צבעים חדשים

כשאומרים 'אורוויל', חושבים ישר על שיתופיות והתנדבות ברחבי הקהילה. אחת המסגרות הקיימות שם, היא ארגון קטן בשם 'New Colors'. ארגון זה, הוא בעצם מרכז העשרה ועזרה לילדים לאחר שעות בית הספר שפתח ניקדאס אמירטלינגם אי שם בשנת 2002, עבר מספר גלגולים, ומנוהל כיום על ידו ועל ידי אישתו, רננה רייכר.

"בעלי ניקדאס אמירטלינגם (Nikadass) הוא חבר קהילת "אורוויל", טמילי מקומי וביחד אנחנו מגדלים את כינרת-להלי (8), יחד עם אמא שלו ועם אמא של אימא שלו (כלומר אנחנו חיים 4 דורות יחד) ,כלבים, חתולים, תרנגולות, עיזים, ופרות של השכנים. חיי משפחה רגילים בטעם הודי עם פרויקט משפחתי, שגם ההורים שלי מעורבים מהארץ."

 

רננה עם ניקדאס וכנרת-להלי

צילום: New Colors

 

איך הכל התחיל?

"בעלי פתח ב-2002 את ביתו עבור לימוד ילדים (בעיקר עזרה בשיעורי בית) וקרא לו "Never ending study". הוא הקים גם קבוצה של צעירים בשם "Green revolution" שעסק בפעילות חברתית בכפר, כגון נקיון האגם שבכפר, מופעי הסברה ופסטיבלים מסורתיים (הקבוצה נסגרה אחר כך), כל זה בהתנדבות. במקביל הוא היה מורה בבית ספר היסודי שבו למד כשהיה ילד. לשם אני הצטרפתי להתנדב מאוחר יותר." מספרת רננה.

 

"חזרנו מישראל להודו לפני 7 שנים ובעלי הרגיש לא נוח מהמצב הרע שהוא מצא בהודו, הוא כמעט רצה לחזור לישראל. אבל לא יכולנו להיות אדישים למצב אז פתחנו מחדש את המרכז / בית לילדים. זמן מה אחרי, בעזרת הילדים, החלפנו את השם ל-New Colors ומכאן רק גדלנו. לא היה קל בהתחלה – היו ימים שממש נשברנו אז יצרנו לנו מנטרה מפילוסופיה של שרי אורבינדו והיא: ''Surrender myself without expectations".

 

"לא יכולנו להיות אדישים למצב" בתמונה: ניקדאס עם ילדי המקום

צילום: מתוך תמונות New Colors

 

מה החזון שלכם?

"החזון של הארגון הוא להעצים את הילדים ולתת להם את התמיכה לה הם זקוקים, כדי לגלות את כישוריהם, ואת האפשרות להגשים את החלומות שלהם. אנחנו מנסים לראות את ההזדמנויות, הפוטנציאל, ואת הצרכים של כל ילד. יש לנו גם נקודת מבט הוליסטית על חינוך ולכן לא רק בסיוע לתלמידים עם שיעורי הבית שלהם, אלא גם לפיתוח היצירתיות והתודעה שלהם לגבי פיתוח בר-קיימא ואחריות חברתית. האפשרות לעזור להם לבנות פרספקטיבות ואלטרנטיביות באמצעות פרויקטים, לגינון אקולוגי או אמנות יצירה מחומרים ממוחזרים. הם גם לומדים שיתוף פעולה על ידי עזרה אחד לשני ומנהיגות עם משימות שונות, כמו גם יצירתיות באמצעות מוזיקה ואמנויות שונות. כל זה ניתן בחינם ובתקווה שיישאר ללא תשלום."

 

" אנחנו מנסים לראות את ההזדמנויות, הפוטנציאל, ואת הצרכים של כל ילד"

צילום: מתוך תמונות New Colors

 

מה צריך לדעת כדי לבוא להתנדב?

