודים קוראים לדרך הזו “הדרך לגן עדן” והשמועות מספרות שאפשר בדרך לשמוע את הנשמות הטובות בדרכן לגן עדן. אם זה לא היה ברור, זוהי דרך עם נוף משגע.

היציאה ממנאלי. שעה נסיעה לפריני (Prini). משם מתחילים במסלול הליכה – ארבע שעות לצ’יקה (Chika). שם מקימים מחנה ללילה הראשון.

יום 2: חמש-שש שעות הליכה לבאלו-קה-גרה(Balu Ka Gera)  בגובה של כ-3500 מטרים. במהלך היום תכינו את עצמכם להוריד נעליים ולחצות את הראני-נלה (Rani Nala) שיקפיא לכם את הרגליים. זהירות לא להחליק על האבנים.

יום 3: יום ארוך עם 8 שעות הליכה להאמטה פס (Hampta Pass) ולינה בשיאגורו (Siagoru) – היום מתחיל בטיפוס לכיוון הפס שלאחריו ירידה תלולה ולא פשוטה. מומלץ לתכנן את היום כך שאת הפסקת הצהרים תעשו אחרי הטיפוס להאמטה פס, בגובה של כ-4300 מטרים.

יום 4: משיאגורו לצ’אטרו (Chatru)– חמש שעות הליכה קלה – ואז ארבע וחצי שעות נסיעה חזרה למנאלי, דרך רוטאנג פס.

אלה יהודאי יצאה לטרק האמפטה פס וחזרה לספר לנו על החוויה.

רוטאנג פס. צילום: צוות האתר

מי שבוחר במסלול ארוך יותר:

מקימים מחנה בצ’אטרו ביום הרביעי.

יום 5: שעתיים נסיעה מצ’אטרו לבאתאל (Batal). משם שלוש שעות הליכה לצ’אנדרה טל(Chandratal) , שזה אגם מדהים ביופיו. ישנים בלוסור.

יום 6: שעתיים נסיעה למנזר קי. משם מתחילים ללכת, שלוש שעות עד שמגיעים לקאזה (Kaza)– עמק ספיטי.

טרק למלנה  (Malana)

2 לילות 3 ימים (אפשר גם להמשיך לקאסול). אומרים שמלנה הוא בין הכפרים הותיקים בפארווטי, ואחת הדמוקרטיות הראשונות (!), שלא היה מוכר גם לרשויות עד 1995. הלינה במלנה היא על בסיס אירוח של משפחות מקומיות, אווירה אותנטית ואנשים פשוטים.

היציאה ממנאלי. שעה נסיעה לנאגר (Naggar). משם מתחילים ללכת שלוש שעות הליכה לכיוון רומסו(Rumsu) , שם מקימים מחנה ללילה הראשון.

יום 2: 5-6 שעות הליכה – קצת עליות וירידות, לכיוון צ’אנדרקאני בייס קמפ(Chanderkhani Base Camp)  אם הולכים מהר, ועם תלות במזג האוויר, אפשר גם להקים מחנה אחרי צ’אנדרקאני פס (3660 מטר).

יום 3: 5-6 שעות הליכה. מתחילים לרדת לכיוון מלנה (יורדים 1000 מטר בערך).

מהכפר, מי שרוצה יכול ללכת שעה עד הכביש הראשי – ומשם להמשיך שעה נסיעה לורשאני(Varshani)  או חצי שעה לקאסול(Kasol)

אפשרות נוספת היא להמשיך בטרק, ממלנה לג’ארי (Jari) ומשם לחזור למנאלי.

טרק דאו- טיבה (Deo Tibba)

טרק עם הליכה לא קשה מידי (יש טיפוס עד גובה 4800 מטרים), בן 5 ימים (עם הליכה הלוך-חזור). ה’דאו טיבה’ נישא מעל העמק הירוק והפרחוני ובחודש ספטמבר הגשום הפריחה במקום מרהיבה. מתאים במיוחד למי שרוצה להנות מחווית ‘טרקינג’, טבע ועלייה לגבהים קרוב למנאלי.

בטרק זה יש צורך בציוד- אוהל ושקי שינה, ציוד בישול ואוכל. כדאי לחפש בסוכנויות ובחנויות הספרים מפה טובה של האזור.

נקודת ההתחלה בעיירה ג’אגטסוק Jagatsukh, מרחק כשעה נסיעה ממנאלי.

יום 1: יום הליכה קצר. התחלה ב- Jagatsukh(מומלץ ללכת לראות את המקדש העתיק שבעיירה!) והליכה בשביל שעובר דרך כמה כפרים קטנים לקהאנול Khanol– מעין קרחת שתשמש כחניון לילה.

יום 2: צפויה הליכה של כ-10 ק”מ, מקהאנול לצ’יקה (Chikha). שביל ההליכה מטפס דרך היער (טיפוס של כ-600 מטרים לראש הערוץ) עד שהנוף נפתח, אז ממשיכים מס’ ק”מ נוספים עד לחניית הלילה בצ’יקה.

יום 3: הליכה של 12 ק”מ מצ’יקה לסראיי (Serai). אמנם ההליכה ארוכה, אך במהלך היום הגובה מתמתן כך שההליכה לא קשה. העמק נפתח לכיוון צפון אחרי הליכה של 4-5 ק”מ, אז מתגלה נוף ההר המרשים, מכוסה קרחונים. סראיי נמצא בגובה שלך כמעט 4000 מטרים והוא מהווה מרעה, כך שתוכלו להעזר ברועים במקום.

יום 4: מסראיי לדאו טיבה בייס-קמפ (Deo Tibba) בגובה 4800 מטרים. הליכה של כ-15 ק”מ (הלוך חזור). חוצים את הנחל ומטפסים על הרכס, משמאל למפל. ניתן להעזר ברועים כדי למצוא את השביל. הטיפוס אורך כשעתיים עד שמגיעים לראש המפל. השביל ממשיך בעמק שנגלה לעינכם, כשהדאו טיסה נישא מעל, עד סופו בתל אבנים שהשאיר אחריו קרחון עתיק (מורנה). חזרה לסראיי באותה דרך ולינה בסראיי.

יום 5: הליכה מסראיי לג’אגטסוק. ההליכה ארוכה אבל הדרך בירידה והחמצן חוזר.

טרקים נוספים:

טרק של 8 ימים מעמק פרוואטי דרך הפס- פין פרבאטי (Pin Parbati) לעמק ספיטי. מומלץ לצאת לטרק עם ייעוץ והדרכה. הטרק מתחיל בפולגה שבעמק פרוואטי, דרך הכפר קירגנגה, ומסתיים בקאזה שבספיטי.

טרקים בהימאצ’ל פראדש- אזור דרמסלה

אינדראר פס (Indrahaa Pass)

אחד המסלולים המפורסמים שיוצאים ממקלוד גאנג’, אם כי לא פשוט להליכה. ניתן לישון בבתי הארחה ולהתאים את ימי ההליכהף אבל אפשר להביא גם ציוד כדי לשמור על עצמאות. ביום הראשון- הליכה ממקלוד גאנג’ לטריונד (Triund)- מסלול מוכר גם על חבר’ה שאינם מתכוונים לצאת לטרק של ממש. אפשר ללון בגסט האוס בטריונד או בקמפינג.

יום 2: מטריונד למערת לאהש (Lahesh). היום כולל טיפוס מעייף ועלייה.

יום 3: הליכה לצ’אטרו פאראו (Chatru Parao). טיפוס עד למעבר אינדראר פס, בגובה 4350 מטרים, הכולל תצפית מרהיבה על הרכסים והעמקים באזור, וירידה מהפס לכיוון צ’אטרו פאראו לחניית לילה.

יום 4: 15 ק”מ הליכה לקוארסי (Kuarsi).

יום 5: מקוארסי למאצ’טר (Machetar), הליכה של 16 ק”מ. מומלץ להתחיל את היום מוקדם.

עדרי צאן באזור רוטנג פס. צילום: הילה ויצמן

אגם קרארי (Kerari)

ניתן לצאת לטרק ללא ציוד מיוחד ולהסתדר בלינה בכפרים. יש לודא לפני היציאה למסלול עם סוכנויות מקומיות.

יציאה ממקלוד גאנג’ לסטוארי (Stowari) במונית או ריקשה.

יום 1: סטוארי (Stowari) לכפר קרארי (Kerari). הליכה על השביל מספר ק”מ דרך הכפר קאנג’ראלה (Kanjrala) לכפר קרארי.

יום 2: מהכפר לאגם קרארי. הליכה של 13 ק”מ עד האגם. לינה בסמוך לאגם באוהל. בסמוך לאגם ישנו מקדש.

יום 3: קיימות שתי אפשרויות: האחת לוקחת אתכם להמשך המסלול, בטיפוס למיניקיאני פס וחזור ללינה בסמוך לאגם. אפשרות אחרת היא לחזור כל הדרך עד לסטוארי ומקלוד גאנג’.

טרקים בהימאצ’ל פראדש- סיכום

הדימוי שנוצר על הימאצ’ל פראדש מקשר אותנו ישירות לאסוציאציה של מנאלי, דרמסלה, מסיבות בפרוואטי וחוגים. הטבע של הימאצ’ל שובה לא פחות, גם עבור אלה שמחפשים את הטרקים הארוכים- ציוד על הגב, רחוק מהכפרים וקרוב לטבע, וגם עבור אלה שמחפשים יומיים-שלושה של חיבור לנוף המדהים שעוצב על ידי ההימלאיה.

כתיבה: נטלי ניאגו

חבל לדאק (Ladakh) הוא אחד האזורים היפים והמיוחדים בהודו כולה. נופי הירח, המדבר והפסגות המושלגות, מושכים אליהם מטיילים רבים ומציעים מסלולים אין-ספור להולכים בדרכים. לפניכם סקירה כללית קצרה של טרקים מפורסמים באזור של לדאק. אז למה אתם מחכים? שימו נעליים וצאו לדרך!

העמקים המופלאים של חבל לדאק. צילום: משה טובול

טרקים בלדאק- רקע כללי

חבל לדאק הינו מדבר בצל גשם בצפון מערב הודו, שחייב את הנופים המהפנטים שלו לרכס ההימלאיה (כיוון כללי ממזרח ודרום) ורכס הקאראקוראם (צפון מערב), כשבינהם מפריד עמק נהר האינדוס (Indus).

העונה המומלצת לטרקים בלדאק היא מיוני עד ספטמבר, לאחר מכן הדרכים היבשתיות לאזור זה נסגרות ומזג האויר הופך קר ואכזר.

אזור לדאק טומן בחובו מגוון רחב של מסלולים, דרך נופים עוצרי נשימה, ומאפשר לתרמילאי הישראלי לטייל באופן שמזכיר יותר טיולים בארץ. לא בכל מסלול חייבים מדריך, אפשר להתארגן על ציוד, מפות ונשנושים בלה (Leh), ופשוט לצאת לדרך. חשוב לא לשכוח שטווח הגבהים נע בין 3000 ל-6000 מטרים, וצריך לתת לגוף כמה ימים להסתגל לגובה לפני שיוצאים לטרק. מטיילים מנוסים יותר יכולים גם לצאת למשלחות טיפוס לפסגות של מעל 6000 מטרים אך גם כאן נדרשת “הכנה” עצמית. כמובן שטרקים כאלה כבר מחייבים אתכם בציוד מיוחד ומדריך.

מדבר מושלג. ההרים של לדאק. צילום: משה טובול

הסוכנויות בעיר לה (Leh) כבר משופשפות, ומי שמעוניין יכול בקלות לתפור לעצמו טרק בכל סוכנות כזו ולקבל ציוד, הסעות לאיסוף והורדה, סוס לציוד ומדריך. אפשר ורצוי להתארגן בקבוצות, ולרוב תראו מחוץ לכל סוכנות או על החלונות מודעות “דרושים” לטרקים, כך שגם מי שמגיע בזוג או לבד יכול להסתדר במקום על חברים חדשים למסע.

גם מי שלא מעוניין בחבילות המוכנות יכול להסתדר לא רע, ישנן חנויות ציוד טיולים במרכז העיר ואפשר גם להשכיר ציוד מסוכנויות. בחנויות הספרים ישנן מפות רבות, וגם בין המטיילים יש שוק חליפין למפות טובות. גם כאן יש יתרון ניכר לישראלים-“הבית היהודי” בצ’אנגספה (Changspa) הוא מרכז נוח להתארגנות. טרקים רבים עוברים בין כפרים ולרוב תוכלו להסתדר עם לינה בבהום-סטיי (Home Stay)  – לינה בבתים של מקומיים בכפר, שיספקו לכם ארוחות ולינה תמורת מחיר ממוצע של 500 רופי.

הגישה לרוב הטרקים לא מסובכת, לחלק מהמסלולים אפשר להגיע באוטובוס או להתארגן על ג’יפ/מונית יחד עם עוד מטיילים.

טרקים בלדאק- מסלולים

עמק שאם (Sham Valley- Likir to Temisgam)– נקרא גם ה”בייבי טרק”- טרק נוח של 3-4 ימים בין כפרים, שמשלב נופים ואנשים (והמון משמשים!). ההליכה נחשבת יחסית קלה בגבהים של בערך 3700 מטרים (הפאס הגבוה ביותר הוא באזור ה4000 מטרים). ניתן להגיע בקלות באוטובוס מתחנת האוטובוסים של לה לכפר הראשון, ליקיר (Likir). סמוך לכפר ישנו מנזר בודהיסטי גדול ששווה ביקור. ישנם גסט האוסים בכפרים לאורך המסלול, יש אפשרות לקמפינג והקמת אוהלים, אין צורך באישורים מיוחדים.

כפרים ונקודות ציון לאורך המסלול: Likir – Yantang (Rizong Monastery)- Hemis Sukpachan– Temisgam

עמק נוברה (Nubra Valley)- יש צורך באישורים מיוחדים שאפשר להוציא דרך הסוכנויות השונות או באופן עצמאי דרך המשרד לענייני זרים. הוצאת הפרמיט לוקחת בד”כ יומיים.

אפשר להגיע אל הכפר דיזקיט (Diskit) שבתחילת המסלול בנסיעת אוטובוס שאוכרת 6-7 שעות. האוטובוס יוצא מתחנת האוטובוס המרכזית של לה בימים שלישי, חמישי ושבת (כדאי לודא בתחנה שאלו הם הימים ושאין שינוי בקו/חג/שביתה וכו’) בשעה 07:30-08:00. אוטובוס חזרה ללה עוזב את דיזקיט בשעה 7 בבוקר של היום למחרת.

עמק מארקה (Markha Valley) – אחד הטרקים המפורסמים באזור. טרק יפהפה ונוח, אין צורך באישורים מיוחדים או ציוד מיוחד, וההליכה היא בין כפרים לאורך העמק. ניתן לצאת לטרק באופן עצמאי ולישון בהום-סטיי בכפרים. יש גם מקומות מסודרים לקמפינג וחניית לילה.

יש כמה אפשרויות לתחילת הטרק ותלוי בזמן: הליכה של  8ימים כשמתחילים בספיטוק (Spituk) או בזינגצ’ן (Zingchen) ועושים כבר פאס אחד (4900 מ’) ביום השני, או טרק של 5 ימים כשמתחילים מצ’ילינג (Chilling). הפאס הגבוה בטרק הוא לקראת סופו: גונגמארו לה פאס (5100 מ’) אחרי לינה בנימאלינג (Nymaling) בגובה של כ4800 מטרים.

כדאי להתארגן על מונית או ג’יפ לנקודת ההתחלה. בחזרה יש מספר אפשרויות: ניתן לקחת אוטובוס ללה משאנג-סומדו (Shangsumdo) בשעות הבוקר (בהנחה שביליתם לילה בכפר) אפשר להגיע גם עד להמיס (Hemis) בטרמפים/ אוטובוס/הליכה ולתפוס משם אוטובוס עד ללה. גם תוכלו לארגן דרך סוכנות ג’יפ שימתין לכם בסיום.

כפרים ונקודות ציון לאורך המסלול:

Spituk – Zingchen – Yurutse – Ganda-la Pass (4900m) –Skiu –  Markha – Umlung – Hankar-  Tachungste – Nymaling – Gongmaro La Pass (5100m) – Shangsumdo – Hemis

ספיטוק– סטוק (Spituk to Stok)– טרק קצרצר של 2-3 ימים. מומלץ למי שזמנו דוחק ורוצה להספיק לחוות את ההרים. מתחילים בספיטוק, יש אפשרות גם לקחת מונית או ג’יפ עד זינגצ’ן (Zingchen) ולחסוך לעצמכם הליכה של כמה שעות על שביל ג’יפים. חזרה עם אוטובוס או הסעה מאורגנת מסטוק. מזינגצ’ן מגיעים לרומבק (Rumbak) – שימו לב שישנו פיצול שבילים בנקודה עם אוהלי תה ומפה. ימינה זהו הטרק ליורוסטה ולכיוון של מארקה ואלי- אתם צריכים שמאלה לרומבק, יש כמה אוהלי תה ויש הום-סטיי ללילה. הפאס ביום השני Stok La Pass  בגובה 4900 מ’.

כפרים ונקודות ציון  לאורך המסלול:

Spituk – Zingchen – Rumbak – Stok La Pass – Mankarmo – Stok

סטוק-קאנגרי(Stok Kangri) –  אולי הפסגה המתויירת ביותר באזור, בגובה 6150 מטרים. טרק קצר של כ-3 ימים (יש סוכנויות שמאריכות אותו גם ל-4 ימים). הגישה אל הטרק נוחה, מרחק כחצי שעה נסיעה מלה. זהו טרק מצויין למי שרוצה לחוות את ההרים עד הסוף ולהרגיש על גג העולם. נוף מטורף, אמרנו?

מי שיעשה סיבוב קצר בלה יראה כי כמעט כל סוכנות מציעה להוציא משלחות טיפוס. הטרק הזה כן מצריך  ציוד מיוחד כמו קרמפונים, מקלות הליכה ולינה באוהלים, שיארגנו לכם בסוכנויות. הטיפוס קשה יחסית לטרקים האחרים באזור ומחייב לפחות כמה ימים בלדאק על מנת לודא שהתרגלתם לגבהים ובטח שלא לצאת מיד עם ההגעה ללה (מומלץ לעשות את הטרק הזה אחרי לפחות טרק אחד עם לינה בגובה של יותר מ4000 מטרים כדי להסתגל מארקה ואלי למשל יעשה את העבודה). יציאה לטרק הזה מצריכה אישורים מיוחדים וכדאי להתייעץ בסוכנויות המקומיות.

היציאה היא מהכפר סטוק (Stok) והלינה בבייס-קמפ היא, כאמור, באוהלים. מהבייס- קמפ יוצאים עוד לפני הזריחה לעבר הפסגה- טיפוס ארוך של 4-7 שעות (תלוי בכושר שלכם). אחרי הירידה מהפסגה יש אפשרות לישון בבייס-קמפ נוסף או לרדת עד לסטוק ולחזור ללה.

לא פשוט בכלל למצוא את דרך, ולכן, למרות שזה לא כל-כך תואם את המנטאליות הישראלית, בכל זאת מומלץ לכם לקחת מדריך במקום לקחת סיכונים. יש אנשים שסומכים על כך שמשלחות רבות יוצאות לטיפוס, ועוקבים אחרי אחת הקבוצות במהלך הטרק, אבל זה הופך אתכם תלוים בקבוצה אחרת.

עמק זנסקר

טרק לאמאיורו- דארצ’ה- (Lamayuru- Darcha) או בשמו המוכר יותר “טרק מנאלי-לה”. אם הנסיעה מלה למנאלי אורכת כ-20 שעות, הטרק הזה אורך כ-20 ימים, והוא תלוי בקצב שלכם והאם אתם מחליטים לקחת יום מנוחה פה ושם; אפשר לעשות את הטרק הזה גם ב-16 יום וניתן לקצר גם למסלול של 10-8 ימים אם מסיימים בפדום (Padum). אגב, הכיוון לא מחייב ואפשר גם ללכת מדרצ’ה (אזור מנאלי) ללאמיורו (אזור לה). ההליכה היא בגובה שדורש הסתגלות (מעל 3,500 מטרים) ולשיאי הגובה מגיעים בחציית פסים בסביבות 5000 מטרים. הטרק אינו מחייב לינה באוהלים כיוון שבדרך ישנם בתי תה והום-סטיי, שפעילים בעונה, אם כי יש להצטייד בשק שינה טוב ולהיות מוכנים למקרה של גשם או רטיבות ובמקרה כזה כן כדאי שתהיה יריעת פלסטיק או אוהל קטן. ארוחות חמות תקבלו בבתי התה שתישנו בהם, אבל מומלץ להצטייד בגזייה ובמזון נוסף לימים ארוכים שלא עוברים בהרבה מקומות יישוב. כדאי גם להצטייד בנשנושים.

לא חייבים לקחת מדריך למסלול אבל שווה להתעדכן עם סוכנות מקומית אם יש שינויים או בעיות בדרך. מקומיים לאורך הטרק יוכלו לכוון אתכם למרות שכדאי לקחת ספר או מפה עם נקודות ציון.

ההגעה ללמאיורו יכולה להיות באוטובוס בוקר מלה, נסיעה של 4-5 שעות או בהקפצה של ג’יפ; גם מדרצ’ה יש אוטובוס למנאלי של כ-8 שעות נסיעה.

טרקים בלדאק- סיכום

אזור לדאק הוא המקום המושלם לטרקים עצמאיים עם ציוד על הגב. מגוון המסלולים גדול כך שתוכלו למצוא טרק לכל כושר הליכה ולא תמיד תצטרכו ציוד מיוחד.

המדבר מחכה לכם…

לשטוף את העיניים בכחול ובירוק. אזור ג’יבי.

ג’יבי- רקע

ג’יבי (Jibhi) היא מקבץ של כפרים שנמצאים בתחילתו של עמק קינור במדינת הימצ’אל פראדש. רבים מהמטיילים מגיעים הנה ללילה במהלך טיולי הג’יפים המאורגנים שיוצאים ממנאלי לעמקים ספיטי וקינור. אני ממליצה להישאר שם קצת יותר מלילה ולחוות מקרוב את חיי הכפר הקסום.

כזאת היא ג’יבי; מאפשרת לך רגע לקחת אוויר, לנוח ולהנות מהשלווה. אין הרבה תיירים בג’יבי ולכן אם אתם לא מחובבי השקט וזקוקים לעוד אנשים איתכם לבטח תמצאו שניים שלושה חבר’ה בג’יבי, אך כדאי להגיע לשם עם עוד אנשים.

את הקפה של הבוקר שותים בג’יבי רק אחרי שהגיע החלב הטרי שעכשיו חלבו מהפרה השכנה, ארוחת הבוקר מורכבת ממה שנמצא במטבח ואם אין צריך לבקש שיביאו במיוחד מבאנצ’ר העיר הקרובה. את ארוחת הערב עשינו בהעדר גשם סביב המדורה, כל אורחי הגסט האוס אוכלים יחד, ובימים טובים גם מתענגים על דגים טריים שכרגע נידוגו מהנהר שחוצה את הכפר. וכן- אתם מוזמנים לגשת ולדוג אותם לעצמכם במקומות המותרים (עליהם כדאי לשאול את בעלי הגסט האוס).

לאנשי הכפר יש מאכל מיוחד שנקרא “סידו” – לחם אוורירי ממולא בירקות שמאדים אותו. הגרסה המשודרת שאפשר לבקש היא “סידו נוטלה”. את המאכל המענג הזה ניתן לבקש מבעלי הגסטהאוס או לשבת במסעדה המקומית ולהזמין (יש רק מסעדה אחת, אין איפה לטעות).

פשוט ורגוע.

ג’יבי- איך מגיעים?

ג’יבי נמצאת בעמק באנג’ר; היא אינה מהווה יעד ראשון למטיילים בצפון הודו ובדרך כלל מגיעים אליה משימלה או ממנאלי וקאסול.  מי שבכל זאת רוצה להגיע ישירות לג’יבי, יכול לעלות על אוטובוס מדלהי ולרדת באאוט – Aut (מבוטא כמו “יציאה” באנגלית)-  מבקשים מהנהג לעצור לפני המנהרה. ממנאלי זוהי נסיעה של כשש שעות באוטובוסים מקומיים (לוקאל). ממנאלי נוסעים לאאוט – Aut (מבוטא כמו “יציאה” באנגלית), ומשם לוקחים עוד לוקל לבאנג’ר (Banjar), ומבאנג’ר עוד נסיעה של חצי שעה לג’יבי. באותו אופן אפשר גם להגיע משימלה ודרמסלה.

ג’יבי- לינה

האוטובוס לג’יבי עוצר על גשר שחוצה נחל; זה למעשה מרכז הכפר. מיד עם הגעתכם תראו מצד ימין את הגסט האוס הותיק  של ג’יבי שנקרא “דולי”. אם תמשיכו במעלה הכביש בהליכה של עוד מספר דקות, תראו מצד ימין על הנהר עוד כמה גסט האוסים. מי שירצה להתפנק ויהיה מוכן לשלם יותר, מוזמן לנסות את ה”סוויס קוטג’” במעלה ג’יבי; גם הם אגב, מנוהלים על ידי הבעלים של “דולי גסטהאוס”. מבין אפשרויות הלינה בכפר, תוכלו לבחור בין לינה בגסט האוס לאירוח בהום סטיי (Home Stay) במקומות שונים ברחבי הכפר.

פינות חמד וקסם בכל מקום.

ג’יבי- אז מה עושים שם?

קודם כל נחים. המקום מאוד מתאים למשפחות עם ילדים קטנים, כיוון שהגסט האוסים נמצאים מרוחקים מהכביש, עטופים מרחבים ירוקים עם בתי כפר ויערות. המקום שליו ושקט ומלא פנינות טבע בכל כיוון שתבחרו ללכת בו.

גם למי שעייף מההמולה והרעש במנאלי או קסול ג’יבי היא אלטרנטיבה מצוינת. קצת להתרחק מהכל ולחזור רגע לצרכים הבסיסיים ולשקט .

במרחק של 10 דק הליכה מגסט האוס בשם המקום של לינה ישנם מפלים. ההליכה מרהיבה, אבל היופי האמיתי מתגלה בסביבות 7:30-8:00 בבוקר, אז פוגעות קרני השמש המלטפות ברסס המים של המפלים, ואפשר לראות קשת ולפעמים אפילו שתיים.

קרני האור נשברות ברסיסי המים, במפלים של ג’יבי.

מגדל שמירה בן מעל לחמש מאות שנים נמצא בכפר קטן בשם צ’ייני (Chaini) לא רחוק מג’יבי. הדרך למגדל מרהיבה ביופיה; מומלץ לקחת מונית לתחילת המסלול, ממנו מתחיל טיפוס של כשעה וחצי עד הפסגה. הטיפוס מעט קשה, אך הפרס הוא מבט אל המגדל הרחוק, שהולך ומתקרב ככל שמתקדמים בטיפוס וכוס התה המפנקת שיגישו לכם תושבי הכפר בסיום העלייה. למגדל עצמו אסור להיכנס, לאחר שנהרגה שם בחורה מקומית שניסתה לטפס.

ישנם שני אגמים קרובים לג’יבי. אחד מהם הוא אגם סארהול (Sarehul), שנמצא מרחק נסיעה של כשעתיים באוטובוס מקומי לג’אלורי (Jalori); האוטובוס ראשון יוצא מג’יבי בסביבות 9 בבוקר.  מג’אלורי ישנה צעידה נוספת, נוחה ברובה, של שעה-שעתיים עד האגם. יתכן שיחד איתכם יגיעו לאגם עוד עולי רגל רבים שבאים להתפלל במקדש שלחופי האגם

ליד המקום של לינה, ממש לפני הגשר, ישנה פנייה ימינה שתקח אתכם לפינת חמד. נכנסים לשביל קסום על גדות הנהר, עם גשרים קטנים, צימחיה צרהיבה שאם היה כזה בישראל מיד היו מכריזים עליו כשמורת טבע. גם שם ישנו גסט האוס ורוד של שני חדרים ממש על גדת הנהר. ליד בי”ס המקומי ישנו פארק מסודר שנמצא על גדות הנהר, עם ספסלים ופינות מקסימות לפיקניק של צהריים.

ג’יבי- המלצות

גסט האוס- המקום של לינה. המקום של לינה מנוהל על ידי זוג הודי מקסים ומיוחד. בעלה של לינה, ששמו ללית, מוציא טרקים וטיולים באזור, וישמח לספר לכם על ההסטוריה של המקום ועל התרבות ההודית, ולהמליץ לכם על מסלולי טיול באזור. המקום של לינה הוא כמו משפחה: כשביקשנו לבשל, קיבלנו את המטבח; כשלינה וללית יצאו לארועים בכפר, הם הזמינו אותנו, כך שזכינו לחוות מקרוב חגיגה מקומית, אליה הגיעו האלים מכל הכפרים הסמוכים. לינה גם יצאה איתנו למספר טיולים ושימשה לנו כנהג מונית מקומי לכל צורך. בת דודתה של לינה לימדה אותנו לסרוג, ובן דודה לימד אותנו להכין מאכלים הודים.  מקום מומלץ מאוד שמחיריו נעים בין 300-700 רופי ללילה.

יש לכם המלצות נוספות על ג’יבי והאזור? כתבו לנו!

ג’יבי – סיכום

הכפר ג’יבי הוא המקום המושלם למי שמחפש כמה ימים של שקט ושלווה בעמקים הקסומים של הימצ’אל, לא רחוק ממנאלי (הכל יחסי, כן?) אבל רחוק מההמולה והרעש. לכל כיוון שתצעדו תחשפו לנוף עוצר נשימה, לאנשים נעימים ומזמינים ולהרבה מאוד קסם. אז קחו איתכם ספר טוב, קצת מוסיקה ולכו לתפוס קצת שלווה.

ניל איילנד- מפת האי

ניל איילנד (Neil Island) הוא אי קטן ויפהפה בארכיפלג של איי אנדמן, אשר נמצא כ-40 קילומטרים ממזרח לפורט בלייר. באי ישנו ריף אלמוגים בתולי, מגוון ביולוגי עשיר, חוף ים חולי ולבן, יערות טרופיים וצמחייה; אין פלא שמדובר באחד מהיעדים האטרקטיבים לתיירים באיי אנדמן. רוחבו של האי הוא לכל היותר 5 ק”מ, וניתן ללכת את כולו ברגל במשך שעתיים. באי כולו אוכלוסייה של 2868 איש, ומרגישים בקלות את השלווה של חיי הכפר.

אל האי מגיעים לרוב תיירים ממדינות שונות, והוא פחות פופולארי בקרב ישראלים, למרות שהאי האבלוק, יעד מוכר וותיק עבור תרמילאים ישראלים, ממוקם רק כ-5 ק”מ מצפון. שני האיים ניל והאבלוק מהווים את הארכיפלג העשיר ביותר באנדמן מבחינה אקולוגית, ולשניהם מגיעות מידי יום מעבורות מהירות מעיר הבירה פורט בלייר.

הידעתם? האי ניל ידוע גם בכינוי ‘קערת הירקות’ של איי אנדמן, ומכאן מייצאים אספקה עשירה של ירקות לשאר האיים באנדמן. אז.. למישהו מתחשק “יזראלי סלט”?

באי ניל אין קליטה לשידורים או לאינרנט ואין כספומטים ובנקים. החשמל מיוצר על ידי מנועי דיזל (מנועי בערה פנימית), וישנה קליטה סלולרית רק דרך חברת BSNL, לכן שימו לב שאתם מצויידים בכל הדרוש לכם לפני הנסיעה לאי. ישנו מרכז ראשי לשירותי בריאות באי, ומרכז קטן יותר בו זמינים 3 רופאים. התחבורה הציבורית באי כוללת ריקשות, אופנועים, אופניים ומכוניות ואן אשר זמינות בכל האי. באי קיימים גם שירותי משטרה.

העונה האידיאלית לצלילות בניל איילנד היא בין אוקטובר לאפריל. בתקופה זו קשה מאוד למצוא מגורים זמינים באי, ולכן האידיאל הוא לתכנן את הביקור באי ולהזמין מקום בין החודשים מאי לספטמבר, אך יש לבדוק שהגשם לא מתנגש בתוכניות שלכם, כיוון שאלו החודשים הגשומים באי.

חופי ניל איילנד. צילום: אמבר חוברה.

ניל איילנד- איך מגיעים?

פורט בלייר, השער לאיי אנדמן וניקובר נמצא כשעתיים טיסה מהערים קולקטה וצ’נאי. מלבד טיסה ניתן להגיע לפורט בלייר בהפלגה של יומיים-שלושה ימים מקולקטה ומוויסקפטנם (Visakhapatnam)

מידע נוסף על דרכי הגעה לאיי אנדמן תוכלו למצוא במאמר המקיף על איי אנדמן.

הגעה מפורט בלייר לניל איילנד

ממפרץ הארבור בעיר הבירה פורט בלייר, ישנן מעבורות מהירות לניל איילנד. השיט אורך כשעה וארבעים וחמש דקות עד שעתיים. מעבורת ראשונה יוצאת מפורט בלייר בשעה 6 וחצי בבוקר, ומעבורת אחרונה לניל איילנד יוצאת בשעה 11:30 בבוקר, כל בוקר. שימו לב שמעבורת אחרונה מניל איילנד לפורט בלייר יוצאת כל יום בשעה 15:30 אחה”צ. בכל מקרה כדאי להתעדכן בשעות כשמגיעים לפורט בלייר.

מחפשים מה לעשות בפורט בלייר? כנסו לקריאה נוספת!

ניל איילנד- חופים

ניל קנדרה Neil Kendra

מפרץ מערות עם חולות לבנים, נוף ציורי וסירות דיג מעץ. חוף זה הוא לב ליבו של האי.

חוף בהרטפור Bharatpur beach

במרחק חצי קילומטר מהמזח- בהרטפור הינו אחד החופים הטובים ביותר לשחייה, שנירקול וצפייה באלמוגים, ויש לו רצועת חול רחבה. בחוף נערכות מגוון פעילויות והוא מומלץ למי שמחפש נופש קצת יותר אקטיבי. ניתן לשכור כאן סירות עם בטן מזכוכית (כמו שאנחנו אוהבים באילת) ולהנות משיט ובהייה באלמוגים.

תמונה באדיבות משרד התיירות איי אנדמן

חוף לקשמנפור – Lakshmanpur  1 ו-2

בחוף הראשון, הנמצא במרחק 2 ק”מ מהמזח, ישנה רצועה של חול לבן משובץ צדפים, והמים בו רדודים- מושלם לשיזוף ושכשוך במים. אפשר גם לשנרקל ולסגור את היום עם מבט אל השקיעה היפהפיה שנראית מהחוף. החוף השני הוא חוף סלעי, עם אלמוגים שונים ומשונים, דגים מיוחדים, שושנות ים, מלפפוני ים, כוכבי ים וכל טוב הים. הסביבה הסלעית של החוף מייחדת אותו משאר החופים והיא מוקד המשיכה העיקרי כאן.

חוף סיטפור-beach   Sitapur

נמצא 5 ק”מ מדרום למזח, בקצה האי, והדרך אליו מלווה בנוף של שדות ויערות. החוף עומד “חשוף” מול הים הפתוח ולכן הגיאות והשפל משפיעים עליו יותר מאשר על חופים אחרים. אם רציתם פעם לראות זריחה מהחוף, זה המקום.

ניל איילנד- פעילויות

בניל איילנד תמצאו מגוון פעילויות אופייניות כמו שנורקלינג, צלילה, משחקי דיג, טיולים רגליים, אופניים, שחייה, צפייה בציפורים וכמובן- רביצה בטן-גב. מלבדן ישנן מספר אטרקציות יחודיות לאי:

תצורות סלע טבעיות באי

בחוף לקסמנפור ישנן תצורות סלע טבעיות מעניינות הידועות כ- Howrah Bridge (על שם הגשר המפורסם של קולקטה). כדאי לבקר במקום בזמן השפל, כשהים נסוג וחושף את אוצרותיו.

אי הורדים SIR HUGH

האי הקטן ממוקם בקצה הדרומי של ניל איילנד וידוע כ’ניל הקטן’. האי הוכרז כשמורת טבע וכשטח קינון של צבי ים. על מנת להיכנס לאי יש צורך באישור מיוחד ממחלקת היער בניל איילנד, שמאשרת רק ביקורים במהלך היום.

תמונה באדיבות משרד התיירות איי אנדמן

ניל איילנד- לינה ואוכל

ישנם מגוון גסט האוסים באי, מהם בית הארחה ממשלתי, פשוט וזול יחסית, ומלונות ברמה גבוהה יותר ומחירים בהתאם. לפניכם פירוט מלונות באי:

גסט האוס בניל איילנד. צילום: אמבר חוברה

מבחינה קולינרית המטבח בניל איילנד עשיר בדגים וירקות טריים, במסעדות השונות תוכלו למצוא מגוון מנות, גם אם אינכם חובבים גדולים של אוכל הודי. מספר מסעדות מומלצות באי:

ניל איילנד- אישורים

עבור האיים האבלוק וניל (Neil) אין צורך באישורים מיוחדים מלבד הויזה הנדרשת לביקור באיי אנדמן. לביקור באיים אחרים ייתכן ותצטרכו אישור מיוחד לתיירים זרים; את האישור ניתן להוציא במשרד החוץ, או במשרד לרישום זרים (Ministry of home affairs/Foreigner`s Regional Registration) בניו דלהי/קולקטה/מומבאי וצ’נאי, התקף עבור 30 יום.

מידע נוסף על אישורים לאיי אנדמן, במאמר הבא

ניל אילנד – אזהרות

דבר ראשון שימו לב לבע”ח סביבכם: מדוזות– אנחנו מכירים אותן מהים שלנו, במקרה של עקיצה- להשתמש בחומץ או אריזת קרח ולא לשפשף אותה. כרישים– נמצאים לרוב בים הפתוח, ובחלק מן האיזורים של ריף האלמוגים. יש להימנע משחייה או צלילה לידם, ולא להיכנס למים עם פצעים פתוחים. נחשי ים– חלקם ארסיים, ועלולים להיות תוקפניים. יש להתרחק מהם. דגי אבן– נמצאים במי אלמוגים רדודים או בשטחים חוליים ובוציים באיזור הריף. אין להרים אבנים או אלמוגים, ויש לנעול נעליים מתאימות בשטחים אלו. תניני מים מלוחים– קיימים במפרצים, צמחיות קרקע בוצית, ואיזורי מים מכוסים. יש להימנע משחייה או צלילה באיזורים אלו. לפעמים התנינים שוחים בים הפתוח ועשויים להימצא גם במפרצי אלמוגים.

עוד יום נחתם בניל איילנד. צילום: אמבר חוברה.

ניל איילנד- סיכום

ניל איילנד הוא יעד מושלם למי שרוצה לצאת מהמיינסטרים של איי אנדמן, ולהמשיך להנות הנוחות והבילויים המוצאים לתיירים. קחו ספר טוב ובואו להתפנק על החוף.

המידע באדיבות משרד התיירות ההודי

לאינפורמציה נוספת:

טלפון של משרד התיירות באנדמן וניקובר בפורט בלייר- קידומת 744 101. טל; 91-3192-232694/232747

מייל: Andaman_tourism@rediffmail.com

אתר: www.and.nic.in/NewTourism

צלילה באיי אנדמן- למה דווקא אנדמן?

לאוהבי הרפתקאות אין הרפתקה גדולה יותר מאשר צלילה. בין אם אתה צולל חדש או ותיק, תמיד תגלה משהו חדש, קסום או מאתגר בכניסה לעולם שמתחת למים. המחשבות מהופנטות מים הצבעים, הסקרנות מתפקעת והעיניים תרות אחרי שרידים של ספינות קדומות; גם היצירתיות מקבלת זריקת התתעוררות אחרי גיחה אל מתחת למים. העניין של אדם בצלילה יכול לנוע החל מבילוי חד פעמי במהלך חופשה, לתחביב קבוע ואף קריירה מקצועית. הצלילה מציעה עבור כל אחד משהו ייחודי.

צלילה באיי אנדמן וניקובר היא חוויה מיוחדת במינה. הסביבה המקיפה את האיים כוללת ריף אלמוגים מהעשירים בעולם. הייחודיות של אנדמן היא במרחק ובבידוד, כך שריף האלמוגים לא ניזוק מפעילות האדם. העונה המומלצת ביותר לצלילה באיים היא בין דצמבר לאפריל.

רוב האיים מוקפים בריף, שרוחבו נע סביב כמה מאות מטרים, והוא מופרד מהחוף על ידי לגונה, שזרמי הים בה מוגבלים. ישנם אזורי ריף שמתאימים לשנורקלים וישנה אפשרות לחצות גבעות תלולות שנוצרו מהתפרצויות וולקניות ויוצרות מראות בלתי רגילים בצלילה.

בים אנדמן קיים מגוון גדול של כרישים. להקות גדולות של כרישי פטיש משוטטות בים, וכרישי נמר לעיתים נמצאים סמוך לחוף. גם דגי מאנטה ריי עצומים (דגים עם סנפירים דמויי כנפיים) נראים שם לעיתים קרובות.

כל מה שרציתם לדעת על איי אנדמן ולא העזתם לשאול

צלילה באיי אנדמן- אתרי צלילה

האי Cinque – אחד מן היעדים הטובים ביותר לצלילה באיים. מים צלולים בצבע ברקת, עם טווח ראות של מעל ל-25 מטרים. צלילה עמוקה סביב האי מבטיחה ערב רב מרהיב של בעלי חיים, צבעים וצורות המשתנים בכל רגע, כולל אלמוגים שחורים וכרישים. מקום אידיאלי עבור הצוללן המנוסה.

North point– אתר הנמצא באי Cinque. יש בו בעיקר שוניות אלמוגים קטנות וספוגיות והוא מושלם לצלילה כיוון שיש בו מגוון של חיים.

Fish Rock– האתר נמצא ליד האי Passage. היחודיות של אתר זה בשינוי בטופוגרפי מתחת למים; בולדרים וצוקים מכוסים במניפות אלמוגים. ניתן לראות כאן כרישי ריף אפורים ולבנים ומיני דגים מיוחדים. ישנן קבוצות אלמוגים גדולות, מלפפוני ים, צבים, דגי עטלף, דגי תוכי, דגי סנאי ומינים ייחודיים נוספים.

Bala Reef– ריף שמשתרע בצד המערבי של אנדמן ונחשב לאחד מהאתרים האידיאליים לצפייה באלמוגים, בשל הצבעים החיים שבו.

Corruption Rock– סלע המשתרע בין האיים Cidiyatapu  ו- Rutland. הטופוגרפיה התת ימית כאן מטריפה, וניתן לשוטט בין תעלות, קניונים וערוצים- עולם שלם של פנטזיה. כמו כן יש כאן מגוון של דגים, דולפינים וכרישי ריף.

Rutland Island– המים הרדודים סביב האי הם הזדמנות טובה לצפות בהרבה דגים קטנים ואלמוגים. אתר צלילה זה הוא בעיקר נקודה טובה לאימון צלילה במים פתוחים. במקום יש גם שרידי ספינה טרופה.

Snake Island– סמוך לחוף Carbyn`s Beach. חיי הים כאן כוללים דגי נמר, ברבוניות ודגי ריי.

Havelock Island–  האי המפורסם נמצא כ- 50 ק”מ מפורט בלייר. סביב האי ישנם אתרי צלילה מתויירים אך גם מגוון רחב של אתרי צלילה מדהימים ופחות מוכרים.

אתרי צלילה סביב האי Havelock: Mac point, Aquarium, Barracuda City, Turtle Bay, Seduction point, Lighthouse, The wall, Pilot reef, Minerva Ledge, Campbell Shoal.

רוצים לקרוא עוד על האבלוק?

הפארק הימי על שם מאהטמה גנדהי, וונדור

במרחק של כ-30 ק”מ מפורט בלייר נמצאת שמורת הטבע על שם מאהטמה גנדהי. השמורה נפרסת על שטח של כמעט 300 קמ”ר וכוללת 15 איים ואף תעלות ימיות עמוקות. בשמורה יש מגוון של אלמוגים וניתן לצפות בשפע של דגים צבעוניים, הכוללים שושנון, דגי פרפר, דגי תוכי, דגי עטלף , דג המלאך (angelfish) ולהקות גדולות נוספות. גם כרישים ודגי מאנטה ריי מופיעים מפעם לפעם; בפארק קיימים מעל 50 סוגי אלמוגים- חלקם ממינים נדירים.

עוד לא שמעתם על פורט בלייר? כנסו!

צלילה באיי אנדמן- טיפים לצוללנים

העונה המומלצת לצלילה – דצמבר עד אפריל.

ניתן לצלול רק באיזורים אשר פתוחים ומאושרים ע”י משרד התיירות של אנדמן וניקובר

לא מומלץ לצלול עם ציוד שאינו איכותי- הדבר עלול לסכן את חייכם. מומלץ להשתמש בציוד המאושר ע”י ארגונים בינלאומיים כמו PADI,CMAS,NAUI,BSAC,SSI.

תא לחץ למקרה חירום נמצא בבסיס חיל הים בפורט בלייר, טל’: 91-3192-232871, ובבית החולים בפורט-בלייר, טל’ 91-3192-232564,234941.

 אין לעמוד או ללכת על ריף אלמוגים.

 אין לשבור אלמוגים חיים או לאסוף אלמוגים מתים.

 אין כניסה לפארקים לאומיים ללא אישור תקף.

מחפשים את נמו?

צלילה באיי אנדמן- כללי זהירות בצלילה

על אף שים אנדמן נחשב בטוח לשחייה, צלילה ושנורקלינג, ישנן גם בעלי חיים המהווים סכנה כאשר פולשים לטריטוריה שלהם. משום כך חשוב להקפיד על הכללים הבאים:

בדקו לגבי מקומות בטוחים לצלילה או שחייה, מלשכת התיירות או מדריך מקומי. על מנת להימנע מחיות מסוכנות אסור לשחות באיזורים מוגנים.

 שימו לב לשילוט ולסימוני גבול- הם עוזרים לזהות סכנות פוטנציאליות.

לשאול את המצילים בחוף לגבי תנאי הים, והימצאותן של סכנות בסביבה. התנאים עשויים להשתנות במהלך השחייה, ורצוי לקבל עצה ממציל לגבי שטח שלא פיטרלו בו לפני כן.

קחו חבר לשחות איתכם- וכך תוכלו לשמור זה על זה. ילדים תמיד צריכים להיות בהשגחת מבוגר. יש להימנע משחייה בחשיכה.

במידה ואתם במצוקה בתוך המים, יש להרים ולנפנף בידכם, הכי חשוב שתישארו רגועים.

לא לשחות תחת השפעת סמים או אלכוהול

תכשיטים זוהרים או בגדים בהירים צבעוניים יכולים להידמות לסנפירי דגים קטנים ולמשוך דגים טורפים, ועל כן יש להימנע מהם.

לא לשחות כאשר יש לכם פצע פתוח- הרבה טורפים נמשכים לריח של דם.

הימנעו משחייה מול להקות של דגים- כרישים וטורפים אחרים נשמכים ללהקות גדולות.

שימו לב לחיות ים מסוכנות: מדוזות, כרישים, נחשי ים, דגי אבן ותניני מים מלוחים.

צלילה באיי אנדמן- הגעה והתניידות

את כל המידע שאתם צריכים לגבי הגעה לאנדמן ונסיעה בין האיים תוכלו למצוא במאמר הבא.

אווירון ים

משרד התיירות של איי אנדמן וניקובר מפעיל מאז שנת 2011 אווירון ים היוצא מפורט בלייר להאבלוק, וכיום הוא זמין גם לאי דיגילפור. זוהי פעם ראשונה שבהודו מופעל אווירון ים והוא ייחודי לאנדמן.

צלילה באיי אנדמן- אישורים- Permits

עבור האיים האבלוק ונייל (Neil) אין צורך באישורים מיוחדים. לאיים אחרים ייתכן ותצטרכו אישור התקף למי שאינו תושב הודו. את האישור ניתן להוציא במשרד החוץ, או במשרד לרישום זרים (Ministry of home affairs/Foreigner`s Regional Registration) בניו דלהי/קולקטה/מומבאי וצ’אני, התקף עבור 30 יום.

מידע נוסף

1.      טלפון של משרד התיירות באנדמן וניקובר בפורט בלייר- קידומת 744 101.

טל: 91-3192-232694/232747

מייל: Andaman_tourism@rediffmail.com

אתר: www.and.nic.in/NewTourism

2.      משרד התיירות בהאבלוק

3.      The Chief Wildlife,port Blair, 91-3192-233270

4.      The Dy. Conservator of Forests (Wild life), 91-3192-232816

צלילה באיי אנדמן- מועדוני צלילה

לפניכם פרטים על מועדוני הצלילה המוכרים באיי אנדמן:

צלילה באיי אנדמן- סיכום

בין אם להתנסות ראשונית וחד פעמים ובין אם אתם צוללנים חובבים או מקצועיים, איי אנדמן מספקים שלל לוקיישנים מרהיבים שיהפנטו וירגשו גם את הקשוחים בינכם. חוויה מומלצת לכל גיל.