הארגון נמצא בכפר קטן בשם אֶדַיאנְצָ'וואדי שליד אורוויל. והוא מציע לינה בסכום סימלי למי שמתנדב בו. העבודה עם הילדים היא בין השעות 17:00 ועד 19:00 בימים שני עד שישי, אופציונאלי גם לשבת ראשון. כל זה עד שייפתח הגן. בנוסף, במסגרת מנהלי עבודות תמיכה, מארגנים מפגשים מעצימים וכמובן שאי אפשר בלי קצת צ'ופרים כמו נסיעה עם הילדים לים. צוות העובדים מורכב מרננה (שמתפקדת כיישות התפעולית במקום, מיצירת קשר עם מתנדבים ועד סדר וניקיון), וניקדאס כמובן.  שניהם מנהלים את המקום, אמא של ניקאדאס אחראית על האוכל, הסבתא שומרת על התרנגולות, ומנקה. בין לבין מגיעים גם מתנדבים שמתחלפים אך משאירים חותם.

 

"בין לבין מגיעים גם מתנדבים שמתחלפים, אך משאירים חותם"

צילום: מתוך תמונות New Colors

 

מרבית המתנדבים בארגון הם ישראלים, שמתגלים כחבר'ה שיודעים מה לעשות מיד בהתחלה, ומי שלא יודע לומד מהר. מה שבטוח הם לומדים הרבה ומשרים אווירה נעימה, כפי שניתן ללמוד מדברי רננה: "רוב המתנדבים הם ישראלים וזה ממש כיף. אם זה  בארוחות יום שישי או בשיחות מעמיקות.חלקם יודעים מיד מה לעשות אבל תמיד יש מה ללמוד. זו גם הזדמנות ללמוד דברים חדשים על הודו, טמיל נאדו, ואורוויל." ומיד מוסיפה: "אנחנו ארגון קטן ואני מאמינה שכל אחד יכול לתרום משהו מיכולותיו, לכן הדרישות שלנו להתקבל הן פשוטות: אין צורך בניסיון קודם בחינוך או משהו דומה ואין הגבלה של זמן. מה שאני באמת מחפשת זה אנשים שיכולים לעזור להמשיך ולקיים את המקום, אם זה בעבודה או בתרומות, או בכל דרך למען המטרה הזאת."

 

" כל אחד יכול לתרום משהו מיכולותיו"

צילום: מתוך תמונות New Colors

מתנדבים מספרים

נועם גזית, בן 23 מרמת השרון, מספר על איך הוא הגיע לניו קולורז: " הגעתי לאורוויל בעיקר בכדי להעביר את הזמן בכיף עד טיסה מצ'נאי וישר רננה וקומאר מניו קולורז קיבלו אותי אליהם למשפחה." ומיד מוסיף: "העבודה עם הילדים מיוחדת. היה לי מגע עם ילדים במקומות אחרים בהודו אבל פה זה היה שונה. בגלל שהתקרבנו דרך משחקים ופעילויות למדתי להכיר יותר את העולם שלהם. זו הייתה חוויה מגניבה ולא שגרתית לטיול שאני עושה עד כה. הילדים האלה שונים מהילדים בישראל אבל כל כך דומים וזה מגניב לראות."

 

נועם עם הילדים

צילום: מתוך תמונות New Colors

 

סימבר דדון, בת 27 מאשקלון, מספרת איך הכל קרה במקרה: " בטיול הראשון שלי בהודו כשהגעתי לאורוויל,  השותפה שלי לטיול פגשה את רננה במקרה. בהתחלה הן דיברו באנגלית עד ששמעו את השמות אחת של השנייה! היא הזמינה אותנו אליה… משם אני התאהבתי וחזרתי לשם שוב"

אלה יהודאי, בת 24 מירושלים, נזכרת: "היתה לי חוויה מדהימה עם הילדים, היה מרגש לראות כמה הם רוצים ללמוד ולהתפתח, וגם זו חוויה מעניינת עם המשפחה של קומאר ובכלל הכפר. כמובן שרננה הפכה ברגע לאמא שנייה, ואחרי 10 חודשים של טיול. היה בזה משהו מאוד נעים."

 

זכרונות מתוקים. סימבר דדון שנייה משמאל, עם ניקדאס שוכב מימינה ומתנדבים נוספים.

צילום: מתוך תמונות New Colors

 

בימים אלה, רננה פתחה במסע התרמה  כדי שתוכל לבנות גן ילדים כדי שלילדים יהיה מקום מסודר ללמוד בו ולא במקומות ארעיים במתחם ביתה. הנה סרטון שמסביר את המטרה ומראה את המקום: